בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
אודליה ברקין

"שווה צפייה" מתמצת עבורכם את הביקורות העולמיות על הסרטים החדשים שעולים על המסכים בסוף השבוע. והפעם: ברוס וויליס ב"בלתי שביר"; הצצה לעולמם של הסמוראים ב"טאבו"; וסיפור חייו של הצייר הספרדי הידוע ב"גויה בבורדו"; ו"אחות זרה", סרט ישראלי חדש


 
 
 
 
 
 
 
 
 

בלתי שביר

לשבור להם את העצמות. ברוס וויליס ב`בלתי שביר`
 לשבור להם את העצמות. ברוס וויליס ב`בלתי שביר`   
Unbreakable

מותחן פסיכולוגי המפגיש שני אנשים משני צדי החיים: אלייז`ה פרייס, נולד עם מום מולד - עצמות שבירות במיוחד (סמואל ל. ג`קסון). את כל חייו הוא מקדיש לספרי קומיקס ולסגידה לגיבורי קומיקס כל יכולים. דיוויד דאן, שומר ביטחון נשוי ואב לבן, מעולם לא היה חולה (ברוס וויליס). השניים נפגשים כשדאן מתגלה כניצול היחיד בתאונת רכבות בה נהרגו כל 116 הנוסעים, מלבדו.

פרייס בטוח שדאן, כמו גיבורי הקומיקס אותם הוא מעריץ, הוא כל יכול ובעל יכולות של גיבור-על וייעוד מסוים. דאן לא יודע איך להתמודד עם היכולת שלו ועם התביעות של פרייס. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מסובכת.
במאי: אמ. נייט שאמאלן (104 דקות, ארצות הברית 2000)
 
New York Times: המחווה של הבמאי לסרטי הקומיקס ועולמם היא נקודת מוצא מרתקת לבחינת השאלה מהי גבורה, ומיהו גיבור. וויליס וג`קסון מצוינים, ומשחקים ברגישות רבה תוך שהם מעוררים אמפתיה בלב הצופים. שאר התפקידים, כמו למשל אשתו של דאן, בגילומה של רובין רייט פן, פחות מוקפדים.

Film.Com: מאכזב. מהבמאי של ``החוש השישי`` ציפינו ליותר. גם הפעם האווירה מלנכולית וקודרת, בעיקר דמותו העגמומית של ברוס וויליס. כנראה שבריאות מצוינת זה לא הכל בחיים. שימוש-יתר בעולם התוכן של הקומיקס ואספניו.

Film Journal International: רעיונות פרובוקטיביים מוצגים וננטשים, בעוד שסצינות ביתיות עודפות מקבלות תשומת לב מרבית. מרבית הסרט נראית מדכדכת ולא משתלמת. התסריט דורש קפיצות אמונה רבות מדי מהצופה.

 

טאבו

חייל, תיזהר עם הנשק. טאבו
 חייל, תיזהר עם הנשק. טאבו   
Gohatto

קיוטו, .1865 למחנה האימונים של הסמוראים מתקבלים אחרי בחינות מפרכות שניים: טושירו, בחור ממעמד נמוך (טאקאשי קיטאנו) וקאנו (ריואי מטסודה), בחור יפה תואר בעל מראה דו-מיני ויכולות לחימה והרג מופלאות. הצעיר היפהפה מערער את שיווי משקלה של הקבוצה ומעורר כמיהות חבויות ורגשות עזים, בלב הלוחמים הקשוחים. בינו ובין טושירו מתפתחת מערכת יחסים מיוחדת .
במאי: נגיסה אושימה (100 דקות, יפן 2000)
 
 
New York Times: ממחזר את המטפורה הידועה של הומוסקסואליות גברית כסמל לניוון, באופן אלגנטי ביותר. זאת מטפורה כל כך טעונה במשמעויות דרמתיות, שהיא לא גוועת לאורך כל הסרט. קאנו מצליח לעורר אי נוחות מרגע הופעתו על המסך.

Film.Com: מורכב ומעורפל. הגוון המיסטי שצובע את הסרט בעזרת ערפילים וזוהר מוזהב, מקנה תחושה שהסרט הוא יותר אגדה מאשר מציאות. תערובת הרמונית של צחוק ורצינות. הטאבו הוא לא על הומוסקסואליות אלא על חוסר הסדר שבא בעקבות כל ביטוי של מיניות מתפרצת.

Film Journal International: הנושא מרתק ביותר למרות כל מיני פספוסים דרמטיים למיניהם, ובלבול מסוים באקספוזיציה. הסצינה הכי זוהרת היא זו בה נלקח קאנו לבית זונות מקומי, למרות מחאתו.

 

גויה בבורדו

גויה באידיש זה שיקסע, לא? גויה בבורדו
 גויה באידיש זה שיקסע, לא? גויה בבורדו   
Goya en Bourdeaux

סיפור חייו של פרנסיסקו גויה (1746-1828) , צייר החצר הספרדי שסיים את חייו בגלות בבורדו שבצרפת. גויה ידוע בעיקר בזכות סדרת תמונותיו המצמררות "זוועות המלחמה" ובשל ציוריו העשירים בפרטים ובביקורת נוקבת על מושאי תמונותיו שהיו בעיקר אנשי החצר. הסרט מציג את גויה הזקן והגוסס שמספר לבתו את סיפור חייו, יצירותיו ואת אהבתו הגדולה לדוכסית מאלבה (מריבל ורדו).
במאי: קרלוס סאורה (104 דקות, ספרד 1999)
 

New York Times: דימויים חזותיים מהממים בעוצמתם שמצליחים לקלוט את רוחו של הצייר הספרדי הגולה, שהצליח להתמודד ולהנציח באומנותו את האמיתות האנושיות הנוראיות ביותר. למרות חסרונו של סיפור מובנה, זוהי תערובת חיה ומרתקת של פיסות היסטוריה, פנטסיה, ביוגרפיה, רכילות והערכתה לאומנות.

Film.Com: פרנסיסקו רבל שמגלם את גויה הזקן מצליח להעביר תחושה של סמכות ושל בשר שהולך ומתפורר. קורונאדו שמגלם את גויה הצעיר לא משתווה לו בעוצמה ובכשרון האומנותי ולכן הסצינות שבכיכובו רפויות משהו.

Film Journal International: השימוש המרובה של הבמאי ביסודות הלקוחים מעולם התיאטרון (ביום תמונותיו של גויה מסדרת "זוועות המלחמה", בעזרת להקה של שחקנים, או הצילום בתוך אולפן סגור), לא מסווה את העובדה שהתסריט לוקה בחסר ומציע ניתוח שטחי ומתסכל של דמותו של גויה.

 

אחות זרה

כל צמה מלמיליאן. אחות זרה
 כל צמה מלמיליאן. אחות זרה   


לכאורה לנעמי בת החמישים (תמר ירושלמי), יש את כל מה שצריך כדי להיות מאושרת: בעל נאה, ילדים נחמדים, בית. למעשה הולכת נעמי וקורסת תחת שגרת חייה המלחיצה. רגע לפני השבירה היא מסכימה להכניס לביתה את ניגיסט (אסקלה מרקוס), עובדת זרה מאתיופיה, השוהה בארץ באופן בלתי חוקי. המפגש בין השתיים מעורר את נעמי. דרך החדירה לעולמם של העובדים הזרים היא מתחברת לעצמה ומתחילה לשנות את חייה.
במאי: דן וולמן (86 דקות, ישראל 2000)
 

הארץ: "אחות זרה" הוא עוד הוכחה לכך שיבול הקולנוע הישראלי השנה הוא מהמשובחים שנרשמו בשנים האחרונות. הבמאי דן וולמן מתאר את היחסים הנרקמים בין שתי הנשים, ומציג בפשטות את הבורגנות הישראלית המכוערת, המתייחסת בפטרונות לעובדים זרים ולקשישים.

מעריב: סרט מינורי, ללא פעלולי מצלמה, עשוי בסגנון דוקומנטרי, עני בתקציב. הסרט זכה בפרס "וולגין" לסרט הטוב ביותר לפסטיבל ירושלים 2000.

 

בשבועות הקודמים

ארכיון "שווה צפייה" כולל בתוכו מקבץ ביקורות על כל הסרטים שעלו על המסכים בארץ השנה. הנה דוגמאות מהשבועות האחרונים:

הגרינץ`, פוקימון2, רחובות מושחתים, אני עצמי אני, היום השישי

פגוש את ההורים, אקסטזי, יעד סופי

ממערב למזרח, סנאצ`


ראיתם את הסרטים? בואו לכתוב עליהם בפורום הקולנוע של נענע
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by