בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מיאו חתולה 
 
 התמונות מתוך האתר הרשמי של הסרט   
 
אידן סגל

אידן סגל לא מצא שום נקודה של אור בפלופ ההוליוודי רווי העורות, "אישה חתול"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבה מובנים, זו היתה שנת החתול בהוליווד. תפקידי חתולים צצים חדשות לבקרים ובדיחות על כדורי פרווה שנתקעים בגרון מעולם לא היו פופולאריות יותר. לרוב – כלומר, למעט "החתול במגפיים" שגנב את ההצגה ב"שרק 2" – מדובר בפאדיחה. שאר דמויות החתולים עושות רק בושות לגזע: "חתול תעלול" החליף את ההומור האנרכיסטי שלו במסרים למען שלמות המשפחה; "גארפילד" הוצא ממיטתו באמצע הלזניה לצורך מרדף סוער ותמוה להצלת אודי הכלב, ועכשיו ההבלחה הפוסט פמיניסטית המשמימה הזו, על אשה שלבושה בבגדי עור צמודים ועושה רעשים של חתול.

אין לי ספק שהאלי ברי, בהיותה שחקנית רצינית, זוכת אוסקר וכל הג'אז הזה, התכוננה היטב לקראת תפקידה כ"אשה חתול" (תרגום מביך ל"קאטוומן"). אולם כל מה שנותר ממסכת ההכנות הזו – מה שלבטח שיפר לאין ערוך את יכולת העינטוז שלה – הוא מבט מיוחד, המתפקד כנשקה העיקרי של ברי בסרט הזה, ואמור להעיד על מלוא חתוליותה.

בסרט ברי משחקת לוזרית עלובה, פיישנס שמה – שכן, כל גיבור על צריך להתחיל מלמטה ורק אז לעשות מהפך ולהיוולד מחדש עם כוחות מיוחדים ומלתחה נועזת. מבטה של החתולה מתחמק ומפוחד, היא מגמגת קלות ואף מתלבשת גרוע. למרבה המזל, פיישנס נמצאת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ושומעת בטעות על תוכניתה המרושעת של מנהלת חברת הקוסמטיקה בה היא עובדת (שרון סטון, שנראית פה מתמיד, כדראג קווין מזדקן) להפיץ קרם פנים ממכר ומורעל. היא נתפסת ומחוסלת די מהר. אולם הולדתה מחדש כ"אשה חתול" – בעזרת קסם מאגי מצרי עתיק, אותו מפיץ חתול מאו קדוש – אינו משפר את המצב.
 
 
במקום כוחות העל שציפינו להם, מסתבר כי למעט אפקטים מיוחדים כמו יכולת זינוק מרשימה, עשיית תרגילים אקרובטיים ונחיתה רכה מכל גובה, עיקר המהפך נעוץ במבט החתולי והאובר דרמטי שברי מתעקשת לעטות בכל מקום והזדמנות; הגמגום הקל מתחלף לצורת דיבור תיאטרלית העושה שימוש במשיכת התנועות בכבדות, מה שבוודאי היה אמור לחקות יללות. גם מראה חדש מקבלת הגברת – תספורת שמזכירה זנב סבוך של חתול ג'ינג'י, אם זה היה מודבק במרכז הקודקוד ונופל על המצח, ותלבושת עור קרועה שמעוררת שוב את השאלה העתיקה – הם אמיתיים?

לא רק האלי ברי יוצאת מ"אשה חתול" עם הזנב בין הרגלים - המשחק הגרוע, המנופח והמגוחך משותף לכל השחקנים. כולם גם אימצו וריאציה מסוימת של המבט הנוקב, והם שולפים אותו ללא רחמים וללא כל צורך. שרון סטון, למשל, מביטה בנחישות כה עזה עד שעדשות המגע שלה כמעט נסדקות. אני משער שבסקירה של E! על הקריירה שלה, זו תהיה הנקודה שבה המוזיקה העצובה תיכנס והחברים ינענעו את ראשם מתוך השתתפות בצער. תצוגת המשחק העלובה לא מפתיעה בהתחשב בעובדה שהבמאי של הסרט, צרפתי העונה לשם פיטוף, מגיע בכלל מעולם האפקטים החזותיים. מה שכן מפתיע הוא שהאפקטים הרבים כאן סובלים מהזנחה פושעת.

הזנחה זו בולטת במיוחד בקטעי האקשן. אלו, שאמורים להיות השיא בסרטי סופר הירוז, מורכבים מרצף של צילומים מרוחקים בהם מושתלת באופן גס ומרושל דמות מונפשת מחשב המבצעת זינוקי ענק וטיפוסים על קירות, יחד עם צילומי גוף של פעלולנים שמבצעים סלטות פשוטות יותר ועם צילומי תקריב של ברי מתרוממת מהרצפה ומשגרת עוד מבט חתולי נחוש ביריביה. וחוזר חלילה – אנימציית מחשב מלאכותית, פעלולן נמרץ ומבט קטלני; אנימציה, פעלולן ומבט, הו מיי.

"אישה חתול" נכשל קשות בקופות בארה"ב. זה לא מפתיע. לא הפוסט פמיניזם החבוט ולא המסר האנטי תאגידי בשקל מצליחים להחזיק את הסרט. ולא, גם לא האלי ברי בבגדי עור. סביר להניח שקהל היעד – בני נוער חרמנים בני 13 עד 15 – העדיף לחסוך מעצמו את המוצר הטראשי הזה, להוריד את הסרט באינטרנט ולצפות בו בגרסת הצופים, 5 דקות שיסננו את כל הזבל וישאירו רק את המיטב. שזה, אגב, כל השוטים על חליפת העור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by