בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חבל על הבאפי 
 
 
ליאת הרט

ליאת הרט על הרימייק 'הטינה': סרט אימה לא מפחיד, לא מצחיק ואדיוטי יותר מהמקור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתרבות היפנית שמור לעיסוק בעל-טבעי וברעיון הנקמה מקום נכבד, וסיפורים על סמוראים שלא מוצאים מנוחה או רוחות שוחרות רע אפשר למצוא בתיאטרון, בפולקלור ובספרות. את תכני סרטי האימה היפניים שהופקו בעשור האחרון אפשר אולי לייחס גם לאי-הנוחות שחשים היפנים אל מול הפלישה של ערכי המערב (והשינויים במבנה החברתי שהיא מביאה איתה), או לפחד מפני הטכנולוגיה, שהם עצמם מייצרים וצורכים באדיקות. כך, למשל, בסדרת סרטי 'הצלצול' המצליחה, שבה קלטת וידיאו וטלפון חוברים יחדיו כדי להעכיר את השלווה.

וכאן מגיעה, כמובן, הפלישה האמריקאית. במיטב המסורת של הפקה מחדש של כל מה שיש לו פוטנציאל מסחרי אבל משום מה אינו דובר אנגלית עדיין, הפך Ringu ל-The Ring ול'הצילצול', ועכשיו מגיע אלינו גם 'הטינה', רימייק של Ju-On, סדרת אימה מצליחה אחרת. הבמאי טקאשי שימיזו, שביים וכתב את כל סרטי הסדרה המקורית, ביים גם את הרימייק הזה לסרט השלישי בסדרה, שפניו למערב. הסרט מתרחש בטוקיו בקרב קהילת גולים אמריקאית, ושרה מישל גלר ציידת הערפדים היא הכוכבת הראשית שלו.

ההישג המופלא של הרימייק הוא בכך שהוא מצליח לשמר את כל הבעיות של הסרט המקורי, ובה בעת להוסיף עליהן בעיות חדשות. הסיפור הוא פחות או יותר אותו סיפור: בעל רצח את אישתו והתאבד, וכל מי שנכנס לביתם נרדף בידי רוחות האם ובנה (השחקנים טקאקו פוג'י ויויה אוזקי, שהופיעו שניהם בגרסת המקור), וסופו רע ומר.

שרה מישל גלר היא קארן, סטודנטית לעבודה סוציאלית שחיה בטוקיו עם החבר שלה, סטודנט לארכיטקטורה (הצופה הערני יבחין בו קורא ספר ששמו, כן, כן, "ארכיטקטורה יפנית"), ונשלחת לבית הזה לטפל באשה אמריקאית מבוגרת, לאחר שקודמתה לתפקיד נעלמה באופן מיסתורי. בבית היא מוצאת אישה במצב קטטוני ורוחות רפאים (שיש להן פנים לבנות, עיניים גדולות, וגישה עצבנית כללית), ומתעקשת לגלות מדוע כל האנשים שסביבה מתים לפתע.

הרימייק שמר גם על המבנה האפיזודיאלי של הסרט, ובכל פרק מוצג סיפורו העגום של אדם אחר שהתעקש, בזמן זה או אחר, לתחוב את האף שלו למקום לא לו. זה משעמם ומטריד גם יחד - אנחנו יודעים מה יקרה ונשאר לנו רק לקוות שזה יקרה מהר. התחושה הפיזית של בהלה פתאומית מושגת בעזרת שימוש בסאונד בלתי-נסבל (מיני חריקות, יללות וצרחות פתאומיות), שאינו מוצדק ברובו. יש גבול למספר הפעמים בו נסכים להיכנס לכוננות ספיגה רק בשביל לגלות שזה שוב פעם רק החתול (ואולי גם החתול הוא רוח? לא ברור).

ההבדל בין שתי הגרסאות זניח, ונראה שהוא נובע בעיקר מהבדלי תקציב ומהרצון לתת לדמותה של גלר לחת העיניים יותר זמן מסך. חבל, כי אפשר היה לעגן את רגעי האימה השרירותיים באיזה רקע רחב יותר של הבדלי תרבות או של זרות האמריקאים בטוקיו. את ההתייחסויות הבודדות לעניין אפשר למצוא בסצנה תלושה שבה הדיירת החדשה והמוטרדת ג'ניפר מספרת לבעלה שאיבדה את דרכה כשיצאה לטיול בשכונה, ולא הצליחה למצוא אף אחד שמדבר אנגלית (והוא, בתגובה, מרגיע אותה משל היתה ילדה מפגרת), או כשקארן-גלר מנסה להבין במה רוחות אמורות וחוקר המשטרה מספר לה שאצלם, ביפן, יש מין אמונה כזו שכשמבוצע פשע אלים, תשחזרנה אותו הרוחות שוב ושוב באותו המקום. זה מבאר אולי את הבלתי-נמנעות של הסיקוול (כבר בדרך), אבל לא ממש מוסיף רובד פסיכולוגי מרתק.

הדלות של אתר ההתרחשות העיקרי, הבית הרדוף, היתה פחות או יותר נסלחת בגרסה המקורית הצנועה, שניצלה עד תום דלתות הזזה חצי-שקופות, ארונות ורצפת עץ חורקת, אבל באמריקאית זה פשוט לא עובד. גם כמה רעיונות ויזואליים יפים כמו דמות הילד-רוח שנשקפת מבעד לדלת המעלית בכל קומה או הרוח שניראית בנגטיב (גוף שחור, עיניים לבנות) במסכי הטלוויזיה במעגל סגור טובעים בים המופרכות הגדול.

יש הטוענים שסרט האימה היפני שונה מזה האמריקאי. בעוד שסרטי האימה האמריקאים דומים יותר לסרטי אקשן, הסרט היפני מגולל את ההתרחשות לאט יותר, ולא מתאמץ להסביר הכל. אם כך, מה שנוצר כאן הוא שעטנז לא ברור ולא מוצלח. גם אם נניח שאת העל-טיבעי לא צריך להסביר, הרי שכדי שנפחד ממנו באמת (ולא סתם נקפוץ מהכסא עד שימאס לנו) כדאי להראות את מה שהוא עושה למי שנתקל בו, ולוודא שאכפת לנו.

התסריט של 'הטינה', שבנוי טלאים טלאים על גבי תסריט מקורי לא מוצלח במיוחד, נכשל בכך לגמרי. אם אתם לא אמריקאים בני עשרה אולי עדיף שתפתחו עיתון. יותר זול, יותר מפחיד ולפעמים גם מבוסס על סיפור אמיתי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by