בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש חושף: יהודון מפוצץ בהשראה 
 
 
איתן בוגנים

יחד עם הכור האטומי בדימונה, אחד הסודות השמורים במדינה הוא שמו האמיתי ופרצופו של Jewboy - היהודון, הצלם, האנימטור, המעצב, איש המשפחה, והאמן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחד עם הכור האטומי בדימונה, אחד הסודות השמורים במדינה הוא שמו האמיתי ופרצופו של Jewboy - היהודון, הצלם, האנימטור, המעצב, איש המשפחה, והאמן. זהות האמן חתומה בסודיות, אך מתוך ים של פרסומות, כריכות ספרים ודימויים אינסופיים קשה להחמיץ את עבודות היודאיקה של האמן הבינלאומי. מיד יודעים ש-Jewboy עומד מאחורי הרעש וההמולה. כף ידו ועכברו הנאמן מתקתקים עבודה ו-Jewboy צוחק, בוכה, מתחרפן, ורוקד ואלס מעל כולם. אצל ג'ובוי המרווחים בין אמנות לעיצוב קצרים מאוד, והתשובות שלו (ירון שין, נולד בחיפה) קצרות בהתאם:
 
 
איך מתחילה יצירת האמנות שלך?
"בדרך כלל מדבר מה קטן שאני שומע או רואה סביבי. לעיתים קרובות זה יהיה הדבר הכי בנאלי או יומיומי".

פורנוגרפיה?
"בעד, בעד, אין שום התקדמות בלעדיה".

טכנולוגיה?
"רק מה שמקדם אותי. רק מה שלא מעכב אותי".
 
 
מה אכלת היום? האם לאוכל יש השפעה על האמנות שלך?
"אכלתי איזה חרא אוכל באזור שונצינו. ובוודאי שיש השפעה: ללכת בשונצינו ולראות את המבנים, הפוסטרים של מכוני הליווי והשלטים של בתי העסק, מפוצצים אותך בהשראות, רעיונות ורפרנטים חדשים, על כל מטר צעידה. דרך אגב שתיתי קולה אבל לא קיבלתי שום השראה מזה. זה מזכיר לי שפעם הייתי נוהג לשבת עם אבא שלי ביום שישי והוא היה ממלא צלחת בשמן זית עד השפה, מפזר זעתר, טובל פרוסת חלה בעובי שלוש וחצי ס"מ, מגיש לי ומכין 2 לעצמו וכשהיו נגמרות היה מכין מייד עוד. וכך בשתי נגלות היינו גומרים חלה ו-250 מ"ל שמן זית. היום רק המחשבה על כך הייתה גורמת לי סי.וי.איי".

ימים סוערים שעברו?
"אמסטרדם-שפילד-מחשב, עוני, שנאה ובדידות. אחת הקומבינציות הפוריות שהיו לי, ובסופן התמוטטות עצבים".

כמה אהבה חשובה בחיים שלך? האם היא נוכחת באמנות שלך?
"יש לי אהבה אחת חזקה ונדירה. בעבודות האחרונות שעשיתי יש לי הרבה אהבה ל...לגוף, להרס לעצמי, לבעלי-חיים, להשפלה, לוורוד, ללכלוך, לשקיעה, להפרשות, וכאב לבניינים, למילים".
 
 
 
האם ניתן להעריך יצירת אמנות עכשווית, את העבודה האחרונה שלך למשל, בשקלים?
"כן בקלות: הדפס + מיסגור 100 דולר. פלייר למועדון שווה 200 דולר. מזה ועוד זה יוצא שהעבודה שלי שווה בערך 400 דולר. אולם כסף כמושג, נעצר עבורי בשכר דירה ומקרר לא ריק. אני לא מתעניין ולא מבין איך עושים אותו".

במה אתה מאמין?
"אני מאמין בזיעה. אין דבר כזה דת, יש אנשים קטנים ומפוחדים עם רעיונות קטנים ומפחידים.

אמנות נתפסת כעיסוק אינדיבידואליסטי, איך זה עובד עם חיי משפחה, קריירה?
"חיי המשפחה שלי מוגבלים מול חיי אמן מורחבים. המשפחה ואני בתוכה, מוותרים הרבה לג'ובוי והעשייה שלו. המשפחה סובלת, ההורים סובלים, החברים סובלים, אני סובל, ועל כולם מטפס ג'ובוי ורוקד ריקוד איטי".
 
 
סדר היום?
" 4:00
נכנס מותש למיטה לישון.
09:45
מתעורר.
10:00
עובד ב'שורטקאט', בית הפוסט השפוי היחידי בתל אביב.
19:30
חוזר הביתה לשחק עם הילד (ועם האישה...)
20:30
מתקלח עם הילד (או האישה... ) אוכל ותוך כדי מתכנן על מה אני עובד.
22:00
מתיישב לעבוד".

האם לאמנות שלך יש תפקיד חברתי?
"הייתי שמח שזה יהיה כך אך אני לא מתיימר. אין לעבודה שלי תפקיד חברתי אך היא עוסקת בנו כחברה, מנקודת הראות האישית שלי בלבד. אם מישהו מסכים או מתנגד למסר שנפלט מהעבודות שלי אני אשמח לשמוע, אך בגדול הוא יכול לקפוץ לי בשני המקרים".

אתה רואה את עצמך כרץ מרתון או כספרינטר?
"שני רצי מרתון - אחד ספרינטר, ורביעיית שליחים. יש לי הספק של קבוצה
ואני מסוגל לתת את ה'בסט' בתנאים הכי לא הגיוניים שאפשר להעלות על הדעת.
עבדתי בפרוייקטים בינלאומיים בתנאים מטורפים ועשיתי דברים מדהימים, בעיניי..."
 
 
האם היית רוצה לשתף אותנו באיזה סיפור ילדות שלך?
"בוודאי. גן ראשון - רינה. וערב לפני, שנת שבעים וארבע, אמא שלי שמה לי לק אדום על הציפורניים. למחרת בגן, התגלית מעוררת תגובת שרשרת שבסופה כל הגן רץ אחרי וצורח י-רון בת! ו-י-רון בת! ואני בורח מאחורי מחסן הכלים. איזה כיף זה היה. הייתה לי ילדות עשירה, נאיבית ועיוורת, בעיקר עיוורת".

האם אתה חייב לקרוא את הספרים אותם אתה מעצב?
"לא - קשה לקרוא רומן שלם על המחשב או מדפי איי-ארבע, אבל אני משתדל להספיק כמה שיותר. בנוסף אני מדבר לעומק עם הכותב - להבין אותו ושהוא יבין (אולי) אותי. כשהספר גמור וכרוך אני קורא אותו בשלמותו".

מהו הזיכרון הראשון שלך?
"במלחמת ההתשה. ירידה למקלטים, אני לבוש בפיג'מה עם חמורים ,על הידיים של אמא. אני בן שלוש ומהידיים של אמא לברכיים של גב' לונקה ואיזה נפטלין מתוק".

האם יש אדם, סרט, ציטוט או כל דבר אחר שאתה מעריך במיוחד?
"המוטו שלי בחיים, לכולנו, הוא עמוק ופילוסופי – איף יו וואנט טו שוט שוט, דונט טוק (אלי וולאח/ הטוב הרע והמכוער). חוץ מזה: ג'אנק מייל, פיצוצייה, התאומים, ציפורניים עם לק, צונמי, תחנת דלק, וחוזר חלילה בשינויים קלים".
 
 
היכן אתה גולש באינטרנט (חוץ מנענע כמובן), אם מותר לשאול?
www.jewboy.co.il
www.designiskinky.com
www.xxxsluts.com

על מה חלמת אתמול בלילה?
"ישנתי מעט מאוד אתמול בלילה - בין ארבע וחצי לתשע וחצי, אז לא הספקתי לחלום למזלי. בלילה: רק חלומות רעים- כאילו להרגיז. ביום: רק טובים ומעורפלים שקשורים בבן שלי, באישתי, בהוצאות ספרים, ווידאו קליפים, ודגמים חדשים של מק".

מה הדבר הכי רע שעשית?
"בגדתי פגעתי זרקתי השפלתי שיקרתי ניצלתי. ויתרתי".

איך הייתה הפעם הראשונה?
"פעמיים בעשרים וארבע שעות על מזרון צבאי. שתי נקודות חן צמודות בבטן התחתונה וריח חזק של מושק וזיעה".

מה אתה רואה או רוצה לראות בעתיד הוורוד?
"כל מה שכל מלכת יופי הייתה רוצה לראות - אהבה ושלום כלל עולמי".

Jewboy ממליץ:
לייבל נורווגי, rune grammofon. אקספרימנט עדין הנע בין מחוזות האלקטרוניקה והאמביינט לג'ז עם מלודיות מתוקות, ורגישות חורפית קבועה.

רומן-יומן-ביוגרפיה של שחר סריג, 'ארוכה הדרך למטה'. בהוצאת סיטרא אחרא.

להרים עכשיו את הטלפון, לטלפן לבת/בן הזוג שלכם ולהגיד: "אני יודע שאני כלב ושקשה לחיות עם משהו כמוני אבל אני אוהב אותך ונורא רוצה שנצליח"

Jewboy מזמין את כולכם לסלונה ביום שבת 12.02 בשבע וחצי בערב כדי לראות מה הוא עושה (בתערוכה החדשה) ולדבר איתו על זה. מתנה אישית מובטחת.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by