בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אל פאצ'ינו. גזונטהייט 
 
 
הדס איילון

הדס איילון מגישה סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים שעולים השבוע: 'קרוב יותר', 'הטינה', 'הסוחר מונציה', 'המין היפה', 'ארץ האפשרויות' ו'ריקי ריקי'

 
 
 
 
 
 
 
 
 

קרוב יותר

 
Closer

'קרוב יותר' הוא סרטו החדש של מייק ניקולס, אחד הבמאים האמריקאים החשובים ביותר שפעלו במחצית השניה של שנות השישים. באותה תקופה במאים אמריקאים רבים, שהעריצו את הקולנוע האירופאי, החלו ליצור סרטים שונים מאד בנוף ההוליוודי – סרטים ריאליסטיים, דלי תקציב ושוברי טאבּוּאים. אחד מסרטים אלה, 'מי מפחד מוירג'יניה וולף',סרטו הראשון של ניקולס, יחקק לבטח בהיסטוריה של הקולנוע. זאת לא רק משום שטיפל באופן חדשני במורכבות של חיי הנישואים, אלא גם כיוון שהצליח לשבור את החוקים הנוקשים של הצנזורה האמריקאית והיה לסרט הראשון בו הושמעו ניבולי פה. באותה תקופה יצר ניקולס עוד פנינים קולנועיות כמו 'הבוגר' עם דסטין הופמן ו-'ידע הבשרים' עם ג'ק ניקולסון וארט גרפונקל.

מאוחר יותר, בשנות השמונים, נכנס ניקולס לסוג של תרדמת אומנותית וביים סרטים שלמרות היותם חביבים ('נערה עובדת' למשל) חסרו בהם האלמנטים המסקרנים שאפיינו את סרטיו עשור קודם לכן. ניקולס רכש מחדש את הערצת הקהל עם הקרנתה של המיני סידרה עטורת השחקנים והפרסים 'מלאכים באמריקה', שללא ספק החזירה את אור הזרקורים אל הבמאי המוכשר הזה והעלתה את הציפיות מסרטו החדש.

ב'קרוב יותר' חוזר ניקולס אל הקולנוע עם דרמה מורכבת הדומה יותר לסרטיו המוקדמים ועוסקת במערכות יחסים, בגידות, ומה שביניהם. דן (ג'וד לאו ) הוא סופר בריטי מתוסכל המתפרנס מכתיבת מודעות אבל. יום אחד הוא פוגש באליס האימפולסיבית (נטלי פורטמן) שברחה ללונדון אחרי קריירת חשפנות בארה"ב. השניים מתאהבים, ובעזרת האהבה הגדולה מצליח דן סוף סוף לכתוב רומן שהוא גאה בו. שנים לאחר שהרומן מתפרסם, דן משתתף במסע יחסי ציבור ופוגש באנה (ג'וליה רוברטס), צלמת מצליחה הנשואה באושר לרופא עור (קלייב אואן). דן ואנה מתאהבים זה בזו, מה שטורף את כל הקלפים בשתי מערכות היחסים ומכניס את שני הזוגות למסכת של שקרים אינסופיים.

'קרוב יותר' מועמד לפרס הסרט הדרמטי הטוב ביותר בתחרות גלובוס הזהב.

מדד העגבניות הרקובות: הסרט קיבל 72 אחוזי טריות. רוב המבקרים חושבים שניקולס סוף כל סוף חזר לעצמו ושמדובר בעבודתו הטובה ביותר מאז "ידע הבשרים".

הכסף מדבר: מפיצי הסרט טעו אולי כששיחררו את הסרט לאקרנים בחודש דצמבר. סרטים רציניים על מערכות יחסים הם בדרך כלל לא כוס הקוקה קולה של הצופים האמריקאים בחודש שכל כולו מוקדש לסרטי כריסטמס. הסרט הרוויח 7 מליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו, אך נדחק מהר מאד אל מחוץ לרשימה והרוויח עד היום רק 30 מליון דולר בארה"ב.
 
 
לפי הסן פרנסיסקו כרוניקל: הדיאלוגים שנונים והמשחק של פורטמן, לאו, ואואן משובח, אבל הופעתה של ג'וליה רוברטס הורסת את הסרט, ויכול להיות שעם שחקנית אחרת 'קרוב יותר' יכל היה להיות סרט טוב באמת.

לפי הרולינג סטונס: הבימוי המבריק של ניקולס והמשחק המשובח של ארבעת השחקנים, הופכים את 'קרוב יותר' לאחד הסרטים האינטלגנטים ביותר שתראו השנה.
 

הטינה

 
The Grudge

בדרך כלל כשאומרים "במאי של סרט אחד" מתכוונים לכך שלבמאי מסוים היה רק סרט אחד מוצלח במהלך כל הקריירה הקולנועית שלו. המקרה של טקשי שימיזו, במאי 'הטינה', הוא שונה. שימיזו פשוט עושה בשנים האחרונות את אותו הסרט פעם אחר פעם. הסרט הראשון בסידרת 'הטינה' היה סרט יפני בשם 'Ju-on' שיצא לפני שנתיים, הפחיד מיליוני יפנים, ומיד זכה לסרט המשך (ויש כבר עוד אחד בדרך). האמריקאים לא יכלו לוותר על ההזדמנות העיסקית, לקחו את אותו במאי, שכרו את אותם אתרי צילום, ותיבלו את הקאסט בבאפי מישל גלר.

קרן (גלר) היא סטודנטית לעבודה סוציאלית, המתגוררת עם בן זוגה האמריקאי ביפן.
במהלך ההתמחות שלה, היא מתבקשת למלא באופן חד פעמי את מקומה של אחת האחיות שלא הופיעה באותו היום לעבודה. המטופלת אותה קרן אמורה לסעוד היא אישה מבוגרת בשם אֵמה השרויה במצב קטטוני וגרה בבית שנראה נטוש מכל אדם.

בעודה מטפלת באֵמה, שומעת קרן קולות מפחידים המגיעים מהקומה העליונה. היא הולכת לבדוק את מקור הקולות ומגלה רוחות רפאים אחוזות זעם המאיימות להרוג את כל מי שנכנס לבית. קרן מחליטה לחקור את מקורן של העניין ולנסות, לגמרי לבדה, לעצור את מספר הקורבנות ההולך וגדל.

עבודת המצלמה המצוינת עם השוטים הארוכים והדינאמיים, מזכירה יותר מכל את סגנונו של היצ'קוק, אבל בשונה מסרטיו של המאסטרו, בסרט זה אין כמעט עלילה והתסריט מבולבל וטיפשי.
הרוחות שאמורות להפחיד אותנו מופיעות בדיוק באותו פורמט במהלך כל הסרט, ומהר מאוד הבהלה הופכת לגיחוך. יש אמנם כמה רגעים מבהילים שיגרמו לכם, אולי, לקפוץ בכיסא, אבל עד כמה משהו יכול להיות מפחיד באמת כאשר הוא כל כך חסר היגיון?

מדד העגבניות הרקובות: רוב המבקרים לא ממש פחדו בסרט והוא קיבל 23 אחוזי טריות בלבד. הם טוענים שהתסריט חסר מעוף, והסרט עוד פחות טוב מהמקור היפני שגם הוא לא היה מוצלח במיוחד.

הכסף מדבר: ההפתעה הכלכלית הגדולה של השנה. סרט דל תקציב (10 מליון דולר) שכבר בסוף השבוע הראשון שלו הרוויח פי ארבעה מעלותו. הסרט הרוויח עד כה 110 מליון דולר, מה שמבטיח לנו שיהיה סרט המשך ממש בקרוב.
 
 
לפי הוושינגטון פוסט: סביר שתצאו מהסרט הזה עם ברכיים רועדות ובטן מתהפכת.

לפי הניו יורק פוסט: סתם סרט פושר, מעייף, ולא קוהרנטי.
 

הסוחר מונציה

 
The Merchant of Venice

הבמאי מייקל רדפורד ('הדוור') מביא לקולנוע את מחזהו הנודע של שייקספיר, המספר את סיפורו של שיילוק היהודי המתפרנס מהלוואת כספים בוונציה של סוף המאה ה-16. באותה תקופה האנטישמיות חגגה ויהודים נאלצו לחיות בגטאות ולחבוש כובע אדום כסימן זיהוי (גירסת המאה ה- 16 לטלאי הצהוב).

הסיפור מתחיל כאשר אנטוניו הנוצרי (ג'רמי איירונס) לווה כסף משיילוק (אל פאצ'ינו) על מנת לעזור לחברו הטוב בסניו (ג'וזף פיינס) הרוצה לשאת לאישה את אהובתו העשירה. שיילוק מתעב את אנטוניו האנטישמי ולכן מעמיד בפניו תנאים קשים במיוחד לפירעון ההלוואה. ימים ספורים לפני מועד התשלום, ביום סוער במיוחד, נהרסות כל ספינות המסחר של אנטוניו, הוא יורד מנכסיו, ואינו יכול להחזיר לשיילוק את הכסף. שיילוק אינו מוותר לאנטוניו ודורש ממנו את מה שהוסכם בינהם במקרה של אי תשלום – ליטרה מבשרו.

ישנו סיכוי סביר שאל פאצ'ינו יקבל מועמדות לאוסקר על סרט זה, ואם הדבר אכן יתרחש תהיה זאת מועמדותו התשיעית לפרס הנכסף.

מדד העגבניות הרקובות: המבקרים חלוקים בדעותיהם והסרט קיבל 54 אחוזי טריות.
חלקם חשבו שרדפורד העניק אינטרפרטציה מעניינת ואינטליגנטית למחזהו של שייקספיר, ואילו אחרים טענו שהבמאי עשה עוול למקור בכך שהוציא את רוב האלמנטים הקומיים והשאיר אותנו עם טראגדיה סוחטת דמעות.

הכסף מדבר: הסרט עוד לא יצא בהפצה מסחרית בארה"ב. הוא הוקרן עד כה ב 4 בתי קולנוע בניו יורק ולוס אנג'לס, והכניס 168 אלף דולר.
 
לפי הגארדיאן: פאצ'ינו נותן את אחת מהופעות המשחק הטובות ביותר שלו. מדובר בסרט מרתק, מרהיב ולא יומרני.

לפי הניו יורק טיימס: אחד מעיבודי שקספייר הטובים ביותר שנעשו אי פעם לקולנוע.
 

המין היפה

 
Stage Beauty

סרטו החדש של במאי הקולנוע והתיאטרון המוערך ריצ'ארד אייר ('אייריס וג'ון'), מגולל את סיפורו של אדוארד נד קאינסטן (בילי קרדאפ – 'ביג פיש'), שחקן תיאטרון מצליח שמגלם תפקידי נשים, בתקופה בה עדיין חל איסור על הופעתן של בנות המין היפה על במות התיאטרון. מריה, המלבישה שלו (קלייר דיינס), מאוהבת בו עד עמקי נשמתה, אך יותר משהיא מתוסכלת מאהבתה הלא ממומשת אליו, היא עצובה כי אינה יכולה להגשים את חלומה ולהיות שחקנית.

ביום בהיר אחד, ב-1660, חל מפנה משמעותי בעולם התיאטרון הבריטי- לצ'ארלס השני נמאס מגברים בדראג והוא רוצה לראות נשים אמיתיות על הבמה. אדוארד, ששכח כבר איך זה להיות גבר, מוצא את עצמו חסר עבודה ומאד מבולבל מינית ומחליט שהתאבדות היא הפתרון היחיד שנותר לו. מריה המלבישה, שבינתיים הפכה לכוכבת בין-לילה, משכנעת אותו לבחור בחיים ומחליטה להפוך אותו חזרה לגבר שהיה לפני שהתחיל ללבוש שמלות ולגלם עלמות.

מדד העגבנית הרקובות: המבקרים חלוקים בדעותיהם והסרט קיבל 64 אחוזי טריות. חלקם חשבו שמדובר במחווה רומנטית ומקסימה לתיאטרון הבריטי המסורתי והיתר סבורים שמדובר בסרט סתמי שלא מתקרב באיכויותיו ל"שייקספיר מאוהב", שעסק גם הוא בנושאים דומים.
הכסף מדבר: הסרט נכשל כישלון חרוץ בקופות והרוויח עד היום פחות ממליון דולר.

הכסף מדבר: הסרט נכשל כישלון חרוץ בקופות והרוויח עד היום פחות ממליון דולר.
 
לפי השיקגיו טריביון: סרט מלהיב, מבדר ואינטליגנטי שמשאיר חיוך רחב על הפנים בתום הצפיה.

לפי הניו יורק פוסט: שווה לראות את הסרט בעיקר בגלל הכימיה הנפלאה בין שני הכוכבים הראשיים.
 

ריקי ריקי

 
דלית קהן ('שירת הסירנה') כתבה ומככבת בסרטו הארוך הראשון של הבמאי איתן ענר (שעשה השנה גם את 'במבי קופצת למים' המקסים ששודר לפני כחודש בטלוויזיה).

ריקי (קהן) היא רווקה בת שלושים שמתה כבר להתחתן ומחכה בקוצר רוח שאשר, בן זוגה (ניר לוי), יציע לה נישואים. השחקן המובטל לא ממש ממהר לשום מקום וכאשר ריקי מבינה שההצעה לא תגיע בזמן הקרוב, היא מחליטה לעורר את קנאתו בעזרת מקס (טל פרידמן), מרצה לאומנות שחושק בה כבר זמן רב.

כאשר הרגע המיוחל מגיע והיא מוצאת את עצמה, סוף כל סוף, מתחת לחופה, היא מבינה שהיא מאוהבת עד מעל הראש, אבל במי משניהם?

עוד משחקות: גילה אלמגור בתפקיד הפסיכולוגית של ריקי שחוטפת התמוטטות עצבים, ומיכל קהן בתפקיד אחותה, העוברת משבר זהות.
 

ארץ האפשרויות

 
Land of Plenty

סרטו החדש של וים ונדרס ('מלאכים בשמי ברלין', 'פריז טקסס'), עוסק בהתפכחות וביאוש של העם האמריקאי לאחר אסון התאומים.

לאחר שהות של שנים במזרח התיכון חוזרת לנה האידיאליסטית (מישל וויליאמס – ג'יין מ'דוסון קריק') לארה"ב על מנת להירשם לקולג'. את זמנה היא מחלקת בין התנדבות במקלט להומלסים לבין חיפוש אחר דודה פול שנעלם אחרי נפילת התאומים. כשהיא מוצאת אותו, היא מגלה שמדובר באדם מתוסבך ופארנואיד שמסתובב כל היום ברחבי לוס אנג'לס במטרה למצוא טרוריסטים פוטנציאלים שעלולים להשמיד את ארה"ב.

עולמו הימני-פטריוטי של פול מתנגש עם הדעות השמאלניות- ליברליות של לנה, אך למרות זאת הם יוצאים למסע ברחבי המדינה, בו הם ילמדו להכיר זה את זו ולנה תגלה שדודה סוחב איתו טראומה קשה משירותו בויטנאם.

הסרט זכה בפרס אונסקו בפסטיבל ונציה 2004.

לפי ההוליווד ריפורטר: ונדרס הצליח להימנע מקלישאות וליצור סרט כנה וחזק שמטפל בצורה אינטליגנטית ומקורית בנושא כל כך שחוק.
 

אתרים רשמיים:

 

טריילרים:

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by