בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יומולדת 100 לאסף הראל 
 
 
דניאלה זמיר

לרגל התכנית המאה פגשה דניאלה זמיר את אסף הראל וביררה איתו את משמעות הכינוי כלבה, האם כסף הוא באמת כל העניין, ולמה ומדוע, אין לו חיי אהבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תכנית הלייט נייט 'כל לילה עם אסף הראל' עלתה בספטמבר, והיום חוגג הראל את תכנית ה-100 . הספק יפה אם מתחשבים בביקורות הלא כל-כך מפרגנות שקיבל הראל כאשר רק עלתה התוכנית בהגשתו.

גילוי נאות ראשון: אני עצמי הייתי אחת מן המבקרים אשר מצאו מספר לא קטן של בעיות בתכניתו הראשונה.

גילוי נאות שני: מאז הפכתי לצופה אדוקה של האיש והגבות. בראיון לקראת התכנית המאה, פגשתי את הראל לדיסקוס על מהות המילה כלבה, האם כסף הוא באמת כל העניין, ולמה ומדוע, אין לו חיי אהבה. שיחה עם איש אופטימי.

השמועות הן על כך שהתכנית יורדת, ולא נניח, סתם יוצאת לפגרה.
"אני אומר לך באמת, שאני לא חושב שמישהו, כולל המנכ"ל של הערוץ, יודע מה יקרה. בוא נגיד את זה ככה, כל העניין הוא כספי. יש כבר תכנון מפורט לעונה השנייה, אבל הכל יקום ויפול על כסף. יש מחלוקת כספית בינינו לבין הערוץ, אז הכל תלוי בספונסרים. הערוץ מאמין בתכנית ואוהב אותה, כרגע היא פשוט יקרה מדי למימון בלעדי של הערוץ".

מה כל-כך יקר בהפקת התכנית, מלבד אולי המשכורת שלך? (...)
"מה שיקר בה היא העובדה שהיא עשויה ברצינות. יש עשרה כותבים, הלהקה היא לא רק שני מתופפים, יש תחקירנים, עורכים, זו מערכת מלאה. היא עולה פחות מחצי מאשר שעולה התכנית של יאצפן, אבל לערוץ 10 זה עדיין יקר".

אתה אופטימי?
"אני יכול להגיד לך שאני בהחלט אופטימי. אני חושב שבתום מאה תכניות, התכנית מיצבה את עצמה טוב. אין לה אולי קהל גדול, אבל יש לה קהל איכותי ונאמן. וזה קהל שמבחינת מיתוג הוא קהל שווה. זה כמו העובדה שיש אנשים שמפרסמים מודעות בעיתון 'הארץ', במקום בידיעות, שמוכר הרבה יותר. יש דברים יותר רלוונטיים לקהל של 'הארץ'. אם לנו יש קהל של בין חמישים למאה אלף צופים ביום, זה הרבה אנשים, שהם גם בעלי יכולת השפעה. אבל הכל תלוי בספונסרים ומימון".
 

בא מסטנד אפ

 
בין הכתיבה לצילום התכנית, אתה מצליח גם לנהל חיים?
"כן, כן... לא מאוד עשירים ומשופעים, אבל כן. בלילה אחרי התכנית, ובסופי השבוע. אבל בסדר, עכשיו יהיה חופש אז אני אתעדכן בענייני החיים הפרטיים. נטפל בבית, במרפסת, נשקה את העציצים... אני רוצה לנסוע קצת. אני לא יודע לאן, אבל כל המדינות הקיימות נשמעות לי טוב כרגע. את מ.ק.22 התחלתי ממש יום אחרי 'שוטטות', ובמקביל למ.ק, עשיתי את התכנית על פרשת לבון. ואחרי מ.ק, ישר התחלתי לעבוד על 'כל לילה', כך שלא יצאתי לחופש כבר שלוש שנים... אז אני מקווה שעכשיו אני אמלא מצברים, ולא אתפתה לכל מיני הצעות".

מה בתכנון אם לא תהיה עונה שנייה?
"יש הרבה תכניות, אבל אני לא אוהב לדבר עליהן. אם יצא אז יצא. חלק מן התכניות הן לטלוויזיה, חלק קולנוע..."

לכתוב או להופיע?
"רק להופיע אין לי עניין בזה. אם אני צריך לבחור, אז תמיד אני אבחר בכתיבה. אם אני במקרה אכתוב משהו שיהיה בו תפקיד בשבילי, אז אני אאלץ לעשות אותו".

התוכנית 'כל לילה עם אסף הראל', היא הפעם הראשונה שאתה בפרונט.
"כן, אבל מכיוון שאני בא מסטנד-אפ, וזה המקום הטבעי שלי, אז זה הרגיש נכון. בשביל הציבור זו כביכול הפעם הראשונה שלי בפרונט. אני עושה סטנד-אפ מגיל 16. עשיתי בארץ, בניו-יורק תקופה. זה חלק מתהליך ארוך, ממש לא יציאה חד פעמית. אני מתאר לעצמי שהכתיבה תמיד תהיה העוגן שלי, וכל השאר פשוט תלוי בפרויקט".
 

אם הייתי צריך שכולם יאהבו אותי הייתי עושה תכנית בפריים טיים של ערוץ 2

כשאתה פתאום מופיע כל לילה על המסך, אתה חשוף לביקורות הרבה יותר קשות מאשר כשאתה מאחורי הקלעים כותב. זה נראה לי קשה לעשות את המעבר מכותב שכולם אוהבים ומעריכים, למנחה שלכל אחד יש מה להגיד עליו. איך אתה מתמודד עם זה?
"את יודעת, זה חלק מהעניין, לא צריך לקחת את זה יותר מדי ברצינות, או להעלב מזה. לכל אחד תמיד יש מה להגיד. רמת הביקורת הפתיעה אותי בהתחלה, אבל זה לא פגע בי. אין לי את הצורך הזה שכולם יאהבו אותי. אם הייתי צריך שכולם יאהבו אותי הייתי עושה תכנית בפריים טיים של ערוץ 2. לא כולם צריכים לאהוב את התכנית, זה לגיטימי.

"וזה ממש לא כולם, יש מלא אנשים שאוהבים ורואים. העונה הראשונה, היא כאילו 'עונת הלגיטימציה'. זאת אומרת, כל המבקרים דנים קודם כל באם מגיע לו תכנית, או לא מגיע לו תכנית. הוא יודע לראיין או לא יודע לראיין, הביקורת של העונה הראשונה מתעסקת קודם כל בעצם הבחירה והליהוק. בעונה השנייה והשלישית הרבה פחות יתעסקו באם מגיע לו או לו. אני חייתי בניו-יורק כשקונאן עלה, והעונה הראשונה שלו לא הייתה מוצלחת במיוחד. צריך לתת לדברים כאלה זמן".

ומתוך קונאן, ג'יי ולטרמן, מי ההעדפה שלך?
"לטרמן, בלי לחשוב פעמיים. שום דבר לא מתקרב בשבילי. הוא הכי מקורי בעיניי. אני מדבר קודם כל של לטרמן בשנות השמונים, הוא ממציא הלייט נייט. הוא התחיל במשבצת שאחרי ג'וני קארסון. ממציא ההשטטות, הפיצוח שלו, בעיניי זה לטרמן. קונאן לקח את זה אחריו למקום של נונסאנס, והיום לטרמן הוא בקונספט יותר רחב, סוג של לכל המשפחה".

ב-'מ.ק.22', יצרת תכנית שהיא הכי סאטירית ופארודית, בלי פרות קדושות, וב'כל לילה', כשאתה עושה משהו חצי פארודי, מוגשת כתב תביעה. זה לא מתסכל?
"לא, כי צריך להסתכל על הפורמט. כמה סאטירה יש בקונאן או ג'יי או לטרמן? מעט מאוד. אז זה שיש לי ולכותבים יכולות סאטיריות, זה לא אומר שזה מה שנכון לפורמט של התכנית הזאת. אם אני ארצה לעשות סאטירה, אני אעשה תכנית אחרת".
 
 

בין רוחמה אברהם ליעל מהשגריר

איך קיבלת את פרשת רוחמה אברהם?
"זה שיעשע אותי. זה מגוחך בעיני, אבל אני מקווה שיהיה משפט חשוב ומעניין. אמנם הוציאו את זה מפרופורציות, אבל אני מקווה שזה יהיה פסק דין חשוב בתולדות היצירה הסאטירית. הקונוטאציות של המילה ביץ', כלומר כלבה, זה מושג חברתי.

"היה עכשיו שער ברייטינג על יעל מהשגריר, שהכותרת שלו הייתה 'רויאל ביץ''. זה פשוט אחד הדימויים שעליו עשינו טייק-אוף. לא אמרנו זונה או היפופוטם. אני עומד מאחורי כל מה שנאמר שם. התנצלתי על כך שהיא נפגעה, לא על הסאטירה. אני חושב שהיא לא הפגינה עודף חוכמה במהלכים שלה. זה היה לגיטימי ומצחיק. מצחיק, יש לזכור".

מי הכי נהנית לראיין בתכנית?
"אני יכול להגיד לך נגיד שהמפגש עם קוסטריצה היה מאוד מרגש. אנשים שמעניין אותי לדבר איתם בתור אנשים, הם המרואיינים הכי טובים. מוטי קישנבאום נגיד."

חיי אהבה?
"מה איתם?"

קיימים?...
"לא, לא כרגע..."

ומדוע זה?
"זה נע בין המצב האובייקטיבי, שפשוט אין לי זמן, וגם יש כנראה איזשהו קושי מולד... חוץ מבעיית זמנים אני מניח שיש גם איזשהו בעיית אישיות. סטנדרטים, ציפיות, פחדים, אני יודע?. לצורך העניין, אין לי צורך לרדת לחקר זה בראיונות. ביני לבין עצמי אני תוהה על כך..."
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by