בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יאללה, סבתא, למילואים 
 
 
יואב הר-עוז

לאחר שנכפה עליו לצפות במשדר השירותרום, יואב הר עוז יוצא נגד הקונצנזוס המדומה באחד המשדרים היותר משמימים ומביכים שערוץ 2 יכול לספק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני חודשיים זומנתי למילואים ליום אחד באחד מבסיסי חיל האויר במרכז. הקצינה שלי התקשרה אלי יומיים לפני ובישרה לי שהועלתי במזל טוב לדרגת רס"ל. יש! כדי לא להטריח אותי יותר מדי, קבענו שאני אבוא לקבל דרגות כרבע שעה לפני תחילת יום המילואים. את המילואים שלי אני עושה "על אזרחי" מצוייד ברכבי הפרטי, כשמקסימום בשמונה בערב אני בדרכי הביתה.

אותו בוקר אכן הקדמתי, אבל רק בחמש דקות, פשוט התעוררתי מאוחר. הגעתי לבסיס עם מכנס קצר, חולצה מקומטת, מזוקן ומתוכשט בקרומי שינה. התנצלתי בפני הקצינה ובקשתי את דרגותי החדשות, כדי שאתפנה בזריזות למילוי חובתי במילואים. חכה רגע, אמרה לי, יש טקס קצר בלשכת המב"ס (מפקד הבסיס).

מה? נכנסתי ללשכת המב"ס, ובמדי חיל האויר של יום הזיכרון המתינו שם מפקד טייסת אחד, סגן המב"ס, המב"ס עצמו, צלם, משקאות וממתקים. המב"ס נאם נאום, שאל אותי על עיסוקי, המום מהלבוש הלא פורמלי שלי. לחצנו ידיים, העניק לי דרגות, הצטלמנו והגיש לי ברכה ממוחשבת לרגל המעמד הגדול. הטקס היה כל כך חגיגי ופורמלי ששאלתי את הקצינה, רק כדי שלא אהיה מופתע, אם הכינו לכבודי מטס. היה זה אחד הטקסים הכי צורמניים שחוותי בחיי, במיוחד לאור העובדה שכשבע שנים מאז שירותי בסדיר, ומלבד כמה ימי מילואים בודדים בשנה, אני מאד משתדל להיות אזרח. למה לעזאזל דרגות הרס"ל האלה? ובשביל מה המעמד המביך הזה, לי וגם להם? תרשמו לי במחשב שעליתי דרגה ונגמור עניין. כנראה שבצה"ל לא רוצים שנשכח שהוא עדיין מרכזי ומרגש ואנחנו אזרחים רק על תנאי.

כך גם השירותרום פתאום הבליח בלב הפריים טיים של הערוץ השני. בל נשכח. שיהיה ברור לכולם: הסכום במיליונים שנתרם לרווחת החיילים הוא רק פרומיל מהתקציב הכללי לביטחון השוטף כביכול. הפרשה קטנה ממנו לרווחת חיילנו תעלה בהרבה על הסכום שכל מי שיתאמץ לתרום מסוגל בכלל לאסוף. וזה בלי להזכיר את הדיסוננס שמדינת ישראל מבקשת מאזרחיה לתרום כסף לחיילים שהיא עצמה מגייסת, ואח"כ גובה מהם 50 אחוז מס באמתלת הביטחון.

בחזרה לטקס: רפי גינת לבש לכבוד האירוע ארשת פנים של דוד חביב, או אם תרצו ממלכתית. אורגני הוועד למען החייל ואלופי צה"ל ניסו בכוח לפרוט על מיתרי הרגש הלאומי. שובצו זמרים שלא היו הרבה זמן בפריים טיים של אף ערוץ (במקרה של פיק בכוונה תחילה), היו שם סיפורי אלף לילה ולילה על גבורה מול מסכנות, מסכנות מול גבורה של חיילנו האמיצים- והשנה בנים ובנות.

בעיקר היה משעמם, מאד משעמם. אם זו לא היתה עבודה, זיפזופ היה פה כבר מתחילת התכנית. לרגע לא הייתי בטוח כלל, האם היום אין זה יום העצמאות? הרמטכ"ל או שר הבטחון עולים לבמה, מחיאות כפיים מכל כיוון. הערב בתפריט - קונצנזוס! ערב חג לנו היום יאמרו, לא כי מדובר בתרומה אלא בתמיכה בחיילנו. בקיצור, לא מעניין אותנו כמה תתרמו, אלא שתתרמו ונראה לכל עם ישראל שצה"ל הוא עדיין הבן האהוב והבכור של המדינה. אין צורך להשקיע במיטב האמנים למען בידור טוב לחיילים ולתורמים, נסתפק בלהקת נוער בהעמדה ארכאית, אלי לוזון ובצביקה פיק במופע עצמותיו היבשות בשיר שכתב לדנה אינטרנשיונל.

גולת הכותרת, כמעט, היא מפגן גבריות מעושה של עמותת סיירת שקד עם חיילים של היום, שלא ממש מבינים מה הקטע. אורגני העמותה צריכים להיות בני ארבעים או חמישים, ומאיזו שהיא סיבה, ובמיוחד בשביל להעצים את המעמד, ציינו שהם מדור הפלמ"ח. ובכן למי שלא יודע בני דור הפלמ"ח חלקם בני שמונים וחלקם מתים.

גולת הכותרת האמיתית היתה אריק שרון מאחד המשפחות. קודם טננבוים, אח"כ עזאם עזאם ועכשיו משפחה אוקראינית – נוגע ללב! מסכנת הערב הייתה ישישה בת כ-200 שגם עליה צה"ל לא חס. לאחר ששרתה בצבא הבריטי ובמלחמת השחרור קבלה רחמנא לצלן דרגות מבוגי הרמטכ"ל. כפרה, מחר מילואים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by