בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איך הפסקתי לפחד ולמדתי להתחלק על השכל 
 
 
איתן בוגנים

תמר רבן ניסתה לעזור לאיתן בוגנים להתגבר על הפחד שלו מפרפורמנס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך "ספר הלא"
 מתוך "ספר הלא"   
פרפורמנס מהו? בעברית - מיצג, ולמרות ההיסטוריה הדי ארוכה שלו נחשב לאזוטרי ולמקום השפוי(או הלא שפוי) האחרון של האמנות. שנים רבות תמר רבן עושה פרפורמנס בעולם ובתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. במיצגים הפוליטיים והאישיים שלה הכל אפשרי, (זמרת אופרה על עמוד חשמל, מחשבים וגמלים מתחתיה, למשל) הכל מותר, (שיעור על הכיבוש עם מורה שעוטה מסכה של פרה) ובכולם - נשמטת הקרקע מרגליהם של הצופים.
 
Dinner Dress
 Dinner Dress   
לי ולעוד כמה אנשים, אני מניח, יש פחד ומבוכה אמיתית מלעשות פרפורמנס ואפילו מלצפות באחד, למה?
"בוא נדבר על הפחד שלך, דרך אחרים, דרך תלמידים שלי. כמה תלמידים בשיעור מיצג (שהיה חובה עליהם לקחת) טענו שהם לא שחקנים, שהם לא באו להופיע. זה כמובן נורא הפחיד אותם, כמו שזה מפחיד אותך וזה מובן, אבל אותם אלו שאמרו שהם בחיים לא יופיעו, עשו אחר כך את הדברים הכי מדהימים. אני חושבת שהפחד הוא נקודת מוצא נהדרת. אם אין טראומה אז אין קושי, אין פחד אז אולי גם אין עניין. פשוט לבוא, בתור אמן או צופה, מהמקום הזה שהוא הרבה יותר מעיז, מסתכן והרבה פחות מובן מאליו".

יש משהו חושפני בלהופיע מול קהל.
"כשדיברתי פעם על זה שאני רוצה לעשות תיאטרון הסתכלו עלי קצת כמו שהתחלקתי על השכל, בגלל שהייתי כל כך ביישנית, סגורה ומופנמת. אני עדיין ביישנית ונדמה לי שמרבית אמני המיצג הם סגורים ומופנמים, יכול להיות שזו הדרך שלנו להישמע, להיראות ולהיות נוכחים".

האם זכורה לך איזושהי חוויה מרתיעה במיוחד בזמן המיצג?
"כל פעם מחדש, כל פעם שאני צריכה להופיע קשה לי מאוד, אני צריכה להתגבר על זה שאני הולכת לפעול ואני צריכה להיות בטוחה ומרוכזת מול קהל. בתחילת דרכי היתה יותר תמימות, רצון לגלות משהו חדש, אך ככל שאני מתבגרת וצוברת ניסיון אז הספקות רק מתרבים".

יש איזשהו טקס או משהו דומה שאת עושה לפני מיצג?
"אני משתדלת שהיום כולו יהיה מוקדש לפרפורמנס, כלומר, מתחילת היום אני עושה את הכל באיזו מכוונות לאותו רגע, אפילו אם המיצג יהיה נורא קצר. אני משתדלת למשל לא לאכול הרבה באותו יום כדי שהאנרגיה תבוא ממקום שהגוף נקי. אפשר להגיד שזה כמו יום חג אצל אנשים דתיים".
 
"מכתב אחרון מפולין"
 "מכתב אחרון מפולין"   
שיעור קצר בפרפורמנס על פי תמר רבן: האמן עצמו מופיע, הוא מביא מתוקף זה את הביוגרפיה והפיזיונומיה שלו, החיים של האמן מגויסים (ולעיתים הופכים) ליצירת האמנות, המיצג נטול מניירות של תיאטרון, מחול, ושאר אמנויות המנותקות מהחיים, המיצג מגיב מיידית למציאות הקיימת באופן ספונטאני ובלתי אמצעי, במיצג אין לאמן את הקביים שיש לשחקנים - טקסט כתוב, במאי, דמות מסוימת, במיצג אתה הוא אתה ואתה צריך לחפש את כל הדברים האלה לבד, למצוא את זה מחדש ולשבור את החוקים.
 
 
"אבן נייר ומספריים" 2004
 "אבן נייר ומספריים" 2004   
נראה שיש המון דברים שמשפיעים עליך, מלבד המצב הפוליטי, מהם?
"אני מושפעת מתולדות האמנות, קולנוע ואפילו תיאטרון - מפני שאני מוקפת באנשי תיאטרון, בן זוג שלי הוא איש תיאטרון (ניקו ניתאי, א.ב), הבת שלי גם, למדתי להבין ולאהוב תיאטרון למרות שהפרפורמנס אמור להתנגד ולהיות אנטי-תזה לו. אני לא פעם מצוטטת, עושה פרפראזות, למשל בDINNER DRESS (1997), יש 24 סועדים מסביב לשולחן עגול ובעצם המפה שעל השולחן היא השמלה שלי, אני מדברת על בונואל וגרינוואי. ובכלל מהמדיה – פרסומות, טלוויזיה - אני לוקחת איזה תנועה קטנה, תמצית של משהו ומשתמשת בו מבלי שהוא יהיה הנושא, לשמש לי למודל, לתנועה, למבט, לאיזושהי פעולה".

המעורבות הפוליטית שלך לא פעם גולשת ומוצאת ביטוי במיצגים. עד כמה זה נוגע בחיים האמיתיים שם בחוץ?
"באבן, נייר ומספריים (2004), יש סיפור אמיתי שקרה במחסום קלקיליה בנובמבר האחרון. המחסום היה סגור והמון אנשים ומשאיות היו מעוכבים שם. אחת המשאיות הובילה עדר בקר והנהג של המשאית בא אלינו, אל קבוצת הנשים שלנו, וסיפר שכולם מעוכבים ושיש לו עגל אחד גוסס, במקביל שאר האנשים עומדים ועומדים בחום, הם בצום הרמדאן בלי שתייה ואוכל, שעות ככה. כשעבר את המחסום סופסוף, נהג המשאית סיפר לי שהעגל מת. במיצג אני מדברת על עדר אמיתי כי באמת היה עדר בקר במשאית, אבל עדר האנשים הוא הסיפור האמיתי. אני מספרת לקהל את האירוע תוך כדי שאני משחקת איתו אבן, יד ומספריים, והתנועות של המשחק הופכות באיזה אופן לתנועות פשיסטיות".
 
האם המיצג הלא ישיר, הפואטי, מקהה מהבוטות של החוויה האישית שלך?
"הרצון לחפש את המקום הפואטי בתוך המציאות הלא פואטית הזאת בא מסוג של התמודדות עם מה שקורה".

וזה תמיד חוזר לחוויה אישית, משהו מסוים שקרה לך אולי?
"אולי זה ניסיון לטפל בטראומה של ההרס של בית מרכזים (משכנו הקודם של מרכז אמנות המיצג בארץ שנשרף כליל ב-1999, א.ב). דבר נורא ואיום קרה שם, אנשים איבדו שם את כל חייהם, אבל כדי להמשיך הלאה, להתמודד עם זה, אי אפשר לדבר על הדבר עצמו, על האסון והדרמה, אלא רק דרך ביטוי פואטי מסוים. רוב היצירות שלי הלכו, כל עולמי חרב, המקום נהרס. מול העיניים שלי זה קרה. מאז התחלתי ללכת לשטחים ואז באמת לפגוש אנשים שהרסו להם בתים, ממקום אחר, מקום של אמפטיה".

*כיס, מיצג מאת תמר רבן, יוצג היום (ראשון) 14 בנובמבר, 21:00, בבמת מיצג, תחנה מרכזית חדשה.

*לפרטים על סדנא לאמנות המיצג בהנחיית תמר רבן – 03-5372096
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by