בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מוסכניק גפילטע 
 
 צילום: איילת צורי   
 
יואב הר עוז

יואב הר עוז חיפש לחטוף קצת ספנקינג רגשי מ"אהבה זה כואב", וראה סתם אהבה בורגנית ונחמדת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל חיי בחרתי עבור עצמי את "מה שלא נכון", העדפתי את מה שמסעיר. התשוקה שבי בערה אל מה שאי אפשר, ותמיד היה לזה מחיר. את משיכתי לריגושים מעולם לא כבשתי, אך החיים – ובניהם המעי הרגיז שלי ושאר סימפטומים פסיכוסומטים, הביאו אותי להתפשר על מה שכמעט כנגד כל הסיכויים.

לעיתים זה כמעט הצליח לי, כמעט ונגעתי. בכל סיפור אהבה שחוויתי מרכיב הכאב היה מאד דומיננטי, בלי זה, זה כמו לשתות אספרסו נטול קופאין . הכאב הזה הפך להיות חלק מחיי, איפס אותי, הרגיע אותי, הנחה אותי, נעשית מכור. כן, קוראים לי יואב ואני כּאבִיסט – מכור לסיפורי אהבה עם כאב שבעים אחוז. אני מסכים אתך, דנה מודן, החיים מונעים ע"י מערכות יחסים, על ידי אהבה. אני נזהר מלהגיד זוגיות.

הערב התיישבתי על מרפסת תל אביבית כדי לצפות בסיפור שלך, אחותי לאהבה בייסורים. סיגריות, בירות, ג'וינט אחד. החלטתי להשיק, על משקל גבינות ויין אנכרוניסטי, ליין חדש; ערב אהבה וכאב, הסאדו- מאזו המעודכן של המילניום. התחלתי באווירה מחרמנת, אני מודה, אבל משום מה כשסיימתי את הצפייה, אפילו לא הגעתי לכדי גירוי, בשום רגע. תהיתי למה.

הייתה רומנטיקה ואפילו סצינות סקס, אמנם מתקמצנות, אבל קיימות. עבר מהר מדי , משעשע מדי ולא באמת מצחיק. בדקתי את המרכיבים ומצאתי: אחוזי כאב נמוכים מדי. אמנם נעזבת אבל בסה"כ היית הרבה יותר נאהבת, מעט מאד לבד. היה מאד ברור שאת ואורן (אסי כהן) דווקא מאד מתאימים ותוך שנה מהיום תתחתנו, תקנו בית בצור יגאל ותאמצו כלבת תחש בשם בּלי. אני חייב לציין שהתפריט שלך, דנה, מאד מאוזן. השינוי הפלסטי מאדי ( אוהד קנולר) לאורן זה לא ממש "הברבור".

בסדר, אז היית מאוהבת בקֳרפּלה מכובס והיום בא לך סביח. היי, מה איתי? אני רעב, אני רוצה בשר. הרבה יותר מעניין לו רגל קרושה שכמוך הייתה מסתערת על ג'חנון משוך בסחוג. אסי כהן הוא לכל היותר מלאווח. אמרת מוסכניק, לא? גבר מזרחי עם גריז? אז מה פתאום מוסכניק עם אצבעות של פסנתרן וחיוך עליז? הפוך, דנה, הפוך; גבר גדול, שחום, שעיר, חזק וייצרי שיאדה לך את הבורשט. שיודע לגעת באשה וגם יודע שהיא מאוננת. אחד שלא משתכר מוודקה רד בול.

מלבד משיכה עזה, רק אלוהים יודע למה אתם עוד ממשיכים להתראות. שיכאיב לך גאט דמט, מה יש, וגם כמובן ילטף, אני לא אומר שלא, אבל את יודעת – אם תשתחרר לו איזו כאפה, זה לא שלא איכפת לו. אסי כהן הוא חמוד ופוטוגני, אבל את והוא ביחד זה בופה חלבי. מניפולציה פולנית אחת ואת מסובבת אותו. אולי עם גבר כמו ג'וליאנו מר( בצעירותו)?

אין מספיק דרמה, אין מתח מיני, צועדים לכם כמו עמי ותמי, הנזל וגרטל, דץ ודצה, קוקוש ופושפוש. מה אני יכול לעשות, מרוב תסכול ירדתי על קופסת סיגריות. אמרת אהבה זה כואב, הבטחת תל אביביות של שנות האלפיים, ובמקום, הופיע החלום הבורגני. זה לא כואב ,זה עינוי. אני רוצה שתרצי יותר, שתראי לי שבאמת כואב לך, שתשרפי מפנים, פתטית ואותנטית, ואז גם אני אצחק. למצוא היום אהבה בתל אביב זה לא כל כך פשוט, יש כאן גם הרבה לבד, וזה כואב. האהבה שלכם מרדימה אותי.

סגרתי את הטלוויזיה וקפצתי לאיזה בר תל אביבי, למצוא לי איזה משהו חי, נושם והרבה יותר מכאיב.

*"אהבה זה כואב" משודרת, החל מאתמול, בכל יום שני בשעה 22:50, בערוץ 10
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by