בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מוקיון החצר 
 
 מתוך התוכנית `תוצרת הארץ`   
 
גיא לוי

המסרים הפוליטיים העמומים ב'עוקף מלמעלה' עוררו בגיא לוי געגועים למוקי די, האחול שלוקי האמיתי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתחיל בזה שאני אוהב לשמוע את מוקי. הוא אחד הקולות הכי מעניינים ושונים במוסיקה הישראלית. יש לו את מנת החוצפה, הכריזמה, והמגלומניה שמהם קורצו רוק-סטארים אמיתיים. סצנת הפופ הישראלית לא ייצרה הרבה כאלו - למאור כהן היה את זה לכמה רגעים בשנות התשעים, עד שהוא נהיה מצחיק מדי, גם לאביב גפן היה את זה עד תקרית הביסלי האיומה ההיא - וכרגע מוקי הוא היחיד. שלוש השנים שעברו מאז אלבומו הקודם בהחלט גרמו פיתחו אצלי תיאבון לשמוע ממנו עוד.

ב'כנען 2000', אלבומם האחרון של שב"כ ס', החלה החבורה מיבנה לגלות סימני עייפות משירים על שכטות וזיונים. הם ניסו לנסח אמירה חברתית-פוליטית, אלא שהקהל, לא ממש קנה את זה. שנתיים לאחר מכן באלבום הבכורה שלו, 'שמע ישראל', מוקי היה חייב להמציא את עצמו מחדש כדי לשרוד, והוא הצליח - בגדול. 'כולם מדברים על שלום' היה אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות, מעין רידמפשיין סונג ישראלי שהציב את מוקי על המפה כיוצר בעל אמירה חברתית נוקבת לכאורה. אבל רק לכאורה.

מדינה שלמה זמזמה בשיא ימי האינתיפאדה: "כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק", למרות ואולי בגלל שזה משפט שבעצם לא אומר כלום. הוא לא פוגע באף אחד – לא ימין, לא שמאל, לא ערבים, לא יהודים. זה קצת צרם למי שבאמת חיפש שם אמירה פוליטית, אבל היי, אם זה מה שצריך בשביל לקבל קצת גלגלצ ולצרף למעגל המעריצים את אנשי השנטיפי, אז למה לא? 'שמע ישראל', למרות כל זאת, היה ונשאר אחלה אלבום.

'עוקף מלמעלה' יכל גם כן להיות אלבום מעולה. מוקי כמבצע, ופילוני כמפיק מוסיקלי שגם אחראי ללחנים באלבום, מצויים בו בשיאם. האלבום מעודכן בהשפעות מכל העולם – יבנה, ג'מייקה, ניו יורק, תל-אביב, ואפילו חפלות ליליות בסיני. שירים כמו 'זה הוא', 'אלוהים', 'כל הנוסעים' וגם 'עוקף מלמעלה' (ומיד אגיע לשיר הזה...) עושים את העבודה בגדול.
 
 
הבעיה מתחילה אולי דווקא בהצלחה של 'כולם מדברים על שלום'. להלן, הטקסטים. זה רק אני, שעוד משהו מרגיש דביל לזמזם רפליקות כמו?

"מה זה חופש בכלל / אם לא נצחון האדם על עצמו?". (מתוך 'עוקף מלמעלה').

או -

"אם לא עכשיו אז מתי?/ כמה אפשר עוד לחיות באולי? / מרוב כדאי ולא כדאי חיים בחשבון מה לא כדאי/ די לנו די לנו די". (מתוך 'אם לא עכשיו').

מה זה אומר, לעזאזל? ואם זה לא אומר כלום למה זה מנסה להישמע כל כך חשוב? אני מוצא את עצמי מתגעגע לחריזה של שב"כ בימים הטובים עם

"סופשבוע בארובה/ נקבה שלא נגעו בה/ ג'ארס מאפגניסטן/ סיגרים מהוונה קובה".

הטקסטים האלו, בלי הרבה "מסר", הצליחו להיות הרבה יותר חתרניים ומעניינים ממוקי מודל 2005. "אני מוקי די - אחול שלוקי אמיתי," היה הרבה יותר משכנע ממוקי של "אין שלווה, אין שלום, אין היגיון" (שיר מלחמה) – עוד משפט שכל מפלגה, לא משנה איזה, יכלה לאמץ בקלות בקמפיין הבחירות הבא.

אם היו פה קצת פחות אמירות מהסוג הזה, זה היה עובר בשתיקה. אבל עודף הססמאות הנוכחי, עם כל הצער, הופך את 'עוקף מלמעלה' לאחד האלבומים היותר מנג'סים שיצאו פה מזה הרבה זמן.

*מוקי יתארך בתוכנית 'תוצרת הארץ' ביום שלישי ה-22.3
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by