בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קללת אלי מקביל 
 
 
הדס איילון

הדס איילון מגישה סט ביקורות מרחבי הרשת על הסרטים שעולים השבוע: 'עמוק במים', 'שנים של אירוסים', 'הקללה', ו'ולקחת לך אישה'

 
 
 
 
 
 
 
 
 

עמוק במים

 
The Life Aquatic with Steve Zissou

ווס אנדרסון שייך לקבוצת במאים צעירים (יחד עם פול תומאס אנדרסון, ספייק ג'ונס ואלכסנדר פיין) שעשו את הפריצה הגדולה שלהם לקראת סוף שנות ה-90 ומהווים כיום את האלטרנטיבה המוצלחת והמסקרנת ביותר להוליווד.

אנדרסון נעזר בכל סרטיו ('בוטל רוקט' 'ראשמור', 'משפחת טננבאום') בדמיון השאפתני שלו כדי ליצור עולמות מוזרים, שונים וכמעט קומיקסים באופיים. שני דברים עיקריים מבדילים, בעיני לפחות, בין סרטיו של אנדרסון לבין רוב הסרטים הנעשים היום: קודם כל, נטייתו הברורה לשים את הדגש על הדמויות ולא על העלילה, ושנית, האסתטיקה המיוחדת שלו, שנעשית מרהיבה יותר מסרט לסרט.
ב'משפחת טננבאום' המופלא, למשל, כל פריים היה כל כך מוקפד וגדוש בפרטים, עד שהצפייה בו יצרה תחושה של התבוננות בתמונות שמן מתחלפות.

'עמוק במים', סרטו הרביעי של אנדרסון, מגולל את סיפורו של סטיב זיסו (ביל מארי שכיכב כבר בשלושה סרטים של אנדרסון), חוקר אוקינוסים אקסצנטרי שביים בעברו סרטים דוקומנטרים מצליחים על מסעותיו הימיים. ימי התהילה של זיסו עברו מזמן וכיום הוא איש מתוסכל שחי רק את עברו העשיר. כדי לחזור לאור הזרקורים הוא מחליט לצאת למסע ימי ארוך בחיפוש אחר "כריש היגואר", אותו כריש שבלע בעבר את שותפו למחקר .

למסע מצטרפים מספר אנשים תמוהים לא פחות, ביניהם נד (אואן ווילסון), טייס דרומי מנומס הטוען שהוא בנו האבוד של זיסו, וג'יין (קייט בלאנשט), עיתונאית הרה שמכינה כתבה על זיסו למגזין ימי איזוטרי ומנסה לחשוף את האיש מאחורי המוזרות.

עוד משחקים בסרט: אנג'ליקה יוסטון בתור אלינור, אשתו לשעבר של סטיב שתמיד נודעה כמוח מאחורי בעלה, ג'ף גולדבלום בתפקיד חוקר ימי מצליח והאויב המושבע של זיסו, וסאו ז'רגה ('עיר האלוהים') שמגלם את קפטן הספינה, וגם תרם את קולו לפסקול הכולל חמישה קאברים בפורטוגזית לשיריו המוקדמים של דיוויד בואי.
.
מדד העגבניות הרקובות: המבקרים חלוקים בדעותיהם. הסרט קיבל 53 אחוזי טריות. אלו שאהבו טוענים שהסרט חכם, שאפתני ומצחיק כמיטב המסורת של אנדרסון, ואלו שהתאכזבו חושבים שהסרט יומרני, איטי וכל כולו צורה חסרת תוכן.

הכסף מדבר: זאת הפעם הראשונה שאנדרסון מביים סרט עם תקציב גדול של 50 מיליון דולר ('טננבאום' ו'ראשמור' עלו שניהם 20 מיליון דולר). השקעת המפיקים לא הייתה, ככל הנראה, מאד משתלמת, מכיוון שהסרט גרף עד כה 24 מיליון דולר בלבד.
 
 
לפי הגארדיאן: הרעיון של הסרט גאוני והעיצוב לא פחות ממושלם, אך בסופו של דבר הסרט איטי מדי ולא מספיק מצחיק.

לפי ההוליוד ריפורטר: קומדה מלנכולית נפלאה ומשוחקת היטב.
 

שנים של אירוסים

 
Un long dimanche de fiancailles

ז'אן פייר ז'אנה ('אמלי', 'עיר הילדים האבודים') חוזר לשתף פעולה עם המוזה היפהפייה שלו אודרי טוטו, בדרמה רומנטית על רקע מלחמת העולם הראשונה.

בזמן שהמלחמה נמצאת בעיצומה, הצבא הצרפתי קרוב להתמוטטטות ומיליוני חיילים צרפתיים מיואשים מוצאים את מותם בחפירות סמוך לקו האויב, מחליטים חמישה חיילים לירות ולפצוע את עצמם על מנת להינצל ממוות ידוע מראש. כשבית המשפט הצבאי מבין שהחמישה נפצעו בכוונה תחילה, הוא מחליט להענישם ושולח אותם ללא נשק לשטח הפקר בידיעה שהם ימותו תחת אש צולבת של שני הצדדים.

מתילד (טוטו) היא בחורה כפרית, צעירה וטובת לב, וגם ארוסתו של אחד מחמשת העריקים.
חייה של מתילד היו רצופי טראגדיות: היא התייתמה מהוריה בגיל שלוש, חלתה בפוליו בגיל חמש, ונשארה עם מום ברגל עקב המחלה. היחיד שהעניק לחייה משמעות הוא אהובה החייל. יום אחד מתילד מקבלת מידע אודות בעלה לעתיד, הגורם לה להאמין שעודו בחיים. כתוצאה מכך, היא מחליטה לצאת עם מעט מאד כסף והמון כוח רצון למסע מפרך ובלתי אפשרי כדי למצוא את אהובה.

הסרט מבוסס על ספרו המצליח של סבסטיאן ג'פריסוט והיה מומעד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר בתחרות גלובוס הזהב.

מדד העגבניות הרקובות: המבקרים אמנם אהבו יותר את סרטיו הקודמים של הבמאי, אך גם סרט זה קיבל ביקורות חיוביות ו- 78 אחוזי טריות. רוב המבקרים טוענים שמדובר בסרט עשיר, מוקפד, מרגש ויפהפה חזותית.

הכסף מדבר: 'אמלי' זכה להצלחה אדירה בארה"ב וכיום הוא נמצא במקום הרביעי ברשימת הסרטים הזרים הרווחיים ביותר בכל הזמנים. 'שנים של אירוסים', לעומת זאת, הצליח שם הרבה פחות מהמצופה, עם רווחים של 6 מיליון דולר בלבד. עם זאת, בצרפת הסרט הצליח למשוך המון קהל ומכר בשבוע הראשון להקרנתו 1.6 מיליון כרטיסים.
 
 
לפי ה-BBC – מי שאהב את 'אמלי', סביר שיאהב גם את הסרט הזה. הוא מצולם נפלא, משוחק היטב וטיפה יותר מדי חמוד.

לפי הגארדיאן: העלילה עשויה להזכיר לצופים את 'שבילי התהילה' המופלא של סטנלי קובריק, אך הסנטמנטליות קלת המשקל הופכת את הסרט למעין גירסה צרפתית של 'פורסט גאמפ'.
 

הקללה

 
Cursed

הפרויקט המשותף החדש של הבמאי ווס קרייבן והתסריטאי קווין ויליאמסון (האחראיים על סדרת שוברי הקופות – 'הצעקה'), הוא מעין גירסה מודרנית לאגדת איש הזאב.

הסרט מתחיל כאשר אלי (כריסטינה ריצ'י), מפיקת תוכנית לייט נייט בטלביזיה, וג'ימי, אחיה הצעיר (ג'סי אייזנברג), ניצלים בנס מתאונת דרכים קטלנית. בזמן שהם מנסים לחלץ מהרכב את הנוסעת השלישית, הם מותקפים ע"י יצור גדול ושעיר שמצליח לנשוך את שני האחים.

בימים הבאים, האחים מתחילים להרגיש שהם הופכים למשהו אחר: הם מתחילים לפתח תאווה לבשר נא, החושים שלהם מתחדדים והדחף המיני שלהם הולך וגדל. הם מבינים שמי שתקף אותם היה כנראה איש זאב ומחליטים למצוא את התוקף לפני הירח המלא הבא, על מנת להירפא מהקללה ולהינצל מחיי נצח בתור זאבים צמאי דם.

במהלך הצילומים קרייבן ווילימסון כנראה הבינו שיש להם בידיים זבלון, ולכן שינו את התסריט אין ספור פעמים, דבר שאילץ אותם לצלם כמעט את כל הסרט פעמיים. אך השינויים הרבים לא הועילו לסרט והוא נכשל כישלון חרוץ בהקרנות המבחן שלו. קרייבן ווילימסון לא הרימו ידיים והחליטו לקצץ מהסרט כמעט את כל סצינות הסקס והאלימות כדי לזכות בדרוג 13-PG, וכך אולי להצליח להגיע לקהל רחב יותר. זאת אומרת שאם אתם מחפשים סרט אימה עקוב מדם עם תסריט קוהרנטי, כנראה שכדאי לכם לוותר על "הקללה".

מדד העגבניות הרקובות: המבקרים קטלו את הסרט והעניקו לו 7 אחוזי טריות בלבד. כמעט כולם טענו שהדבר היחיד שהפחיד אותם במהלך הצפייה, היה לראות שני יוצרים מוכשרים מצליחים לעשות סרט כל כך גרוע.

הכסף מדבר: כאקט אחרון של יאוש, מפיקי הסרט החליטו לא לעשות הקרנת בכורה למבקרים,
מתוך כוונה לכסות חלק מעלותו של הסרט (38 מיליון דולר) בסוף השבוע הראשון להקרנתו.
הסרט השתבץ בפתיחה שלו במקום הרביעי ברשימת שוברי הקופות עם רווחים של תשעה מיליון דולר, אך כבר בשבוע השני להקרנתו, אחרי כל הביקורות הנוראיות, ירדו הכנסותיו ביותר מחצי - מה שמבטיח די בברור שאת 'הקללה 2' כנראה כבר לא נזכה לראות.
 
לפי ההוליווד ריפורטר: סרט נוסחתי, נטול ציניות ומאד לא מפחיד, שלא מזכיר אפילו במקצת את 'צעקה'.
 

ולקחת לך אשה

 
סרט הקולנוע הראשון בבימוים של השחקנית רונית אלקבץ ואחיה שלומי, מגולל את סיפורה של וויויאן, בת העדה המרוקאית הרוצה לשבור את המסגרת המסורתית הפטריארכלית שבתוכה היא חיה.

השנה היא 1979, וויויאן (רונית אלקבץ) הספרית חולמת על רשיון נהיגה, קניית רכב ועצמאות. בעלה אליהו (סימון אבקריאן), לעומת זאת, הוא איש מסורתי שלא מכיר בזכויותיה של אשתו ומנסה לשמור על צביונה הדתי של משפחה. ויויאן רוצה לעזוב את בעלה מזה זמן רב, אך אחיה, המסורתיים גם הם, מצליחים לשכנע אותה שוב ושוב שעליה להפנים את תשוקותיה ולהקריב את עצמה למען אליהו ומשפחתה.

באותו זמן אלברט (גילברט מלקי), גבר שפעם אהבה, שב לחייה של וויויאן. אלברט היה היחיד שהסכים בזמנו להעניק לוויויאן את כל מה מה שהגברים האחרים בחייה סירבו לתת לה – החירות להיות עצמה.

הסרט זכה בפרסים בפסטיבל המבורג בגרמניה ובפסטיל וונציה.
 

אתריים רשמיים

 

טריילרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by