בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חלום קליפורניה 
 
 ``לראותן בלבד`` (צילום: רויטרס, כל קשר בין המצולמים לכתבה מקרי בהחלט)   
 
עפרי אילני

עפרי אילני צפה ב"חלום טוקיו" ומצא מארחות ישראליות שחושבות שהן המאכעריות הגדולות של השיטה. והן לא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמה שהיפנים האלה מטומטמים. ערב שלם, ולפעמים יותר מאחד, הם מבלים עם המארחות הזרות שלהן, מזמינים אותן למסעדות יוקרה וקונים להן מתנות בסכומי עתק. המארחות, מצדן, מחמיאות להם על הריח הנעים שלהם ומתוודות על געגועיהן העזים, ובינתיים סופרות את הטיפים ושולחות מכתבים לחבר האמיתי שלהן בישראל.

הסרט "חלום טוקיו" מלווה 4 צעירות שהגיעו ליפן כדי לעסוק שם באירוח במועדוני יוקרה מקומיים. כמו רוב הסרטים הישראליים שעוסקים בארצותיהם של הגויים, גם הסרט “חלום טוקיו” מאמץ לחלוטין את המבט של המארחות הישראליות ומזדהה עם יכולתן להסתדר בחלק העולם המטורף שלא מוכרים בו קפה נמס עלית. לכל אורך הסרט, קורצות המארחות למצלמה ומתרברבות ביעילות שבה הן משקרות לבני זוגן לבילוי, ובד בבד מתלוננות שהיפנים טיפשים ומתקשות להבין איך הם חושבים שהן באמת אוהבות אותם. "אתה טיפש? ממש טיפש? אתה באמת חושב שאני אהיה חברה שלך? אני לא מבינה את היפנים האלה", מתפלאת אחת מהן. הסאבטקסט, כמו תמיד, הוא "אני ישראלית, ובגלל זה כולם מטומטמים חוץ ממני". משום מה, העמדה הזאת מעוררת את השאלה: אם אנחנו כל כך חכמים ומוצלחים, איך זה שיפאן היא מעצמה כלכלית מהמדרגה הראשונה ולנו יש מדינה מסריחה ומחורבנת? אה, שכחתי – בגלל הערבים. לא משנה.

בסופם של רוב הבילויים, נותר איש העסקים היפני כשחצי תאוותו בידו: מארחת עם כבוד תעשה כל מאמץ שלא להיכנס למיטה עם הלקוח. לכאורה, לא מדובר בניצול אלא בעסקה הוגנת: אותם מעניין רק סקס, אותן מעניין רק כסף. עשירי יפן הם בטח לא מיעוט מדוכא. להיפך: הם נהנים מיתרון של ממון וביתיות. דווקא בשל כך, יש משהו מעציב במוסד הזה בכללותו: מין ניצול הדדי, ניכור מוחלט, ריקוד מתוחכם שבו שני הצדדים מדברים הרבה על אהבה אבל יודעים שהכל שקר אחד גלוי.

במידה מסויימת של סכמטיות, אפשר לומר שצה"ל מייצר שני סוגים של צעירות ישראליות דפוקות: האחת היא זאת שהצבא רמס את רוחה לגמרי, והיא יוצאת שבורה ומרוסקת אחרי שלוש שנים של הגשת קפה והטרדות מיניות. השנייה היא זאת ששירתה בתור מדריכת חי"ר, והסגל של קורס מ"כים אמר עליה: "זאתי מנגנת על המא"ג יותר טוב מדוידי". הבחורות מהסוג הזה מרגישות שהן תפסו את הגברים בביצים, למדו לדבר בשפה שלהם והן עושות את זה יותר טוב מהם. הן גם אלה שמביטות על היפאנים דרך חריץ הארנק. זה עצוב, כי בסופו של דבר האגרסיביות המוכרת הזאת היא תוצר לוואי של חברה הנשלטת לחלוטין על ידי גברים.

כמו המתנחלים, שהם תגובה פוסט טראומטית מועצמת של החברה הדתית על הישראליות החילונית המיליטריסטית, כך גם הצברית הכוחנית נולדה כתוצאה מהעלאת גירה מאוחרת של האידיאל הגברי הציוני. מי יודע: אולי ב-2025, כשדתיים יגמרו את הסוס, יגיע תורן של הנשים האלימות לשלוט בצבא. מח"טית גולני תתראיין ב-“7 ימים”, ושרת הביטחון תדווח על הפשיטה האחרונה לשכם. זה אולי נשמע מופרך, אבל לפני 30 שנה קשה היה להאמין גם שהדתיים הנעבעכים והרכרוכיים ישלטו בסיירות ויוציאו מקרבם מפלצות כמו אפי איתם. במחשבה שנייה, אולי זה מגיע לנו. אבל למה לעזאזל זה מגיע ליפנים?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by