בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"לא נערת שעשועים" 
 
 
דניאלה זמיר

לזמרת דקלה יש מעריצים שהיו מוכנים להרוג בשבילה, אבל בניגוד לפיקיות, היא לא מועמדת באף קטגוריה בטקס פרסי המוסיקה. והיא גם לא יוצאת הרבה מהבית. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 

"הלב שלי תמיד מלא באהבה"

לפני ארבע שנים פרצה הזמרת דיקלה לתודעה הציבורית עם אלבום הבכורה המצליח, "אהבה מוזיקה". לאחר שבחים מרובים ועדת מעריצים שנתאספה סביבה, היא נעלמה. עכשיו היא חוזרת, עם הדיסק השני 'עולם', שיצא לפני כשבועיים. כשהגעתי לביתה הדלת היתה פתוחה לרווחה. בניגוד לקולה הגדול והתמונה על עטיפת האלבום, דיקלה היא דווקא די קטנטונת, מתכרבלת ברדיד חום עם כוס קפה על הספה בסלון. דירתה בתל-אביב חמה וצבעונית כמותה. עם קול רך ונעים וליספ חינני, אימפולסיבית בתשובותיה, כנה, ובעיקר אמיתית, דיקלה מגלמת בתוכה עוצמה אדירה עטופה בנשיות מתקתקה, מיוחדת.

ארבע שנים עבדת על הדיסק החדש שלך, זה לא מעט זמן.
"אמרתי לטל גורדון שבעצם עבדתי עליו שעה... זה מצחיק, התהליך השלם לוקח המון המון זמן, אבל השירים עצמם בעצם נכתבים בדקה. כותבים את זה בדקות, אבל עד שאת מגיעה למקום שממנו הדברים יוצאים, ההשראה, זה מה שלוקח את הזמן. אחר-כך העבודה על שיר זה תהליך ממושך מאוד. אני ורן שם טוב מאוד פדנטים, פולנים בקטע הזה. אני גם מאמינה שזה תהליכים פסיכולוגיים שאנחנו עוברים. לתקליט היה את הזמן שלו, לא מיהרתי לשום מקום. יש לי את הקצב שלי בכל דבר בחיים, או שאני נורא אימפולסיבית, או שאני הכי סבלנית".

'אהבה מוזיקה' יצא לפני ארבע שנים, וקיבל את השבחים הכי גדולים שאלבום בכורה יכול לקבל. כל אמן אחר היה ישר רץ להוציא עוד אלבום. את קצת נעלמת.
"קודם כל, אני כותבת את החומר שלי, אז זה לוקח זמן. אני לא מקבלת שירים בהזמנה. הבנתי תוך כדי האלבום הראשון, שאני לא הולכת לבלוע את העולם, ואני בסך הכל כלי. לא היה לי צורך לעשות ישר עוד, רק כי קיבלתי הרבה פירגון. אני מנסה לא להתייחס למה שאומרים סביבי. אם הייתי מתייחסת, כנראה הייתי צריכה לכתוב חומרים אחרים לגמרי. חוץ מזה, שכל הזמן הופעתי. היה לי את המופע של 'אהבה מוסיקה', ושרתי במופע מחול של יסמין גודר, והיה לי מופע בערבית גם, שהיה בעצם מופע מחווה לזמרים מצריים. עשיתי כל מיני דברים, אבל ההיי לייט היה שכל הזמן כתבתי. כתבתי, ומחקתי..."

איך נאספו החומרים לאלבום השני?
"האלבום בעצם ממש התחיל כשכתבתי את 'מאמי'. זה השיר היחיד שכתבתי עלי. אני הילדה הקטנה בשיר. זה שיר עלי ועל אבא שלי. כל השירים האחרים הם מתוכי, אבל לא לגמרי עלי. מאמי זה לגמרי חשיפה שלי. אבא שלי מאוד אוהב את השיר. בכלל, אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי. ההורים שלי הם חברי נפש שלי. ברוך השם".

כמעט כל השירים באלבום הם שירי אהבה, היתה לך אהבה בזמן שעבדת על האלבום?
"תמיד יש לי אהבה. הלב שלי תמיד מלא באהבה. אין דבר כזה שאני ריקה וצריכה מישהו, תמיד יש לי משהו שממלא לי את הלב. ברוך השם. וזה כל מה שאנחנו נדבר על אהבה בחיים שלי".
 

"האמנתי מאד בסוטול"

 
הדבר שהכי הפליא אותי, זה שאחרי שהאלבום הראשון כל-כך הצליח, ונהיו לך מעריצים רבים, לא ראו אותך בשום מקום. לא הראו אותך בטלוויזיה או בעיתונים. כל אמן אחר היה שש לחשיפה בתקשורת, אבל את לגמרי התחמקת מזה. לא רצית שהמעריצים שלך יזהו אותך ברחוב? אנשים ששומעים אותך לא יודעים איך את נראת אפילו...
"שאלה טובה... אני באופן הטבעי שלי אישה של בית. אלה אם כן יש מקום ששבה את ליבי, ואני מרגישה בו בבית, אני לא יוצאת. אני לא מאוד אוהבת להתערבב עם אנשים. אני כבר בערך ארבע שנים, לא שותה אלכוהול, לא נוגעת בזה אפילו. הפסקתי.

"לפני כן הייתי יוצאת המון, ושותה המון. האמנתי מאוד בסוטול, האמנתי בחוויה הזאת. האמנתי שבן אדם יכול להוציא מעצמו המון כשהוא בסוטול של אלכוהול. אבל אני בן אדם קיצוני, והבנתי שהייתי חייבת לעשות קאט. קריירה וסוטלים לא הולכים ביחד, לפחות לא בשביל בן אדם כמוני. עשיתי החלטה חד משמעית, שזה דבר נורא קשה לעשות. לעשות החלטה זה קל, אבל ליישם אותה זה דבר אחר. החלטתי שאני מפסיקה עם כל החולי הזה. ושמתי לב, שמאז שהפסקתי לשתות, משהו בי, במקום הזה של לצאת לבלות, פשוט מת.

"הבנתי גם משהו נורא חשוב, וזה שאי אפשר להחליף ריק בריק. פעם גם היו מסיבות שהיה כיף בהן. היום, אני לא יכולה לצאת לשום מסיבה, אי אפשר להנות במקומות האלה מבלי לעשות סמים, וזה ממש לא הקטע שלי. עשיתי לי בית שיהיה לי נעים בו, ויש לי מנוי בענק הווידאו, וככה אני מעבירה את החיים.

"אבל לצאת לבלות בשביל להראות, זה פשוט משהו שאין לי צורך בו. אם זה היה מעניין אותי, הייתי שם. אין אצלי אולי, או קצת. גם בתחום הקריירה. יש לי את העולם שלי, ומי שרוצה לראות אותי, יודע איפה אני. זה קשה, כי אנחנו חיים היום בעולם של פירסום, אבל אני מאמינה שהדברים הטובים באמת, נמצאים שם בפינה, מחכים. אני לא צריכה להיות במדורי רכילות וכל מיני דברים כאלה, זאת לגמרי לא המטרה שלי. המטרה היא מוזיקה, מוזיקה וזהו".

אז איך את מבלה בכל זאת?
"אני יוצאת המון להופעות. עכשיו הלכתי להופעה של זמרת בשם עדי דגן, ולפני כמה זמן הייתי בהופעה של יסמין לוי, שהיא חברה טובה וגם שרה בדיסק. הייתי בהופעת הבכורה של עידו תדמור. לדברים האלה חשוב לי ללכת. אני גם נורא אוהבת לטייל בקיץ ברגל. בנווה צדק, בים. כשבא לי לצאת מהבית, אז אני נכנסת לאוטו, ופשוט נוהגת, לשום מקום".

המעריצים שלך מזהים אותך?
"כשקולטים שזאת אני, אז מתחיל ישר איזה דיבור סביבי, אבל לא תמיד מזהים אותי. אבל אין לי ילדים בני 12 שמעריצים אותי. יש בזה איזשהו קסם שהקהל אוחז אותך. את הקהל שלי אני מרגישה בהופעות. יש משהו שמזוהה איתי ברמת הכבוד, המעריצים שלי יודעים שלא מדובר שאיזו נערת שעשועים. זו לא הערצה, כמו הערכה. זה סוג הקהל שלי. הכל קשור להכל, זה מתחיל בסוג החומרים שלי, ובהגשה, ובכלל, כל הקונספט. זה סוג אחר של בן אדם. יותר מעניין אותי לשבת בבית ולראות די.וי.די טוב, ולשבת בבית של חברים שלי. יש לי את החבורה שלי. לפעמים כשבא לי לצאת, אז אני עושה את זה, אבל זה לא קורה הרבה. ואז גם, אני ממצה מהר".
 

"הפרס שלי הוא שאני שרה לקהל שלי, ולאלוהים"

 
את מרגישה שבתור אמנית שיוצרת משהו שהוא לא מיינסטרים, ולא לגמרי קל לעיכול, את משלמת מחיר?
"יש מחיר מאוד גבוה, שמתבטא בעיקר בפלייליסט. זה מתבטא בכל-כך הרבה מישורים... בערוץ 24 הראו את הקליפ בהתחלה, והפסיקו לגמרי. איפה שזה הכי מתבטא, זה בטקס פרסי המוזיקה השנה. אני לא מועמדת בשום קטגוריה, והתחרות לא רק מתייחסת לשנה החולפת, אלא רק מאז שהערוץ הוקם, כך שזה לא בגלל שהדיסק יצא רק עכשיו.זה אחד הדברים שהתישו אותי בזמן האחרון. ואני עוד הולכת להופיע בטקס הזה בתור זמרת, הם רצו שאני גם אגיש פרס, אבל סירבתי. אני פשוט לא מאמינה שתקליט כמו 'עולם', לא מועמד. הפרס שלי הוא שאני שרה לקהל שלי, ולאלוהים. אבל בכל זאת, להוציא תקליט כמו 'עולם' מן הרשימה, זו תעודת עניות. וראיתי את רשימת המועמדים, השיר 'תינשאי לי', הפיקיות, איזה שיר של להקת אלג'יר שאף אחד לא מכיר. פשוט לא האמנתי".

האלבום השני קיבל בינתיים ביקורות יותר, נאמר, מעורבות, מן האלבום הראשון. את מרוצה ממנו?
"מאוד מאוד. זה יותר אני. כשהגעתי לאלבום השני כבר ידעתי יותר מה אני רוצה. אני מאוד גאה בו. זה תקליט יותר מכונס, וחם, העבודה הייתה יותר אינטימית, הכל היה נכון. לא היינו צריכים כל כך הרבה אנשים כמו באלבום הראשון. אהבה מוסיקה' היה מעין תעלומה בשביל המבקרים. כמו חידה, שלא כולם ידעו איך לפתור אותה. אני חושבת ש'עולם' זו התשובה לאותה חידה. אני לא חושבת שיכלתי להוציא אלבום שני טוב יותר. חוץ מזה את יודעת, מבקרים, זה המקצוע שלהם, לבקר. המוזיקה שלי היא לא לכולם, לא כולם מבינים אותה. בככל, אני גם מרגישה שלא מבינים אותי. עדיין לא מצליחים להפנים את מה שאני רוצה להעביר".

אז מה זה הדבר שאת מנסה להעביר, ומרגישה שאת לא מצליחה?
"אתמול יסמין אמרה לי משהו, איזה משפט שחשבתי עליו המון. היא אמרה לי שהעולם שייך לבינוניים. זה משפט מאוד עצוב. בזה בדיוק אני נלחמת, וזה מה שאני רוצה שיבינו, שהעולם לא שייך לבינוניים. אני לא מוכנה להאמין בזה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by