בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תאנה שולתת!!1 

תאנה שולתת!!1

 
 
תאנה בלום

תאנה בלום מורידה את הכובע בפני קוראיה: מסתבר שגולשי נענע מתגרים לא רק מפריס הילטון והנעליים החדשות של בריטני, אלא גם מעומק ומשמעות החיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום שבת ישבתי בחמאם התורכי שבמלון 'י.ה.' והרהרתי בטבע האדם. בחור חסון בשם לאוניד הצליף בי מעדנות בענף אקליפטוס כששורה משירו של פראנק סינאטרה, "מהו האדם? מה יש לו?", צצה בפאתי תודעתי. האם האדם הוא זה, כמו לאוניד שלידי למשל, ששום דבר אנושי לא זר לו? (כפי שאמר טרנס) האם שום אדם אינו אי? (כמאמר ג'ון דון) האם האדם הוא זה ש"כל יצר מחשב ליבו רק רע כל היום?" (בראשית, ה, 5); האם אני היא בובת החייטים שביקשתי מדומניקו דולצ'ה להכין בדמותי כדי שיוכל להתאים לי מלתחה בהתראה קצרה? האם בזה הכל מסתכם?
 
 
לא בימים כתיקונם עולות בדעתי מחשבות כאלה. אבל אפשר לומר שתגובות הגולשים למדורי, עודדו אותי לאחרונה לעסוק בנשגב. שמתי לב, שבמיוחד בתגובות למדורים הראשונים, טוענים קוראי שחסר להם עומק.

מעולם לא עלה בדעתי עד אותו רגע, שגולשי נענע מחפשים דבר מה עמוק יותר מהעומק התת-סיבי שמסוגלת להציע להם למשל אבקת הכביסה אריאל אולטרה. לא עלה בדעתי שקוראי הם אנשים (ויש לכבד אותם על כך) שרק מצולות הנפש המסתוריות ביותר יכולות לגרות את נפשם הרגישה. בתמימותי סברתי שרק העובדה שנתגלו תמונות של פריס הילטון עם בחורה או שגנבים פרצו לאחוזת אוסבורן או נעלייה החדשות של בריטני הם הנושאים שגורמים לאבריהם הנעריים והרכים להזדקר. אבל מתברר שלא. גולשי נענע, כך עולה, מוכנים להטריד את עצמם רק בשאלות האמיתיות: חיים, מוות, גאולה, אהבה, אלוהים.

יחד עם זאת, פשפשתי ופשפשתי בקרבי, ולא מצאתי שום ערוץ בחיי השטחיים שיכול לכסות נושאים כבדי משקל כאלה להוציא את ערוצי הטלוויזיה.
 
 
כמחווה לגולשים, ייבשתי את שערי, עליתי במעלית, ומהסוויטה המשקיפה להרי הכרמל ולים התיכון אחזתי בשלט כדי להשיב לשאלה העמוקה: מהו האדם, בתקווה שזה יספק לקוראי את כמות העומק שלה הם זקוקים. הדלקתי את הטלוויזיה. ראש השב"כ לשעבר שניצח את מחלת הסרטן מנגן בחצוצרה. חברת הכנסת מחדרה רוקדת סלסלה.

בערוץ אחר, הפרק האחרון בסדרת הריאליטי 'עדן לנצח'. במרכז הסדרה קבוצת אמריקאים שכפי הנראה מייצגים את המין האנושי החיים יחדיו על אי בשם עדן. שום אדם אינו אי, אבל בני האדם שעל האי, ספק אם ידעו לאיית את המילה המונוסילאבית הזו. ככל הניתן הם עושים מאמצים שלא להיות מגורשים מהגיהנום המשמים המוצג בסדרה אותו הם מכנים גן עדן. מדי שבוע, מקבל אחד מתושבי האי תפוח מפלסטיק שאמור לסמל אחד מן השניים: את הטוב מוחלט או את הרע המוחלט. בין התפוח ה'טוב' לבין פרי עץ החיים יש מעט מאוד מן המשותף. חיי תולעת האינטש, אם ניתן לאמת להאמר, עדיפים על חייהם המוקפאים של יצורים מתקדמים אלה שאינם אלא בייבי-ליס עם רגליים שככל שתעטה עליהם השכחה והשטיון מהר יותר, כך ייטב להם.
 
 
 
אחרי הכל, אלה הם אנשים שסבורים שדאקירי בשקיעה נותן להם איכות חיים. מצד שני, גם לתפוח ה'רע' אין שום קשר לפרי עץ הדעת או לדעת עצמה שכן, גם אחרי שטעמו ממנו, או ביצעו את המשימה שכרוכה במציאתו, אין הם יודעים דבר יותר מזה שהם נראים רע בביקיני, ובעיקר אינם יודעים להבחין בין טוב לרע, שכן באופן בלתי הפיך לימדו אותם יוצרי התכנית שהטוב המוחלט הוא מסאז' בעוד הרע המוחלט, הוא לחזור לעיר המטומטמת שממנה באו במקום להישאר בגיהנום הזה שבו הכל תמיד אותו הדבר וכולם מכוערים.

פרידריך ניטשה טען שהאישה הראשונה, חווה אימנו, הייתה גם המדענית הראשונה שנענשה על שהביעה סקרנות מדעית. אבל את סקרנותן של חוות מודרניות אלה, פסגת האבולוציה האנושית, לא ניתן יהיה לעורר גם אם יופיע באי חוצן מכונף ויורק אש. עדיין יביטו בו באותו חיוך אווילי. נשים כאלה גם אלוהים לא יוכל להעניש, וכך גם אי אפשר יהיה להאשים אותן בקיומו של המוות. המין האנושי אותו הן מייצגות חי בעולם שאולי אין בו מוות אבל גם אין בו חיים.
 
למחרת בבוקר חזרתי ללאוניד המצליף. אדים התקבצו לכדי אגלי מים על עורו השזוף. "אוי לאוניד", גנחתי. "לו רק אפשר היה להנחית מבול ולגמור עם בני האדם. תחשוב על זה לאוניד... ", ההצלפות הרטובות התחלפו בלטיפות רכות בצוואר. "רק אתה ואני וכמה אנטילופות וקרקלים, אולי איזו זברה בתיבה... נתחיל הכל מחדש לאוניד". לאוניד נעץ בי עיני פלדה והתנפל עלי במקום, על ספסל השיש, תחת הטיפות החמות והבל שמן האקליפטוס. האם הגעתי כבר לגיל שבו שוכבים עם הצוות?

אלבר קאמי אמר שהאדם הוא היצור היחידי שמסרב להיות מה שהוא. אבל אני דווקא מקבלת את מה שאני: אני גרועה יותר מתושבי 'עדן' משום שאני אפילו לא קולטת שאני ב'עדן'. כל מה שאני יכולה לייחל לו זה שמישהו יגרש אותי מכאן סוף סוף, אולי מנהל המלון, ויציב בפני את להב החרב המתהפכת. אני מקווה שגם כל אחד מקוראי הנבונים יקבל את מה שהוא/היא. ואם תוך כדי התהליך הפנימי הזה שתעברו עם עצמכם תגלו שחוץ מלכתוב תגובות בשגיאות כתיב באינטרנט אין לחייכם שום משמעות, אני ממליצה על סאונה עם לאוניד. ואם גם זה לא יביא לאיזו התגלות, אני מציעה לקפוץ מהחלון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by