בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אין כאן אף אחד 
 
 
סתוית א. סיני

סתוית א. סיני חושבת שהספר "יש כאן מישהו", על רומן בין יהודי לפלסטינית, לא מצליח לספק את הסחורה שהוא מבטיח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סתיו 2000. אני, שהייתי דאז בארצות נכר, ועמלתי קשות על קשרי נוער גרמניה-ישראל, בייחוד בשתייה מופרזת, ובשהייה לילית בכנסיות גותיות, בשאננותי, לא הבנתי את מלוא משמעות אירועי ספטמבר 2000, שיעצבו באופן דרמטי את אופן התנהלות האזרח הפשוט במרחב הסביבתי, החברתי, והנפשי שלו, וישפיע על עתידה של ישראל עד היום. ומי יודע עד מתי הבכחנליה תמשך.

רק בדלי הסיגריות יציינו החודש 4 שנים לפרוץ האינתיפאדה. לזאת, איש לא הקים מצבת זיכרון, איש לא מעז לחטט במומנטום, כנקודת מפנה עיקרית בסכסוך הערבי- ישראלי, לא בוועדות חקירה, ואף לא בבירור מעמיק של האירועים. אולי מהסיבה הפשוטה שקשה להודות בה, והיא שהאקספרימנט הציוני כשל, ותנאי המעבדה המחשבתיים של הציונות לא קבילים לעולם המציאותי תחת השמש הקופחת ואור התכלת הים תיכונית, ההזיתי שלנו.

גם סיפרו של גיל אילוטוביץ, "יש כאן מישהו", (ידיעות אחרונות – ספרי חמד), לא מצליח להשתחרר מהלולאה הציונית. למרות הניסיון הכנה של הספר לשבור את המוסכמות, וכל סממן נורמאטיבי קיים, גם במחיר יצירת עולם בילתי אפשרי, וגם במחיר של אהבות בילתי אפשריות – הוא לא עומד בניסיון שהציב לעצמו, וממשיך את מעגל הדמים התודעתי, ומסמן את העתיד, כגרורה של המצב הנוכחי.

אולי מהסיבה הזו, יותר קל להדחיק את האמיתות הקשות, ולראות את שאריות הניסוי, גוססות "בצלחת הפטרי" שלהן. ממש כפי שמשום מה נדמה שמתחם הרצח והאנדרטה בכיכר רבין הולך ומצטמצם, הולך ונמחה, כך קולות השפיות בחברה צועקים בוואקום.

במרכז העליליתי הסוריאליסטי של הספר, שמוכר פנטזיה להמונים, בו הרחובות נעמדו דום, בתי הקפה שוממים, הכבישים ריקים מאדם, והעולם מנוטרל מכל צורת חיים, שם, עומד הגיבור – גבר מהמעמד הבורגני, שגדל על בירכי המערביות, על כל המשתמע מכך, שלא מוצא את אישתו וילדיו, לא מצליח לזהות את מקומו בלי החברה המוכרת הסובבת אותו. רק הוא, כמו בחזון אחרית הימים, נותר לבדו.

וביום אחד, עובר כל עולמו טראנספורמאציה לנקודות מישור התנהלותיות אחרות ולא ידועות. במקביל ובדומה ל"גילגול" של קפקא, שם המטאמורפוזה מתרחשת בגופו של הגיבור כתוצאה של יצרים מודחקים, גם פה ניכר כי השינוי חיצוני, גם הוא תוצר הלוואי של חולי חברתי, התפרקותם של החומרים המשמרים, שלא ברור למדע עד כמה הם מסרטנים. אותו שינוי צורה הוא האות לתחילתה של התערערות המציאות, ופרפורי גסיסתה האחרונים.

רק הישר ממעמקי בועת תל אביב – רמת גן, כל מה שמוכר, שריר, קיים וידוע בעולמו של הגיבור, משתנה מיסודו, כל צורת חיים מוכרת נעלמת מעל פני האדמה, מלבדו. נקודות המאחז של האדם מאבדות מיציבותן שמדומה גם כך. תמונת העולם של החיים הבורגניים, נעמדת שוב למבחן – מקום העבודה, יחסי מעביד עובד, יחסי הורים ילדים, בית ואישה. הללו נקראים לניסיונות הגדרה מחודשים.

אילוטוביץ, ביד מיומנה של תסריטאי של טלנובלה פוליטית לעקרות בית, מתאר עולם מקביל, נטול כל סממני חיים, כל תקוות, ופורש את תחושותיו, פחדיו ותשוקותיו של גיבורו. תוך כדי זריעת קונוטציות מקראיות ומסעות הסברה אסכטולוגיים, נוצרת מערכת יחסים כמעט בילתי אפשרית על ציר תל אביב – עזה, בין הגיבור לאישה פלסטינית, תושבת מחנה פליטים, רק היא האדם היחיד שנותר עלי אדמות חוץ מהגיבור. קשר זה מעיד, באופן מטאפורי, על יחסי ישראל ומדינותיה השכנות. אך הוא בעיקר מעמיד בגרעין הספר את הרעיון כי הגורם האנושי המשמעותי ביותר שקיים הוא רגש האהבה, שעשוי לגבור על פערים לאומיים, דתיים, מגדריים, ומעמדיים. רעיון שמביא עימו משב תקווה, וניצוצות הבטחה.

אך שלא כצפוי, העלילה מנתצת את סבך הרעיונות שהיא עצמה בנתה והעמידה, ע"י כך שהיא מחזירה את הגלגל העלילתי למקומו ההתחלתי, העולם שב על סידרו, הילדה חוזרת מהגן, האישה עודנה אופה עוגות, בלי לקח או מסקנה. הנכבש נותר כבוש, הכובש ממשיך לייצר נשק. בכך למעשה מנציחה העלילה את השגגה הציונית ולא נותנת פיתרון אלטרנטיבי, או מפתחת את הליבה האידיאולוגית של הסיפור. היא מתכחשת לעצמה, כמו ואמרה - לא היו דברים מעולם, ובכך היא יצירה שלא מחדשת או תורמת לקוראה דבר, אלא, רק מהווה סוכנת של אותן נטיות הדחקה, של אותה הצדקה ציונית לפשעי מלחמה, לכיבוש, למעגלים לא פוסקים של ריקבון חברתי, שלמעשה, אנו מכנים אותם שגרת היום-יום שלנו.

יש כאן ניסיון מעניין של אילוטוביץ לכונן צורות חשיבה אחרות, חוצות מישורים פיזיים, ומדלגות מעבר להבדלי השוני בין בני האדם, אך ניסיון זה לא עולה יפה, ורק משקף את ההתכחשות העצמית של הציונות העליזה, לובשת החולצה הלבנה לטקסים הלא נכונים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by