בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הטור של תאנה: כל 3 שניות מת ילד 

הטור של תאנה: כל 3 שניות מת ילד

 
 
תאנה בלום

ממעמקי הז'קוזי שלה נתקפת תאנה בלום ברוח הנתינה. למי תתרום היורשת היהודיה: לגולשי נענע, ילדים חולים, ילדים רעבים או אנטילופות בסכנת הכחדה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מכיוון שהמניות שלי בחברה של אבא נוסקות בכמה אלפי דולרים מדי יום, החלטתי לתרום למסכנים. הרי לא ייתכן שבזמן שאני שותה בקבוק קריסטל 79 שעולה ב"אושן-פרונט 21" 640 דולר, יישארו פליטי סודן ובוטסואנה ללא קורת גג, או שלמרות שכף רגלי טרם דרכה באי "תרזה" (אי טרופי שמפיק ממרטיניק קנה לי ב – 1992,) יש אנשים בעולם שהנדל"ן היחיד שיראו הוא חלקת קבר של שני מטר על מטר, וגם זה אולי לא.
 
 
ילד מת מרעב כל שלוש שניות ותשעים ותשעה סנט ליום יכולים להציל אותו. מגפי הזמש שלי של מנולו עלו לי 725 דולר כך שכל מגף יכול להציל מרעב 366.16 ילדים ליום.

ברור שצריך לעשות מעשה - לא סתם לקבל עוד מליון דולר בהחזרי מס. לא להפיק עוד נשף צדקה כמו שאבא שלי עושה, למען סיסטיק פיברוזיס, או ילדים חולי סרטן, עיוורים, בעלי פגמים מולדים, יתומי מלחמה וכן הלאה, צריך לטפל במחלה עצמה.

מצד שני מי הם אותם מסכנים מזי רעב וכיצד אזהה אותם? באתר שעץ עצות לאנשים כמוני יש כמה דוגמאות שאפשר התחיל איתן: להציל את הילדים און ליין, לאמץ דולפין, לעזור לחיות בית שנקלעו למצוקה בעקבות הוריקן צ'ארלי, לשחרר לוטרות בחזרה לנהר וכו'.
 
 
אבל איך אפשר להיות כה בררן כשהאומללות היא בכל מקום? כשהייתי בקורס ויפסאנה במדבר הסבירו לי שהדבר הראשון שהבודהה לימד הוא שהחיים הם סבל. "דוקה" בסנסקריט. ואותה "דוקה" שהיא גם סבל וגם תנאי העולם, נמצאת בכל מקום. כמו המוות, היא דבר שקורה לכולם גם אם בסופו של דבר אתה יכול להיות אומלל רק לבד. את האמת הנאצלה והראשונה הזו של הבודהה הבנתי על בשרי כשנאלצתי לחלוק חדר פנימייה מתקלף עם מיטות קרש עם עוד שתי שותקות, ולהסתובב בסמרטוטי אינדייה-שיק ורגליים יחפות ולהתרכז במגע הדשא בכף הרגל.

ובכל זאת אתר האינטרנט מנסה להציע כיוון ופתרון: "שאל את עצמך מה חשוב לך", הם מציעים, "איכות הסביבה, חינוך, רעב, רווחת החיות? ילדים חולים?".

ישבתי בג'קוזי, עם תמצית ילאנג ילאנג בשביל בהירות הנפש וניסיתי לחשוב. אבל הלוא זה בלתי אפשרי. כי אם נחמץ ליבך על השימפנזים, על השונר והלמינג אז מה עם הילדים חולי הסרטן? ואם אכפת לך מילדים אפריקאים עם זבובים בעיניים, איך יכול ליבך להיות כה צונן כלפי האימפלות והאנטילופות, החַדָף, הסמור, מדוזת המסרק ותולעת הנמטודה? לפי הפתרון הבודהיסטי: כל הדברים קשורים זה בזה במשוואה קוונטית מורכבת. כל מעשה חיובי, ולו הקט והזניח עלול באופן נפתל ונסתר לייצר מין אפקט פרפר שסופו בבין לאדן. אבל בשביל להנפיק כל כך הרבה יריות לאוויר של מעשים נאצלים, כל אזרחי העולם צריכים לעשות ויפסאנה. כל אחד צריך להניח את טלפונו הסלולרי, או את האימאם או הג'ורג' דבליו שלו או את מה שזה לא יהיה שמחבר אותו לתחושה שהוא זה שצודק, וזה יקרה רק ביום שבו שהדלאי לאמה יעמוד עירום מול המראה וייצעק "אני הדלאי לאמה!".
 
 
 
מצד שני, ישנו הפתרון המונותאיסטי. שהלוא שרשרת החורבן מתחילה מלמעלה, קחו את אלוהים כדוגמא. לפיכך יש לבדוק מי עומד בראש הפרימידה, מנין מחלחל הרעל ואז בשיטה הומאופטית, עם זרזיף מהארס שהקיש אותך להבריא את העולם. רק מסקנה אחת יכולה להגזר מכל שרשרת הסילוגיזמים הזו: אני היא זו שעומדת בראש הפירמידה. כל בעיות העולם התעוררו באשמתי ובאשמת אנשים כמוני. הקפיטליסטים המושחתים הם אלה שמרוויחים מממלחמות ומחסלים משאבים, מכאן נובעת התפשטות המדבריות, בצורת, רעב, הכחדת בעלי חיים, עוני ובורות שמביאים לתמיכה בפונדמנטליסטים ומכאן לעוד מלחמות.

האמת נגלתה לעיני, בהירה ופשוטה כמו נר חנוכה: אם המחלה של העולם היא כסף, ואם כדי להמנע לגמרי מתופעות לוואי יש לרפא אותה בשיטה הומאופטית, הרי שהתשובה ברורה: עלי לתרום לעצמי.

בתחושת סיפוק עצומה העברתי מינון הומאופטי מדוייק: פרנק שוייצרי אחד, מחשבון לחשבון. גיליתי את חדוות הנתינה האינסופית, שהיא משמעות החיים. כמו השמש שבוערת בלי לבקש תמורה, כמו הפרח שפורח בלי לבדוק מי עובר בשביל. כזו אני.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by