בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מתחת לאף 
 
 
ערן דינר

ערן דינר התבאס מסאונד החתונות של נערי פוסטר ומאנפופו המציק של הסולן, ואילו מהמיטב של זוהר הוא דווקא די מבסוט

 
 
 
 
 
 
 
 
 

נערי פוסטר, קלאס, אק דק

 
נערי פוסטר הם צמד תל אביבי צעיר שמוציא עכשיו אלבום בכורה דווקא בלייבל הירושלמי "אק דק". אור בורשטיין (לחנים והפקה מוסיקלית) ויאיר סלע אופנהיימר (טקסטים ושירה) מצהירים על חיבה גדולה לצליל הקריר של הסינת'-פופ האייטיזי. ואכן, המיני אלבום הקצרצר שלהם (31 דקות בסך הכל) הוא הומאז' אחד גדול לציפצופי סינטי ושירה אקספרסיבית דרך מערות האף. מה שלפחות בתיאוריה נשמע כמו רעיון מצוין.

אלא ששטיק רטרואידי לחוד ומציאות לחוד. המצוקה מתחילה מיד כשמסתיימת הרצועה הראשונה באלבום – "עוד שוד מושלם" המצוין, האלבום השלם מכיל יותר פספוסים מפגיעות. "רעש לבן" שסוגר את האלבום הוא דוגמא נוספת למה שבורשטיין מסוגל לו כשהוא באמת רוצה, אך בשאר הזמן הוא מתברבר עם לחנים חסרי ייחוד.

קושי נוסף, ואולי גדול יותר, מצוי במגבלותיו של בורשטיין כמפיק ומעבד. תפקידו של המפיק במוסיקה שנשענת על מכונות הוא קריטי הרבה יותר מאשר בצליל סטנדרטי של להקת רוק, וההבדל בין הפקה שנשמעת כמו מיליון דולר לבין סאונד חתונות מבאס הוא דק מאד. "קלאס", חוששני, קרוב יותר לאפשרות השניה, ושירתו הבלתי נסבלת של אופנהיימר, שלוקח את השירה המאנפפת נוסח "יומן ליג" למחוזות הגרוטסקה, ממש לא עוזרת. זה מצער, ומעלה מחשבות נוגות על מה היה מסוגל מפיק מיומן להוציא מהשירים האלו, במיוחד מ"עוד שוד מושלם". אולי זה עוד יקרה, אבל באמצעים הביתיים המוגבלים בהם הופק האלבום הזה, "נערי פוסטר" לא חורגים מגבולות הקוריוז.
 

זוהר ארגוב, המיטב, NMC

 
לרגל יום הולדתו ה-50 זוכה גם זוהר ארגוב לאוסף כפול בסדרת 'המיטב' של אן.אם.סי (בשיתוף פעולה עם ראובני הפקות שהוציאו את תקליטיו המקוריים של המלך), וכמו כל האוספים שיצאו בסדרה זו עד עכשיו, גם האוסף הזה סולידי, מכובד ונטול הפתעות.

מתחת למעטה הממלכתי האחיד נמצאים 31 קטעים שמקיפים ביעילות את קריירת ההקלטות הקצרה של זוהר, עם דגש על שלושת אלבומיו הראשונים 'אלינור', 'היו זמנים' ו'נכון להיום', וכוללים את כל שיריו הגדולים. נכון, האריזה ספרטנית ומחופפת כמו בכל כותרי 'המיטב' הקודמים, אבל בצד המוסיקה אין הפעם שום פספוסים. לא תמצאו כאן כמעט שום דבר שלא שמעתם קודם אבל צריך להגיד שבמקרה של ארגוב, שהקליט מעט מדי ומת מוקדם מדי, הפורמט המעט נזירי של סדרת 'המיטב' עובד לגמרי לא רע, ומצליח לתת מושג ברור מאד על איכויותיו הנדירות של ארגוב כמבצע ועל הסיבה שבגללה הוא נותר, גם היום, כוכב בודד מאד בפסגת הפופ המזרחי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by