בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זו בעיקר העטיפה, חברה'ס 
 
 
יונתן קוטנר

יונתן קוטנר די נהנה מהחדש האובר-שכלתני של הסולווקס, ומצא שקסביאן עדיין תקועים בשלב הניים דרופינג המוזיקלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
Soulwax - Any Minute Now
(NMC)

העטיפה של האלבום החדש של סולווקס לא סתם מושכת את העין, אלא מתיישבת לך קצת מאחורי העיניים, במקום הזה שדוקר כשאתה שותה ברד ממש מהר. הפרונט מורכב ממאות עיגולים קטנים, לבן על גבי שחור. חלק מהעיגולים קטנים מהשאר, כך שכשאתה מאבד פוקוס טיפה, או מחדד פוקוס טיפה, שם האלבום נגלה אל מול עיניך. מפגן טכנולוגי מאוד מרשים, אין ספק. הוא כרגע שוכב על השולחן שלי מימין למקלדת, ואני מפחד להזיז את העיניים לשם כדי לא לחטוף התקף אפילפטי.

כמו העטיפה, כך גם התוכן. Any Minute Now מרתק הפקתית מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון, אבל מייגע את האוזן, ואת החלק בשכל שאין לו כח לחכמולוגים. אין ספק שהאחים דוואלה המעופפים (ואני לא מתחכם, זה היה שם הבמה שלהם פעם) למדו הרבה מאז אלבומם הקודם והלא-אחיד עד כאב Much Against Everyone’s Advice (שהכיל את להיט האינדי העל-זמני Too Many Dj’s, וחוץ ממנו אולי שני שירים ראויים). את ארבע השנים האחרונות הם בילו בעיקר בפרסונה האחרת שלהם – 2manyDJ’s, נסיכי ז'אנר המאש-אפ והתורמים העיקריים לפריצתו אל התודעה הציבורית. בין סט לסט הם שקדו על האלבום החדש עם המפיק האהוב Flood (שמוכר מעבודותיו עם Nine Inch Nails, ופי.ג'יי. הארווי) והתוצאה חלקה, משומנת ונקייה כמו ישבן של תינוק רובוטי.
 
Kasabian, עטיפת האלבום
 Kasabian, עטיפת האלבום   
לחלקיו, האלבום הזה הוא זיכוך של כל מה שהיה ועדיין מדליק בסולווקס – הרכב רוק עם נטייה לאלקטרוניקה רקידה. שתי הרצועות הראשונות הן מתקפות באס-תופים אנרגטיות, אקלקטיות ומדבקות עד כדי כאב. בכלל, למחפשי הריגושים בינינו זה אלבום כמעט חסר נפילות, שמכיל כמה רגעי שנינות מוזיקלית אמיתית. NY Excuse, לדוגמא, הוא יציאה אלקטרו-אייטיזית מופלאה לגמרי מכל בחינה טכנית, שבו זמנית מגרה את השכל ומעצבנת את האוזן.

וזו בעצם הבעיה העיקרית שלי עם סולווקס – האחים נמצאים במאבק עיקש להוכיח את הכשרוניות והרב-גוניות ההפקתית שלהם, אבל נראה שבזמן שהשכל שלהם עובד שעות נוספות, את הלב הם השאירו בבית. הפרסונה האמנותית שלהם היתה תמיד כזו של "האיש שלא היה שם". עטיפת האלבום הקודם הציגה קווי מתאר בגיר של דיג'יי על מדרכה (עם אוזניות על הראש), ובאלבום החדש, פרצופי חברי ההרכב מוסתרים בחוברת עם אותו אפקט שטני שמופיע גם על הפרונט.

כיאה להרכב פוסט מודרניסטי חובק-ז'אנרים, כמעט כל שיר מכיל שורה בעלת קריצה שנונה ומודעת לעצמה, על עולם המוזיקה ואחורי הקלעים המיוזעים שלו. שורות כמו This is the excuse that we're making… is it good enough for what you're paying? אמנם מכוונות לשעשע, אבל בו זמנית מספקות מעין אליבי – סולווקס לעולם לא הצהירו על עצמם בתור יותר מליצנים עם אצבעות זהב, והם לא ייתנו לכם להגיד שהם לא הזהירו אתכם.

ברמה הטכנית, זהו אחד האלבומים המרתקים שיצאו לאחרונה, ואין ספק שלרגעים הוא גם עושה שמייח כמו שצריך. אבל בסופו של דבר החוויה נשארת חוויה שכלתנית. אין ספק שהאחים האלה מוכשרים כמו שדים, אבל אישית הייתי מעדיף שלאלבום הבא הם יהיו קצת פחות דיג'ייז וקצת יותר בני אדם.
 
 
Kasabian - Kasabian
(הד ארצי)

האלבום החדש של קסביאן הבריטים הוא אלבום בכורה אנרגטי, אפקטיבי ומדבק. תוספת ראויה לכל דיסקייה אנגלופילית ממוצעת. המכשול העיקרי שמונע מקסביאן לקבל ממני יותר ממאה מילה, הוא חוסר היכולת או הרצון שלהם להתעלות מעל להשפעות. ניסיתי וניסיתי, אבל אין שום דרך לכתוב על האלבום הזה בלי להיכנס לפאזת ניימדרופינג מייגעת.

אין פה כמעט שיר שלא נשמע בדיוק כמו ה"סטון רוזס", "האפי מאנדייז" או "פריימל סקרים", הכול כמובן בתוך מרק הפקתי נוסח 2004, עם כל הPאנק והFאנק והאלקטרו שהאכילו אותנו בזמן האחרון. לקסביאן אין את החוצפה הסליזית של "צ'יקינקי" או את הרבגוניות של ה"ראפצ'ר". אפילו אין להם את התלהבות הגיטרות הילדותית של "דה מיוזיק".

ובכל זאת, יש להם את האנרגיות הטריות של נערים מתבגרים, ורוב הזמן זה מספיק. יכול להיות שבשנה חלשה יותר, הייתי מתלהב יותר, אבל כרגע, האלבום החדש הוא לא יותר ממתאבן ניאו-פסיכדלי לכל מי שמחכה לאלבום החדש של איאן בראון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by