בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גם אורגיה לא תציל 

גם אורגיה לא תציל

 
 
תאנה בלום

"כי בשבילי העכשיו תמיד מאוחר או מוקדם מדי והכאן תמיד שם, ובתמורה, יורק לי הזמן ושיניו הרקובות שמפנייה בפרצוף כל שנה". היורשת מקבלת את פני השנה החדשה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפעמים הדרך הבטוחה ביותר לא לחיות את הרגע היא לעשות ממנו עניין. ואני מתכוונת במפורש לרגע שבין 11:59 לחצות של ליל ה – 31 לדצמבר.

לא ברור מתי או מאיזו סיבה התגבשה אצלי תפישה כה רומנטית בנוגע לראש השנה האזרחי (המכונה אצלכם סילבסטר) או מדוע היה בעיני הרגע האחד הזה למולקולת די.אן.אי יקרה האוצרת בחובה את השנה כולה ולפעמים גם המאה או את המילניום. אבל מהרגע שבו נצמדה כל הרומנטיקה המדגדגת הזאת לרגע, היא נשארה צמודה אליו כנייר טואלט לסולייה.
 
 
שנה אחר שנה אני מוצאת את אותו מפח הנפש. אותה ציפייה מהזמן הנוזלי שיתפנה אלי בליל ה-31 בדצמבר ויראה שהנה אני כאן, תאנה. ואני שמה לב אליו ולזה שהוא חולף ושיש בו קמטים.

סרטים ישנים עולים לנגד עיני שבו הגיבורים בזהוב ספייה פותחים בקבוק בולינג'ר ובעיניים דומעות מקדמים את פני 1928. רק בדיעבד יכלו לדעת שאז היו צעירים ומאוהבים ושכל זה היה לפני המלחמה. אפילו בסרטים הם לא יודעים להשליך את הלאסו שלהם על סוסו הדוהר של הזמן.

ובכלל מה כל כך מיוחד ברגע הזה? החברות שלי אומרות שצריך לישון דרכו. להתעורר למחרת. הרי לא אז נפתחים שערי שמיים ומשאלות מתגשמות. אצלנו זה קורה החל מראש חודש אלול ולמשך עשרת ימי תענית. אלוהים שלנו נתן לנו זמן להתרגל לזמן.

לא אצל הגויים. הם נותנים לך רק רגע כדי להתנשק כמו שצריך. ומה בכלל נסגר עם הנשיקה הזאת? למה דווקא הנשיקה הספציפית הזו כל כך חשובה ולא הנשיקה של ט"ו בא"ב או של יום ולנטינוס הקדוש או סתם נשיקה נכונה וצודקת ברגע הנכון? למה אני משוכנעת כמתקשרת מהשנטיפי שהנשיקה הזו היא שתבנה את השנה כולה, כמו כמו שפתית שלג נראה בדיוק כמו ההר שמכוסה בו.
 
 
קשה לתאר כמה ציפיות תליתי במשך השנים בשנייה הזו שבין השנים ועד כמה נשארו מצידן השנים והשניות אדישות כלפי. למעשה, מעולם לא נהניתי בראש השנה של הגויים. אפילו לא פעם אחת. עדיף כבר להסתובב בדיזינגוף עם פטיש מפלסטיק וצפרדע ולנשק אותה ולהלום בפטיש את האמת לתוך הקודקוד. כי בשבילי העכשיו תמיד מאוחר או מוקדם מדי והכאן תמיד שם ובתמורה, יורק לי הזמן ושיניו הרקובות שמפנייה בפרצוף כל שנה.

ואי אפשר לומר שלא חגגתי את "ניו ייר'ס איב" בכל דרך רומנטית שאפשר להמציא. הייתי בפאתי לימוזינה מלאה כוכבי רוק, בסוויטה במלון ארבע העונות, באורגיות כאלה ואחרות, הייתי בביתו של קומפוזיטור בעניבת משי באיל-סנט-לואי ושמעתי את פעמוני נוטרה דאם מהמרפסת, רקדתי עם להקת כלבי רחוב עטורי סרטים ובלונים בגואה, הרחתי קוקאין ממראות ארוכות עם ג'וני ד. וקיית מ. זמזמתי שירים ממלחמת העולם הראשונה סביב פסנתר כנף מסוג סטיינאווי, התנשקתי מתחת לגשר בקואלה למפור. מה לא עשיתי?

אבל שנה אחר שנה, אני שוב בודדה בין המוני מריעים, אפרורית מתחת לקונפטי, רואה שחורות בין זיקוקי די-נור, חשה אך ורק פיקחון מפוהק מול מגדלי שמפנייה. וכשאהובי מנשק אותי ברגע הקסום הזה, קורה שאני מרגישה לפתע משהו קר כאבן מחליק בתוכי ומגלה שזה היה הלב שלי והרגע שהיה הרה אהבה יולד וולד מת.
 
 
 
בגואה בסביבות השעה 11 של ליל ה – 31 בדצמבר ראיתי מראות מחרידים. אנשים הלומים כג'וקים, עם נוצצים בעיניים ושחור בלב. כל כך לחוצים להיות במקום הנכון צמודים לשפתיים הנכונות ברגע הנכון כדי להתחיל להנות ואז מה? התקוות נשארות בעתיד, הגעגועים בעבר, והרגע הזה, דומה לסיפור היהודי על האיש שאמר כמה הוא רעב. וכשנתנו לו סוף סוף מרק כדי להשתיק אותו, המשיך לומר "אוי כמה הייתי רעב."

הבעייה עם הרגע הזה שבין 11:59 לחצות, היא שזה הרגע היחיד בלוח השנה שבו אנשים נאלצים לתת את דעתם לזמן. אולי אם היו נותנים דעתם לכל רגע שעובר, היו השנים שחולפות והחגיגות וההלוויות בינהן, קלות יותר לנשוא.

השנה אני עושה מסיבה בוילה בכפר שמריהו. כל החברים שלי יבואו מכנפות העולם ואז, כשאחשוב שאני מחזיקה את הרגע באשכיו, כל אהובי סביבי, האור כתום וזוהר, הזיקוקים מתפרצים, השמפנייה ניגרת... אצטער שאני לא בהמבורג שנת 1964.

"בהגיע תורך להיות הבעלים, להחזיק ברשותך, לגונן," כתב המשורר הפולני הנודע צ'סלב מילוש בשירו "נעורים", - "יכול תוכל סוף סוף להיות גאה כשאין ממה./משאלותיך תתגשמנה, אזי תיסוב/אל זמן ארוג מעשן וערפל."
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by