בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יהיה בסדר 
 
 תמונה: אתר קשת   
 
מתן שירם

מתן שירם, איצטגנין נענע תרבות, עם תחזיות חרושת התרבות לשנה הבאה: איך ישפיעו על חיינו הקיצוץ בתקציב הקולנוע, הדיאטה של חברות התקליטים, והמכרז לערוץ 2

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא אחת נאמר על הוליווד שרואי חשבון מנהלים אותה. אם לתת את הדעת על האינטרסים של מנהלי האולפנים כמו גם של רואי החשבון הכפופים להם, הרי שהאמירה אמיתית מכדי להיות צינית. על פי הוליווד, וזאת יודע כל תסריטאי שממלצר בלוס אנג'לס, כסף הוא שם המשחק, ולא אמנות, חינוך או איכות- שמעולם לא סווגו בסמוך למונח 'רווחיות'.

את המודלים ההוליוודיים (הלא ממש ערכיים) הללו מיהרה להפנים תעשיית הטלוויזיה האמריקנית. משם, הדרך לישראל הייתה קצרה.
כעת, יותר מאי פעם, תשס"ה העומדת בפתח תעמוד בסימן עלות, תועלת, רווח והפסד, רייטינג לעומת השקעה. בטלוויזיה כמו במוסיקה, בקולנוע כמו בספרות. ומה לגבי התיאטרון? ובכן, זהו סיפור שונה לגמרי. התיאטרון ימשיך להתנהל כמו רשות ציבורית. וכשמדובר בכספי הציבור, דו"חות התקציב לעולם לא יקבלו משנה תוקף.
 

המכרז להפעלת ערוץ 2: מי תהיה הדיקטטורה שתשלוט בערוץ השני, והאם שלטון היחיד טוב ליהודים?

תמונה: אתר קשת
 תמונה: אתר קשת   
המרוץ אחר המכרז להפעלת ערוץ 2 לעשר שנים על ידי זכיין בודד, בעיצומו. מבין המתמודדות: טלעד, רשת, תיא תקשורת, אביב גלעדי (ואודי רקנאטי) וקשת. האחרונה תזכה קרוב לוודאי, ודי בצדק. תגידו מה שתגידו על המניפולציות הצרכניות שמקפיד לעשות הערוץ, קשה להתווכח עם הניהול המקצועני, הליטוש הקוסמטי של כל מוצר ומקסום הרווחים, שמדברים בעד עצמם.
כי אם כבר ערוץ מסחרי לכל דבר, אז עדיף זכיינית רווחית אחת ביד על פני שלוש על העץ, שלפחות אחת מהן אינה מצליחה לעמוד ביעד המינימאלי הנדרש של הפקות מקור.

עד עתה, התחרות בין הזכייניות הוביל להפקות עתירות רייטינג אך עלובות מבחינת איכות, דבר שרק דרדר את הטלוויזיה במדרון התרבותי. מה גם שריכוז משאבים אולי יוביל את הזוכה במכרז למחשבות נבונות ומובנות על איכות טלוויזיונית. ואם לא, תמיד אפשר להצביע בשלט ולצפות בערוץ 8 או 10.
 

שידורי ספורט: האם נצטרך בשנה הבאה לשלם עבור כל המשחקים שלנו?

צילום: רויטרס
 צילום: רויטרס   
לפני כחודש התקיימה ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בנושא שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית, ובשיטת התשלום החדשה יחסית, PPV"" (PAY PER VIEW – שלם וצפה).
חברי הכנסת איתן כבל, יוסי שריד וגלעד ארדן יצאו נגד ניסיונות ההשתלטות המוצלחים של חברת "צ'רלטון" על שידורי הספורט המרכזיים. כזכור, צ'רלטון היא המפעילה הבלעדית של שיטת "שלם וצפה" על משחקי הספורט בארץ, וכך גם בעונה הקרבה, רק עם תוספות: צ'רלטון מעוניינת להפעיל את השיטה כמעט בכל משחק ספורט חשוב, החל מדרבי בליגת העל ועד למשחק צמרת בליגה האנגלית.

"אם לא נעצור את זה עכשיו, תהפוך שיטת שלם וצפה לשיטת השידור העיקרית בטלוויזיה בישראל", זעק ח"כ כבל לחלל הכנסת באותה ישיבה. כבל, שוודאי אמנם מודע לכך שהאמירה מרחיקת לכת, בא להתריע מפני השתלטות של גוף בלתי תלוי ושאינו שדרני, על שידורי הספורט בישראל. מפרוטוקול אותה ישיבה עולים רמזים עבים על התקשרות מוקדמת בין חברת יס לבין צ'רלטון. האם יש בכך מן האמת? עדיין לא ברור. האם יש במצב כגון זה פסול? בהחלט. חובת השקיפות מהווה הכרח, ואם יתברר כי צ'רלטון משמשת כמן חברת קש למרבה במחיר, אזי יש לפסול אותה מהתחרות על יתרת כיסו של הצופה.

האם שר התקשורת אהוד אולמרט, ישלוף מרפקים כנגד אלי עזור ופיני זהבי, בעלי "צ'רלטון", ויצר את צעדיהם? אם לשפוט על פי התנהלות השר בכל הנוגע לעמידה איתנה מאחורי חברות בעלות הון, יש בהחלט מקום לפסימיות גם במקרה זה. יהיה ראוי אם אולמרט יחליט לפעול כמו בארצות העולם המערבי, בהן לגוף כמו צ'רלטון, שאיננו חברה שדרנית, אסור להשתתף במכרז על זכויות שידור.
 
 

מוסיקה: הפלייליסט איבד מערכו, אפילו ריטה תצטרך בעתיד לממן את הדיסק של עצמה, אבל המוסיקה לא מוותרת

 
בשנה הקרובה יתחזקו התהליכים המנוגדים בתעשייה. בעוד המיינסטרים מתחזק והופך לריכוזי יותר (לאחרונה נוצר איחוד חלקי בין NMC ל-הד ארצי), ממעטות חברות התקליטים להשקיע מכיסן באומנים (ב- NMC עוד השקיעו ברונה קינן וביוני בלוך), ומעדיפות להתמקד בשיווק ובהפצה.

לא רק יוצרים צעירים מפסידים מן המהלכים הללו. האמנים הגדולים גם הם יוצאים עם ידם על התחתונה. כיום, כחלק ממדיניות חוסר המוכנות להשקיע בהפקות, מייצרות חברות התקליטים בעיקר אוספים. ימי "מוסקט" של שלום חנוך ואריק איינשטיין, בו הושקעו מאות אלפי שקלים, הנם בחזקת העבר. אותו דבר לגבי ריטה, שכישלון תקליטה האחרון עודו מהדהד. ריטה תאלץ ככל הנראה להוציא כסף מכיסה בכדי לממן את תקליטה הבא, שלא ייצא לפני 2007. אלא אם כן יהיה זה אוסף, או דיסק שירי המחזמר "שיקגו", בו תככב בקרוב.

מה עושה חלק נכבד מן היוצרים במצב כזה? מסתבר שלא מעט. אבסורד ככל שיישמע הדבר, העשייה בתחום המוזיקה בישראל רבה. כוכב נולד וערוץ 24 לא הגבירו את מכירות הדיסקים בחנויות, אך הן הגבירו את המודעות וההתחברות למוסיקה ישראלית. הרעב לחומרים מקוריים גדל, מועדוני הופעות נפתחים וחוזרים להיות מלאים, וחדרי החזרות עובדים מסביב לשעון.

וכך, יותר ויותר אמנים מוותרים מראש על צינורות השיווק המקובלים של חברות התקליטים המובילות (שי נובלמן ואלג'יר, לדוגמה), ופועלים במסגרות עצמאיות או סולידיות יותר. הצינורות האלטרנטיביים באים בצורת חברות תקליטים עצמאיות, המכירות נערכות בהופעות עצמן, או דרך האינטרנט. בדרך, האמנים מוותרים על גלגל"צ או על אירוח בתוכניות האירוח בערוץ 2, מבלי להזיל דמעה. הפלייליסט איבד מערכו, חלקם אומרים, ויודעים לספר כי ערוץ 24 התגלה כבמה מעולה עבורם- מן אלטרנטיבה משובחת לאוליגופול של גלגל"צ ורדיו תל אביב.
 

קולנוע: האם הקיצוץ ישים קץ לפריחה?

 
נקודת אור בוהקת ומובהקת- לשמחת יוצרי, צופי ושוחרי הקולנוע הישראלי, הקיצוץ בתקציביי הקרנות לקולנוע מקומי לא היה משמעותי (7%), בעיקר ביחס לתכנון המקורי – לקצץ כ-20% מתקציב כולל של 56מיליון שקלים.

נכון יהיה לומר כי אין סיבה לקצץ כלל במוסדות שאך לאחרונה תרמו להעלות את הקולנוע הישראלי בכמה רמות איכות ("האושפיזין", "סוף העולם שמאלה"), אך הנזק איננו מהווה אסון. כבר נאמר שאיכות לא מונעת על ידי שיקולים כלכליים – אך לאיכות יש קהל, מה שהופך אותה בסופו של דבר לכלכלית.

במשרד האוצר למדו את הטעות שעשו אשתקד, כשקיצצו במחי יד
5 מיליארד מתקציב משרד הביטחון. משרד הביטחון וצה"ל הנם אמנם גופים בזבזניים ולא יעילים במיוחד, אך קיצוץ דרמתי, חיוני ככל שיהיה – ובמקרה של משרד הביטחון החיוניות הינה גבוהה במיוחד – מוכרח להיעשות בצורה הדרגתית. משרד הביטחון עדיין מנסה להתמודד עם הגזירה. הקולנוע הישראלי העני, אם תקציבו היה מקוצץ כמתוכנן, היה קורס.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by