בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מצאו את המהגר וצבעו אותו בצבעים עליזים 
 
 צילום: דיוף עזיז, ``טארו``   
 
ליאת הרט

ליאת הרט ניסתה את חגיגות "יום המהגר הבינלאומי", וגילתה את מצבו העגום של המהגר המקומי, הידוע יותר בכינויו "לא חוקי"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לימדו אותנו בבית ספר שמדינת ישראל היא מדינה של מהגרים בינלאומיים. לימדו אותנו גם שלמהגרים האלה קוראים "עולים", ושצריך לעזור להם להשתלב פה. רק בשנים האחרונות גילינו שיש גם סוג אחר של מהגרים, אלא שקוראים להם "זה לא חוקי" ושממש לא אמורים להשתלב פה.

יום שבת היה יום חגם של המהגרים מהסוג השני, ובתוכניית הסינמטק, שאירח את אירועי יום המהגר הבינלאומי, נכתב שהיום הזה "נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות עבודה למדינות בהן הם שוהים, ולטפח קשרי תרבות הדדיים". מעניין איך נראו האירועים התרבותיים ברחבי העולם, כי פה לא היו ממש חגיגות ובעיקר לא היו שם הרבה מאלה, נו, הבינלאומיים הזרים. לא נורא. אם עושים להם מסיבה והם לא באים - נסתדר לבד. כנראה שאנחנו לא צריכים אותם כאן בשביל לטפח קשרי תרבות הדדיים.

שני סרטים מצויינים הוקרנו ביום הזה ("מסעות ג'יימס בארץ הקודש" של רענן אלכסנדרוביץ' ו"עם הראש בקיר" של פאטי אקין) והיו שם, באכסדרת הסינמטק, די הרבה אנשים שנעו בין הדוכנים. אנשים טובים של מוקד סיוע לעובדים זרים, הציעו למכירה חוברת שכותרתה "עבדות מודרנית וסחר בבני אדם במדינת ישראל" (30 ש"ח) ואנשים טובים של האגודה לזכויות האזרח הציעו למכירה את הדו"ח שלהם על משרד הפנים - "המינסטריון – הפרת זכויות אדם בידי מנהל האוכלוסין" (25 ש"ח בלבד, שווה כל שקל). כל מי שקורא את הדברים מבין את הפשטות המופלאה שבפעולתו הדו-ראשית של המנגון: משרד הפנים עושה כמעט כל מה שאפשר כדי שהמהגרים לא יוכלו להסדיר את מעמדם בישראל וישארו "לא חוקיים", ומשטרת ההגירה מנהלת את המהגרים ה"לא חוקיים" האלה החוצה מכאן.

בחוץ שיחקו כמה ילדים עם שמות כמו "ג'ון" או "אלפונסו" כדורגל בעברית צחה. כנראה שאלה כמה ממאות ילדי המהגרים שלא היו אמורים להשתלב אבל יצא ככה שהם נולדו כאן אז הם גם הלכו לבית ספר כאן ועל הדרך גם הצליחו להרגיש ישראלים. תלמידי תיכון עירוני ו' בתל-אביב הקימו ועד פעולה למען הילדים האלה, שמחכים להחלטה בדבר מעמדם ושומעים כל הזמן כן או לא או אולי. בדפים שחילקו היה גם דף פניה שחיברו לשרים החברים בועדה לטיפול במעמדם של ילדי מהגרי העבודה ומשפחותיהם בישראל ובו ציטוט של אחד, עימנואל קאנט: "תפקיד המדינה להפעיל מינימום של הגבלות ולהבטיח את מקסימום החירויות של בני האדם ולעולם לא להתייחס על האדם כאל חפץ". מעניין.

"סיירי משטרת ההגירה" גילו התחשבות ולא הגיעו לאירוע. בכל זאת, יום חג. אבל למי שבכל זאת התעקש להבין איפה ההורים ולמה לא באו, השלט שעל דוכן האורז הפיליפיני סיפק תשובה אפשרית: "כל ההכנסות ממכירת האוכל ישמשו לקנית כרטיסי טלכרט לעצורים". באמת, למה לא תרימו טלפון פעם, אם אתם בסביבה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by