בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הבורגנים בתחתונים 
 
 
יואב הר עוז

יואב הר עוז ממליץ לכם לצפות ב"לגדול בלי בושה" דרמה בריטית משובחת שההתנהלות המינית שלה לא שמה זין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איך הבריטים מצליחים לעשות את זה כל פעם מחדש? אם לצטט את חנוך לוין - "אם למות כמו כלבה אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה". בכל הנוגע לסדרות דרמה אין שני להם.

משפחת גלאגר, המתגוררת בפרבר עוני, מונה שש נפשות ; פיונה בת ה-20, שקבלה על עצמה את תפקיד ראש המשפחה, נעזרת בשני האחים היותר גדולים ליפ ואיאן שעושים לה צרות בעצמם. יחדיו הם מגדלים את שלושת אחיה הצעירים ; קארל , דבי, וליאם. אימא עזבה כבר לפני שנים, ואבא ברוב שעות היום שיכור.

כנגד כל הקשיים, המשפחה מנסה לשרוד ולחיות ובעיקר ליהנות מהחיים. הילדים מתמודדים עם קשיי התבגרות, מיניות, אהבות - ועם ידו הארוכה של החוק. בחייהם מעורבים גם זוג שכנים סקסיים ועלם חמודות מלא תשוקה, שמתאהב במבט ראשון בפיונה המשגעת, ומוכן לקבל את כל החבילה המשפחתית תמורת אהבתה.

העולם סביבם הוא חורפי ומנוכר, אך בני המשפחה אינם משאירים אף אחד מהילדים להתמודד עם הקשיים לבד. לרוב, המציאות הלא פשוטה מתקבלת על-ידי הילדים כנתון ממנו עליהם להוציא את המיטב ובעיקר לתמוך אחד בשני. לא שתמיד הגילויים האחד על השני מתקבלים בהבנה מלאה, אך באינסטינקט הראשוני מוצעת כנות והושטת עזרה. לדוגמא, כשליפ מגלה כי אחיו הוא "אגזוזן", כהגדרתו, הוא לוקח אותו אל חברתו שתעשה לו "עבודה ידנית" למען תושיענו. כשהגדול מבין השניים מגלה שהצעיר מקיים יחסי מין עם גבר נשוי עם ילדים, כלומר בעל ניסיון מיני רב משלו ( שניהם כאמור מתחת לגיל 18 ), הוא המום, אך עדיין מנסה להתמודד עם ההפתעה. קשה לצפות מנער בן 16 להבנה עמוקה לזהות ההומוסקסואלית, אך מבחינתו אי הבנה לא תבוא על חשבון יחסי הקרבה החמים עם אחיו.

בכלל, לא עושים כאן דרמות גדולות מדי מגילויים מיניים. ההתייחסות היא רצינית וטבעית לתשוקה והמיניות של האחים המתבגרים - בלי בושה. התבגרות מינית ובכלל חיי מין בבית שאין בו הרבה פרטיות נתפסים כאן כחלק אינטגרלי מלחיות את החיים באופן נורמלי וראוי. סצנות הסקס מגוונות ואמינות, חושפות את התשוקה הבוגרת של פיונה ( אן- מארי דאפ, "האחיות מגדלנה") ושאר המבוגרים, אל מול ביטוייה הראשוניים אצל האחים היותר צעירים. מעל הכל יש הסכמה לכנות, התמודדות ועזרה. אחים במלוא מובן המלה.

הסדרה לא עוסקת רק בהתמודדות עם מיניות וזהות מינית על כל המשתמע מכך, זה הרבה יותר עמוק מזה. מערכות היחסים הן מורכבות. יש ניסיונות אמיצים למצוא אהבה ובטחון עצמי ורגשי. למצוא את הדרך שלך בעולם אל מול החברה ובתוך הקומפלקס המשפחתי. פיונה מתאהבת בחמד של בחור, שמנסה להציע לה יותר מחצי המלכות, אך אינה ממהרת להיענות - היא חוששת להיפגע. היא מזמינה אותו לביתה מבלי להסתיר את חמשת אחיה הצעירים ואת אביה השיכור, תוך ידיעה שהוא עשוי לברוח.

שם המשחק כאן הוא אינטימיות. המשחק של כולם מצוין. כהרגלם, הבריטים מלהקים שחקנים שמביאים משהו אחר במראה שלהם - מצד אחד מראה יומיומי מלא פגמים, ומצד שני קסם אישי מושך בהבעות הפנים ובתנועות הגוף. חוסר השלמות הזו בפיזיות של הדמויות משאיר אותן אורגניות ואנושיות, בניגוד לפלסטיות האמריקאית. פול אבוט ("המפצח", "שם המשחק"), היוצר והתסריטאי, מצליח לבנות מארג של דמויות ומערכות יחסים עמוקות חשופות עצבים. הטקסטים פשוטים, עממיים אבל יחד עם זאת יפים ועמוקים. גם שהדמות אינה מיטיבה לדבר הכוונה ברורה.

תואר הפועל "בלי בושה" מתייחס בעיקר לפעלים: לדבר, לשתף, לצחוק ולא רק לעשות סקס.
לילדותו של התסריטאי קווי דמיון לזו של ילדי גלאגר - מלבד ששלו לא הייתה מאושרת. כאן הם מצליחים לשמור על קלילות והומור חרף התמודדויות מעיקות ולשמוח בחלקם. לשמוח שהם ביחד. והיחד שלהם נוגע ללב. למרות הצפיפות, לכל אחד ואחת יש מקום. מקום לחיות ולהרגיש. להרגיש בלי בושה.

*לגדול בלי בושה משודרת בערוץ יס+ בימי שלישי החל בשעה 22:00. שידור נוסף ביום שישי בשעה 23:00.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by