בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טרור? איפה? 
 
 דרורה דומיני   
 
איתן בוגנים

היום באמן על האש: דרורה דומיני, הגברת הראשונה של הפיסול הישראלי מספרת על הפעם הראשונה, הזיכרון הראשון, והעצה של סזאן (או מאטיס) ליצירה בשעת מלחמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפרדע, 1997
 צפרדע, 1997   
ישנה טענה הגורסת שאין באמת דבר כזה שנקרא אמנות ישראלית מובהקת, שהמקומיות היא גיבוב של השפעות, ערב רב שאין בו ניסוח שנטוע לסביבתו. כשנפגשים עם דרורה דומיני ועבודותיה מבינים עד כמה זה לא נכון. עם חוש הומור מעודן ואירוניה דקיקה, מהתמכרות לאובססיה - הגברת הראשונה של הפיסול הישראלי קולטת תחת עדשתה מקומות, ביטויים, רגעים ישראלים, ויוצקת מהם חוויה פיסולית טעונה, אך משחררת וקלה. כאילו כל מה שעובר דרך ידיה מאבד את חוקי הפיסיקה ושולה מעליו את כובד משקלו. או בקצרה - כמה אמנים אתם כבר מכירים שעיצבו וכתבו את ההיסטוריה של האמנות הישראלית? כאלה שהשפיעו וחינכו דורות של אמנים צעירים? אז נכון, יש כמה גברים בודדים שהגיעו לפסגה, אבל אימא יש רק אחת.
 
אשה מלאך, 1998
 אשה מלאך, 1998   
התחלות תמיד קשות, מהי נקודת המוצא באמנות שלך?
"כל תקופה יש דברים ששובים אותי בצורה אובססיבית. כשאני מרגישה שאני מתחילה להתמכר למשהו, סימן שזה הנושא לעבודה הבאה. היו התמכרויות קשות שלא יצא מהן כלום, למשל, היתה תקופה שהייתי שומרת את תרשימי מזג האוויר של ה-BBC, הם נורא יפים. שנה וחצי הקלטתי והקלטתי ולא יצא מזה כלום, אולי עוד יצא מזה משהו.. רצוי להיות אובססיבי כי אחרת אין שום סיבה טובה אחרת ליצור".

מהי האובססיה החדשה שלך בימים טרופים אלו?
"הסיפור שלי עם מושיקו התוכי. זה תוכי של חברים שלי שבאיזשהו שלב הבנתי שהוא פוטנציאל לא נורמאלי, הוא מדליק לגמרי. הקלטתי אותו תקופה ארוכה".

ומה יש למושיקו לספר?
"בעלת התוכי מלמדת אותו לדבר כמו עם ילד. כל דבר שיגידו כמה פעמים הוא חוזר עליו. קודם חינוך – בונז'ור, בוקר טוב, לילה טוב, הוא עונה לטלפונים, וגם משמיע את קולות הטלפונים. יש לו אינוונטאר רציני של ההתנהלות הרגילה בבית, למשל, בעלה בא הביתה בערב ומתעצבן כי התוכי כל הזמן מדבר, אז הוא אומר לו שתוק! אז התוכי כבר למד להחזיר לו שתוק! אז הוא בועט במשהו, אז גם התוכי למד לבעוט. אתה לא יוצא ממנו בחינם. הוא שורק ליוויים מדהימים לבנות שמנגנות בקלרינט ופסנתר. אני רוצה לעשות עם זה עבודות. אני מכורה לסאונד שלו, אני מכורה למושיקו. בהתחלה חושבים שהוא סתם מדבר אוטומאטית, אבל הוא ממש נשמה, פשוט נשמה".
 
וספה בכחול בהיר, 2003
 וספה בכחול בהיר, 2003   
יש משהו בהתמכרות, באובססיה, שמאבד קצת מהפרספקטיבה הכוללת, איפה את נמצאת?
"אני מתנדנדת בין שני קצוות בסיסים. הראשון הוא לנסות לאתר מה מעניין אותי - אני סורקת דברים לאורך זמן והאובססיה הולכת ומתגלה. בסוף יש תערוכה שגומרת וממצה את העסק, ואז צץ משהו חדש, משהו כמו מסע בין כוכבים – מיצית אחד ואתה ממשיך הלאה והנה חדש זוהר בפניך. זה כמובן צריך לבוא מתוכי, ממי שאני, ככל הנראה. הדבר השני הוא שבשנים האחרונות נורא חשוב לי לדבר כאמנית שפועלת בישראל, זה מעניין אותי. החלטתי שזה המקום, זה הקשר, זאת הסביבה, ונקודת המוצא קשורה להזדהות עם כל זה. לעשות כמיטב יכולתי במזרח התיכון...בארץ... טוב, בתל אביב אולי".

דרורה, אז איך היית קוראת לעצמך?
"חתולת מין, מה זאת אומרת? לא. אני מתרה בך לא לצטט. לא, כבר עברתי את זה. אני פסלת, בדרך הקשה, מקרטעת בין מציאות לאידיאלים, עם הרבה הפלות בדרך".

ספרי לנו מה קרה בפעם הראשונה שלך?
"הפעם הראשונה שקפצתי לבריכה – טבעתי. הייתי ילדה קטנה והיה משהו במים שמשך אותי. גבר צעיר הציל אותי - פעם אחת ויחידה".
 
 
אקדח, 2002
 אקדח, 2002   
בואי נדבר קצת על המין היפה. מה לגבי אמנות נשית, אם יש דבר כזה, ובכלל על נשים?
"באופן כללי נשים עדיין בצרות כי אין ספק שאנחנו עדיין חברה גברית. כרגע אני לא רואה הרבה נשים שעובדות על עוצמה, על פרויקטים גדולים, למשל. לעוצמה יש השפעה גדולה שמחלחלת ליותר קטן, נשים כאילו עובדות במישור הרוחבי, ואז לא רואים את השפיץ, את הקצה.

"אני חושבת שבמשך השנים אמניות יותר מעניינות אותי, אבל מדי פעם בא לי להעתיק ממשהו שהבנים עושים, כלומר אני רואה פתרונות של בנים וזה מעניין אותי".

מה, את מעתיקה??
"טוב, אז אסור להעתיק, אבל במשך השנים הבנתי שאין ברירה וצריך לשנות את הגישה כדי שתיווצר מין שרשרת של דיאלוג עם אנשים. אני בלב שלם מוצאת שאם יש משהו שנורא מוצא חן בעיניי אני מעתיקה אותו".

מהו הזיכרון הראשון שלך?
"מוות. ציפור מתה. זה קשור להתגלות המוות בחיים בפעם הראשונה, זה זיכרון חזק".
 
 
זה בנאלי, אני יודע, אבל כדי שנשכיל, שתפי אותנו בדברים שהשפיעו עליך?
"אני נורא אוהבת מלאכת יד (קראפט) על שני פניה - מעשה ידי אישה, ומלאכת יד שנתקלתי בה בילדות, ביצור כד, בקסם של יצירת יש מאין. לאותו זיכרון של קסם יש השפעה נורא חזקה על העבודה שלי. אני גם נורא זוכרת את המורה שלי לספרות, והכי אוהבת את האמנית רוזמרי טרוקל".

המורה לספרות שלי, נעמי, הייתה מכשפה, איזה מין מורה את?
"אני מורה גרועה כי אני מקשיבה, ואין לזה רייטינג כל כך גבוה, סטודנטים רוצים שינהלו אותם ואני גרועה בזה. אני פוליטיקאית נפל".

אפרופו פוליטיקה, איך את מתמודדת עם חוסר הוודאות שמרחף מעל כולנו?
"בשיטת ההדחקה. יש סיפור על סזאן או מאטיס - שאלו אותו איך הוא תיפקד בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוא השיב – איזה מלחמה?? זאת תכונה מדהימה של אמנים".

את יודעת, יש מושג כזה שקוראים לו אהבה, איך הוא מתגלה בחייך ובאמנות שלך?
"בפסל שלי אני מטפלת, אני מאכילה, מתבוננת - זה נשמע כמו אהבה אימהית, כנראה. זה עניין של הזנה, דאגה, שיהיה ישר, שיהיה לו חם, שלא יתקלקל, שיחזיק מעמד, שלא ייפול, שלא יכאב לו. בחיים, הבת שלי ראשונה, ואז היתר".
 
finished, 2002
 finished, 2002   
בתור אימא ואשת קריירה עסוקה, איך מצליחים לשמור על שני העולמות?
"מבחינה סטטיסטית רוב האמניות מוותרות על חיי משפחה נורמטיביים, לעומת האמנים. אין בחיים שלהם ילדים ומשפחה. יש מתח עצום בין הבית לבין הסטודיו. בין הרצון לא להזניח את הבית, לבין זה שמישהי כמוני צריכה להיות המון בסטודיו, אז סדר היום מתוקתק בצורה נאצית".

אז העבודה משחררת?
"גידלתי ילדה די לבד לאורך השנים אז זה הסתדר, אבל עשיתי הכל כדי לפנות לי זמן. המתח הזה יוצר ומחדש עניין בשני העולמות. אבל צריך להיות מאוד מאורגנים. אני יכולה לבשר לכל מי שדואג שזה לא פגע בכלום, ושאני ממליצה לכולם לקיים חיי משפחה כך או אחרת".

אני טועה כשאני מניח שיש זיקה עקרונית בין חיי משפחה לאמנות?
"אני חושבת שהמהות של העשייה שלנו באמת באה לשלמותה כשחושבים על ההמשך, אחרת זה הופך לדבר עקר. תחושת ההמשכיות היא בעצם המהות שנותנת את הכוח והמניע, למרות שנראה שאתה לבד ועושה את זה לעצמך".
 

דרורה דומיני ממליצה:

סרט "המתים" של ג'ון יוסטון, בגלל הסצנה האחרונה המדהימה.

לגלות את שנות ה-80 באמנות הישראלית, כי תהיו בין הראשונים.

להתעניין בסביבה הקרובה, בגלל שהדברים הכי מעניינים בעולם נמצאים במרחק הושטת יד.

דרורה דומיני מציגה בימים אלה במוזיאון ישראל בירושלים. ב-2 לפברואר, נפתחת תערוכת יחיד של דרורה בגלריה "קו 16" – לרשום ביומן ולרוץ לראות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by