בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זונה, יהיו אחרות 
 
 
אידן סגל

אידן סגל עם סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים שעולים השבוע: אור, אשה חתול, אלכס ואמה, נקמה בוערת, סיפור יפני וסלולר

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אור

 
Mon tresor

כאילו במיוחד בשביל השר אברהם פורז, שאמר השבוע שבישראל אין רעבים, יוצא השבוע סרט פנטזיה, מדע בדיוני ממש, המספר את סיפורם הבלתי יאומן, המופרך אפילו, של האנשים קשי היום החיים בארץ.

במרכז הסרט ניצבת נערה צעירה - ששמה, כמה אירוני, הוא אור - המנסה לעזור לאימה העוסקת בזנות. מסתבר שעבודה לילית ברחובות בבגדים מינימליסטיים אינה טובה במיוחד לבריאות ואכן מצבה של האם הולך ומידרדר. הבת מצליחה לסדר לה עבודה אחרת, כמנקה בבית עשירים צפוני, אך האמת היא שלא ממש ברור אילו מהעבודות משפילה פחות ואיפה היחס של הלקוחות טוב יותר. דנה איבגי בעלת הפרצוף העגמומי ורונית אלקבץ האקסצנטרית מככבות בתפקידים הראשיים.

פרסים ועיטורים: בניגוד למה שאומרות מודעות הפרסום "אור" לא זכה ב"פרס הגדול" של פסטיבל קאן, אלא רק בפרס "מצלמת הזהב" לסרט ביכורים הטוב ביותר ובפרס "שבוע המבקרים" לסרט הטוב ביותר, התסריט, וחבר השופטים הצעיר, שזה מכובד מספיק. בארץ זכה הסרט בפרס "וולג'ין" בפסטיבל ירושלים האחרון כשהוא חולק את המקום הראשון עם הזוכה הגדול השני מקאן "עטאש – צימאון". חוץ מזה, הוא מועמד בקטגוריות מרכזיות בפרס האופיר (זה שכולנו מכנים בפרובינציאליות "האוסקר הישראלי". ובכן, לא עוד). עכשיו נשאר לראות האם גם הקהל ילך לראות את הסרט הקודר והאפרורי, או ששוב, כמו במקרה של עמוס גיתאי, יתגלה נתק בין הטעם הצרפתי והמקומי.
 

אשה חתול

התמונות מתוך אתר הסרט catwoman.com
 התמונות מתוך אתר הסרט catwoman.com   
Catwoman

היא אשה, היא חתול, היא האלי בארי בחליפת גומי שחורה והדוקה. לדעת כמה מפיקים, אלו סיבות מספיק טובות לעשיית סרט. הספין אוף של באטמן מתמקד בבחורה ביישנית ומסוגרת (האלי "תודה לסבתא שלי על האוסקר" בארי), שנמצאת במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ומצוטטת לאדם הלא נכון (שרון סטון. בדרך כלל האדם הלא נכון) ולכן נהרגת ונקברת. אז מגייס התסריט חתולים, קשקוש קליל על קסם מצרי עתיק וכמה אפקטים והבחורה חוזרת לעולם עם כוחות של חתול. כן, גם אני חשבתי שכוחות אלה כוללים בעיקר הסרת שערות גוף על רהיטים יקרים ויכולת ליילל לתוך הלילה, אבל לפי הסרט מדובר דווקא על תכונות פיזיות מרשימות, חושים מחודדים, הצלת העולם מידי הרשעים וחליפת גומי צמודה אחת.

מדד העגבניות הרקובות שמאגד ומשקלל את הביקורות השונות: ראיתם פעם עדת כלבים טורפים וזועמים שרודפים אחר חתול מפוחד אחד? מסע הקטילות של המבקרים סביב "אשה חתול" גרוע יותר. הם קטלו את הסיפור, הדמויות, המשחק, האקשן, האפקטים ומה לא. אומרים שיש עוזר תאורן אחד שהביקורות שכחו להגיד כמה העבודה שלו הייתה מבישה, אבל זה לא סביר במיוחד. העגבניות רקובות וירוקות כמעט כולן – 10% טריות בלבד.
הכסף מדבר: הנה סיבה אמיתית שאמורה לגרום להאלי בארי להרטיב את הכרית בלילה – הסרט שלה עלה מעל 100 מיליון דולר, לא כולל שיווק, והרוויח פחות מחצי. הקריירה של שרון סטון זקוקה לקצת מאותו קסם מצרי עתיק, כי היא כבר מתה לגמרי.

במאי: פיטוף, 104 דקות, ארה"ב, 2004.
 
 
Empire: אם "ספיידרמן 2" היה המנה העיקרית של סרטי הקומיקס של הקיץ, אז "אישה חתול" הוא השאריות.
ReelViews: קטסטרופה. כל המעורבים בעשיית הסרט צריכים להתבייש.
Roger Ebert: הבמאי, שחתום כאן בשם 'פיטוף' נולד בוודאי עם שני שמות. אני בטוח שבפרוייקט הבא שלו הוא ישכיל להשתמש בשם השני.
(The Onion (A.V. Club: הדרך היחידה שבה הסרט יכל להיות יותר גרוע הוא עם תאונה על הסט הייתה מעלה את השחקנים באש.
 
 

אלכס ואמה

התמונות מתוך האתר alexandemmamovie.com
 התמונות מתוך האתר alexandemmamovie.com   
Alex & Emma

אחד הסיפורים הכי מעציבים שמסתובבים היום בהוליווד הוא זה של הבמאי רוב ריינר. ריינר התחיל את דרכו כבמאי עם רצף מדהים של סרטים שהפכו לקלאסיקה מיידית עם צאתם. כל אחד היה בז'אנר אחר ובסגנון שונה, אבל כולם הצליח לפסוע על התפר שבין איכות למסחריות. אבל אחרי "ספיינל טאפ", "אני והחבר'ה" "הנסיכה הקסומה" ו"כשהארי פגש את סאלי", הפסיק הרצף והתחילו להגיע הפלופים. נראה שהכישרון שלו עזב בטריקת דלת.

"אלכס ואמה" הוא ניסיון נוסף של ריינר לעלות בחזרה על רכבת ההצלחה, והפעם בז'אנר "בטוח" יחסית – הקומדיה הרומנטית. לוק ווילסון וקייט הדסון הם סופר חובב הימורים וכתבנית צעירה שעובדים יחדיו על כתיבת רומן היסטורי. הסופר חייב להשלים את הרומן במהרה או שגובי חובות יחסלו אותו, אבל הכתבנית מוכרחה להשמיע את דעתה הביקורתית. וכך במהלך תהליך הכתיבה היצרים מתלהטים, עד שהם חודרים גם לעלילת הספר עצמו.

מדד העגבניות הרקובות: טרגיה, כבר אמרנו. עוד נפילה כואבת של ריינר והפעם כישלון צורב במיוחד. המבקרים שנאו כל רגע ונתנו בממוצע ציון מעליב של 3.8 מתוך 10.
הכסף מדבר: ריינר חייב לסגור עסקה עם השטן בקרוב, כדי שייתן לו קצת מהחומר שמחזיר כישרונות והצלחות כלכליות. גם השקעה בינונית של 30 מיליון דולר הוא לא מצליח להחזיר – "אלכס ואמה" הכניס רק 14 מיליון דולר מסכנים.

במאי: רוב ריינר (מיזרי, כשהארי פגש את סאלי), 96 דקות, ארה"ב, 2003.
 
Rolling Stone: מזלו של ריינר שהיו לו שחקנים טובים – ווילסון שופע קסם אישי והדסון מביאה למסך הומור וסקסיות. אבל אפילו הם לא מצליחים להפיח אוויר בבלון העמוס חורים, שהוא התסריט.
Roger Ebert: מפתיע שאמה מעירה כל כך הרבה הערות בונות לגבי הרומן ולא מבחינה בהערה החשובה מכל – כל הספר הזה הוא זבלי.
LA Weekly: כמו פרק ארוך פי שלוש של סיטקום בינוני, בלי הצחוק ברקע.
 

נקמה בוערת

התמונה מהאתר manonfiremovie.com
 התמונה מהאתר manonfiremovie.com   
Man on Fire

אם אתם לא מכירים את השם דקוטה פנינג, כדי שתתחילו לגלגל אותו על הלשון. אחרי שהילדה בת התשע שיחקה ב"קוראים לי סם" ובסרט האקשן הזה, היא עומדת להשתתף בשורה ארוכה של פרוייקטים, שמאיימים להפוך אותה לכוכבת ילדה שתשים את היילי ג'ואל אוזמונט, מקולי קאלקין והילד בר מ"שמש" בכיס הקטן.

כאן היא בת עשירים, שמקבלת שומר ראש צמוד (דנזל וושינגטון). שומר הראש הוא גבר קשוח, רציני, שגורר איתו בעיה של אלכוהוליזם, כך שאין לו ממש סבלנות לילדות קטנות ומתוקות, אבל פנינג הזאת היא כל כך קטנה וכל כך מתוקה שאף הלב הקשוח ביותר יימס למראיה. ואיך יודעים ששומר הראש נכבש בקסמיה? כי כאשר היא אכן תחטף הזעם שלו יהיה כה גדול שהוא יצא למסע נקמה אלים ארוך ומדמם. אווו, איזה מאמי מצדו.

מדד העגבניות הרקובות: המבקרים היו מאד אמביוולנטים כלפי הסרט. היו להם לא מעט דברים טובים להגיד עליו – על הצילום והעריכה, על המשחק של דנזל וושינגטון וכריסטופר ווקן וכל האקשן שעובד – אבל מצד שני הם מצאו את הסרט אלים מדי, לא אחיד ובעיקר ממחזר חומרים שראינו אלפי פעמים. ציון ממוצע - 5.2 מתוך 10.
הכסף מדבר: סרטי נקמה אלימים היו באופנה בשנים האחרונות – אולי בזכות אל קעידה – אבל זה לא עזר לנקמה הבוערת, שדעכה מיד לאחר שכיסתה את התקציב הראשוני, שעמד על 70 מיליון דולר.

במאי: טוני סקוט (משחק ריגול, אויב המדינה), 146 דקות, ארה"ב/מקסיקו, 2004.
 
Roger Ebert: עבודה קולנועית מצטיינת והופעה רבת כוח של וושינגטון מנסים להרים את התסריט מעבר לרמה הממוצעת של הז'אנר, אבל נכשלים. העלילה הבסיסית אינה מצדיקה את המאמץ.
Seattle Post-Intelligencer: הסרט אפל ודי צפוי, אבל מאד מאתגר ומספק לדנזל וושינגטון תפקיד משמעותי להראות את מלוא יכולתו.
New York Post: מיושן ועייף. הסרט נראה כאילו הוא נוצר בשנות השמונים, כאשר גיבורי אקשן היו דמויות חד מימדיות שהשאירו גופות בכל מקום אליהם הם נקלעו.
 

סלולר

Cellular

סרט המתח הסלולרי הזה מגיע אלינו שבוע בלבד לאחר שיצא בבכורה בארה"ב, ואני שואל - מה לקח לו כל כך הרבה זמן? מספיק להסתכל על הדרך האוטומטית בה נשלף מכשיר הסלולר כשנודע לנו על פיגוע כדי להבין שסרט שגיבורו הראשי הוא טלפון נייד הוא אידיאלי עבור מדינתנו הקטנה והלחוצה פחד.

קים בייסינגר מגלמת מורה שנחטפה ונכלאה במחסן סגור. רבת תושיה היא מצליחה להרכיב פלאפון משאריות ולחייג לעזרה. לא, היא לא מתקשרת למשטרה, וגם לא לבני משפחה, קרובים, חברים, שכנים או עמיתים. היא מחייגת מספר אקראי, מגיעה לזר מוחלט (כריס אוונס), שמשום מה לא אומר "סליחה, טעות" וטורק את הטלפון אלא מנסה להציל אותה. צפו להתקלות סלולריות מוכרות – אין קליטה, הבטריה נגמרת ועוד כמה שנים יתגלה אצל הגיבורים סרטן במוח.

מדד העגבניות הרקובות: הסרט לא זכה לנקודות על מקוריות – אחרי הכל ראינו כבר את "תא טלפון" ועם מה שג'ק באוור עושה עם מכשיר סלולרי אחד, אף אחד לא יכול להתמודד – אבל לא מעט מבקרים (54 אחוזים) יצאו מרוצים מהמתח הסביר.
הכסף מדבר: כאמור, הסרט יצא השבוע בארה"ב והכניס בינתיים כ-10 מיליון דולר, סכום סביר עבור חודש ספטמבר השחון. האם זה יספיק כדי ליצור סרטי המשך עם טכנולוגית הדור השלישי והרביעי? לא ברור עדיין.

במאי: דיוויד ר. אליס (יעד סופי 2), השתתף בכתיבה: לארי כהן (תא טלפון) 94 דקות, ארה"ב, 2004.
 
Washington Post: סרט מתח לא יומרני ועשוי מעולה שצפוי לרתק בעיקר שני סוגים של אנשים – כאלו שאוהבים טלפונים סלולריים וכאלו שלא סובלים אותם.
New York Times: בי-מובי צנוע והגון, עם מספיק מרדפי מכוניות, בדיחות ראויות ופיתולי עלילה מפתיעים מספיק על מנת לתת תמורה הולמת עבור מחיר הכרטיס.
Sun Francisco Chronicle: צפוי להפליא וחסר כל מתח. מוצלח רק בתור פרודיה על הזאנר.
 

סיפור יפני

התמונה נתוך האתר japanesestory.com
 התמונה נתוך האתר japanesestory.com   
Japanese Story

סנדי (טוני קולט, "רווק עם ילד") היא גיאולוגית אוסטרלית, המנהלת עם שותפה חברה ליצור תוכנות כריה. היא אמנם רגילה לעבוד לבדה, אולם השותף מבקש ממנה יפה ללוות במקומו אורח יפני של החברה בזמן שהותו באוסטרליה, והיא מסכימה.

לאחר כמה דקות במחיצתו של האורח היא מבינה שעשתה טעות - איש העסקים היפני מתגלה כאדם קשה, בעל דרישות ובקשות מוזרות וסנדי נאלצת לסחוב מזוודות ולהתרוצץ לכל עבר בעקבות היפני. אחת הבקשות שהוא מעלה היא לנסוע למדבר, אך אז הג'יפ בו הם נוסעים נתקע והם נאלצים להעביר את הלילה לבד באמצע שום מקום. אך הלילה הזה גם מספק לשניהם הזדמנות להתחיל את הכרותם מחדש, הזדמנות אותה הם מנצלים היטב.

פרסים ועיטורים: האקדמיה האוסטרלית לקולנוע מאד אהבה את הסרט והעניקה לו שמונה פרסים, כולל על הסרט הטוב ביותר, הבימוי, התסריט והשחקנית הראשית.
מדד העגבניות הרקובות: הביקורות קיבלו את הסרט בסבר פנים יפות, הגם שלא בשמחה מתפרצת, עם ציון ממוצע של 6.4 מ-10. ההיסוס נבע מכך שהסרט שומר על אש קטנה ומחביא חלק גדול מהאמירות והרגשות שלו במעמקי הסאבטקסט. עם זאת כולם הסכימו שמשחקם של השחקנים הראשיים מושלם כמעט.

במאית: סו ברוקס, 110 דקות, אוסטרליה, 2003.
 
Washington Post: כמו שיר הייקו קצר ומדויק, עיקר ההנאה כאן אינה טמונה במה שנאמר אלא בדברים שלא נאמרים, שהם אלו שמשאירים את ההדים הממושכים ביותר.
Philadelphia Inquirer: סרט שמשחק בחוכמה עם סטריאוטיפים תרבותיים, ומצליח בכך להרחיב אותם ולצאת מהגבולות שלהם. הוא מתחיל כדבר אחד, ומתפתח באופן דרמטי ונוגע למשהו אחר לגמרי.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר ביקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ,
בעזרתן תוכלו לבחור איזה סרט שווה לכם לראות.

טרמינל, רציחות בארגז כלים, קח את עיני, אני לא מפחד, 3 בפארק, הקצבים הירוקים
מדורת השבט, הכפר, לב חצוי, החיבוק האבוד, אהבת אב ורצח בארגז הכלים
זהות במלכודת, לאכול בגדול, על קוסמים ונוודים, החברה שלי ו"אביב, קיץ, סתיו, חורף ו…אביב"

איזו אישה-חתול וחליפת הגומי השחור שלה גורמות לכם לגרגר יותר בהנאה – האלי בארי או מישל פייפר? מהו מכשיר התקשורת הבא שיככב בסרט מתח הוליוודי? והאם גם כשאתם רואים את שלטי החוצות של "אור", אתם פורצים בשירת "אור, עולה בבוקר" במבטא שושנה דמאריי, או שזו סטייה פרטית שלי?

בואו לדבר על זה בפורום הקולנוע של נענע
 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by