בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה: דרוש חידוש 
 
 מנהיגי העתיד   
 
לילך וולך

"מצטערים. התקשחנו. נצטרך יותר מזה כדי שלא לזפזפ. ושום שיר יבבני חברתי של אביב גפן לא ישנה את זה". לילך וולך חוששת שהריאלטי 'דרוש מנהיג' לא יהיה 'השגריר' הבא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
'דרוש מנהיג' לא תהיה 'השגריר' הבא. אני חוששת שנכון לזה גורל דומה לשל 'החפרפרת' – הריאליה האיזוטרית והמוזרה ביותר שנראתה עד היום. כל מי שהשלטים (האפקטיבים והמעט פשיסטיים) שנמרחו בכל רחבי הצמתים – 'דרוש מנהיג', עשו לו את זה, יתאכזב. משתתפי התוכנית לוקים בכל מיני בעיות שיהפכו את התוכנית לקשה לצפייה, אבל יותר מכל – הם לא מנהיגים. מנהלי מתנ"סים עם אג'נדות קטנות – אולי. חלק מהם, בעיקר הנשים הצעירות, לצערי, הן סוג של רשג"דית צופים מגודלת. וזה לא מספיק, לא להנהגה ולא לעשיית תכנית מרתקת.

התבגרנו, התחנכנו על הברכיים הנוקשות של 'הישרדות' ו-'המתמחה', ואפילו 'השגריר' שככל שהיתה בעייתית, לפחות היתה מספיק נוצצת כדי לסבול את הגמר המשמים והנמתח שלה. 'דרוש מנהיג' פשוט לא עשויה מהחומרים הנכונים, קובי מידן הוא בחירה מצויינת, אבל התוכנית קטנה עליו, גם אם הוא מזדהה עם התכנים האלטרואיסטיים וקולו רדיופוני מתמיד – הוא נמצא בליגה אחרת וזה צורם בעיקר לנוכח בינוניות שאר האלמנטים.

'דרוש מנהיג', לפחות לאחר הפרק הראשון, היתה מעין ידיעה מורחבת במהדורת החדשות של יום שישי, כשאין פיגוע, ואפשר לעסוק קצת בנושאים חברתיים, לא ממש בוערים. כמה פעמים כבר ראינו בסלואו מושן את הדימוי השחוק של כתבת מרוגשת שמנשקת אישה אתיופית קשת יום ודמעות בעיניה? עשר פעמים? עשרים? – מצטערים. התקשחנו. נצטרך יותר מזה כדי שלא לזפזפ. ושום שיר יבבני חברתי של אביב גפן לא ישנה את זה.
 
 
'דרוש מנהיג' מנסה להיות משהו אחר, ככה היא הצהירה על עצמה. לא מחלקים פרסים, לא רצים לדירות, לא אוכלים תולעים ואפילו לא טסים לניו יורק. אז למה היא נראית כמו כל מה שכבר ראינו? – והגרוע מכל, למה היא נראית כמו הבת דודה החיוורת והצולעת של כל מה שכבר ראינו? אפילו תוכנית הגינון של בי.בי. סי. פריים, בה משפצים גנים מוזנחים באנגליה, מצליחה להיות, בלי לנסות בכלל, הרבה יותר מרגשת ומסעירה מהפרק הראשון והמאותגר סקס אפילית של 'דרוש מנהיג'.

עוד לא התחיל, וכבר נשבר לנו לראות אנשי צבא לשעבר מנסים להסביר לבחורות למה יותר טוב ש"הוא יראה לה איך מחזיקים מכוש". נשבר לנו לראות את הצפונית הבלונדינית עם רמת מיקוד ואחיזה במציאות של מי שהסניפה יותר מדי טיפקס. אפילו נמאס לנו לראות את הערביה הכאילו שונה, שההפקה ידעה להכניס במשבצת ה"הי, בואו תראו – אנחנו בכלל לא קולוניאליסטים ומתנשאים". המתנחלת – החד הורית – זה שבנה עצמו מאפס – הכוסית–החכמה שנמשיך?

דרושה טלוויזיה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by