בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גם טלאי כתום לא יעזור 
 
 
תרבות נענע

ערן דינר התקשה לצלוח את האנפלאגד של 'היהודים' ולהתנער מהמועקה, וסבור כי הסינגל השני מתוך פרויקט פלסטלינה בביצועו של יהורם גאון, מבשר רק טובות

 
 
 
 
 
 
 
 
 

היהודים - Unplugged

 
אלבום הופעה כפול של היהודים זה פרוייקט אתגרי. קודם כל כי צריך לשמוע את כולו, והוא די ארוך. אבל יותר מזה, בגלל שתכלס, מה כבר יש להגיד עליו? עברה שנה מאז הדי.וי.די LIVE, הדי מוצלח בסך הכל, ועכשיו מגיע האנפלאגד שמתעד הופעה נוספת, אקוסטית, שהוקלטה בהיכל התרבות בקיץ האחרון ומראה שבעולמם של היהודים, כמה סמלי, מה שהיה הוא מה שיהיה, והסטטוס-קוו הוא ערך עליון.

עם היסטוריה של 12 שנה וקהל מתמיד שגדל איתם, היהודים כבר מזמן מקובעים באותה נישה של רוק כבד די פשטני, קצת חסר דמיון אבל גם אפקטיבי באופן שלא ניתן להכחיש. לא אמתח אתכם, היהודים בגרסת האנפלאגד נשמעים בסך הכול בדיוק כמו שאתם חושבים, כלומר כמו תמיד רק עם גיטרות אקוסטיות. וכן, זה לא פשוט לשמוע שני דיסקים גדושים של זה.

איכשהו, הרעיון המקורי של הופעה אקוסטית אינטימית, שמפשיטה את הדאווין ההפקתי וחושפת מחדש את השירים, קצת הולך פה פייפן, אולי בגלל שבבסיס, השירים של היהודים לא בנויים על מלודיות חזקות כמו על יללות השבר וזעקות החרון של בני הזוג פטרובר-שחף. לכן, אלה מפוזרות כאן ביד רחבה יחד עם מנה גדושה של פאתוס ורצינות תהומית שהופכים את כל העניין - למה שלא נודה בזה וזהו – למעט מעיק עבור רוב האנשים שעברו את גיל הגיוס. למרות כל זה, ובניגוד למה שלפעמים אומרים עליהם, היהודים הם לגמרי לא תרמית מוסיקלית. אפשר להעריך את היציבות והבנייה האיטית שלהם במשך שנים של עבודה, עד שהגיעו למעמד של להקת העלק-איצטדיונים הגדולה ביותר בארץ. אפשר, זה לא אומר שמוכרחים להקשיב לכל הדיסק. בסופו של דבר, מי שאוהב את הרוקנ'רול שלו מיוזע ועם ורידים נפוחים בצוואר ימצא את מבוקשו גם באנפלאגד, אבל מומלץ יותר ללכת על האופציה החשמלית שמציע אלבום הלייב מהשנה שעברה.

היות שברמת המוסיקה אין פה שום חידוש ששווה להתעכב עליו, הדיסק יקום ויפול על המסביב, ופה הפאשלה. ליהודים דווקא יצא שם של להקה שאוהבת להשקיע בקהל שלה. ויעיד הדי.וי.די. מהשנה שעברה שבא בסט כפול מהודר עם הרבה צ'ופרים ובונוסים לקונה הנלהב. האנפלאגד, בעטיפה מכוערת ובאריזת קרטון עלובה שהדיסקים מתעופפים ממנה נראה כמו אחיו הקטן והאהבל. למכורים זה ממילא לא אכפת.
 

היונים ויהורם גאון – אולי על שפת הים

 
סנונית שניה מתוך הפרק השני בפרוייקט פלסטלינה של אן.אם.סי, בו מציעים הקליקאי אלי אברמוב, יואב שדמה ואיש פינג-פונג גיא אסיף, גרסאות חדשות ללהיטים מתור הזהב של הפופ הישראלי. הפעם מדובר בשיר שבכלל במקור הוקלט על ידי שלישיית השוקולדה (צביקה פיק, שוקי לוי וגבי שושן) לפסקול הסרט "לופו", ושחודש זמן קצר אחר כך בידי יהורם גאון. הגרסה המשובבת של היונים מחזירה את הצבע ללהיט הנשכח הזה, בעל הטקסט המטופש להפליא (של אהוד מנור) והלחן המדבק (של נורית הירש), וגם מזכירה איזה זמר גדול היה יהורם גאון הפופי, הקליל, עם אותו קול נהדר שקצת נעלם מאחורי הממלכתיות של חבר מועצת העיר וכוכב הרייטינג שמסתובב עם השם שלו עכשיו.

הדיסק השלם, כך אומרים, יכיל גרסאות לעוד להיטים מהתפר שבין שנות ה-60' וה-70' אבל יתמקד בפחות לעוסים שביניהם, ובאותם שירים שחמקו עד היום מהרדארים של הקופירייטרים במשרדי הפרסום וחובבי הרטרו. לפי שני הסינגלים ששוחררו עד עכשיו (הקודם היה "כל היונים" עם יפה ירקוני) בהחלט יש למה לצפות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by