בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
השועל הנושך 
 
 
שמעון כהן

אייל פרידמן, קוואמי דה לה פוקס בשבילכם, כבר מזמן לא רק ציפור הלילה של ימי חמישי בגלגל"צ. עם דיסק חדש ביד הוא מרשה לעצמו לפתוח את הפה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בראיון שנתן לפני כמה חודשים, אמר אייל פרידמן, הלא הוא קוואמי דה לה פוקס ("זה סתם שם שבחרתי, אין לו שום משמעות"): "אני הולך להוציא דיסק אחר, שונה מכל מה שנשמע עד עכשיו, ואני מתכוון לבדל עצמי משאר הז'אנר". קבלות למשפט היומרני הזה כבר יש לו.

'כולם יודעים את התשובות', הדיסק הראשון שלו, שיצא לפני חודש וחצי, טומן בחובו 14 רצועות טובות עד משובחות. רוב השירים בדיסק בעלי גוון ציני, חד, שנון ומחאתי, ללא רברבנות, זהירות, והכי חשוב – ללא סגידה עצמית מאוסה. "אני חושב שאני הראפר היחיד בארץ ששר שירי מחאה ונוקב בשמותיהם של האנשים עליהם אני שר" הוא אומר "אתה לא תראה דבר כזה אצל אף אחד".

זהו, זה מה שכל כך מייחד אותך מהשאר?
"זה ועוד כמה דברים. קח לדוגמא את השיר 'מצטער'. זה שיר עם כל כך הרבה רגש וכנות. תראה לי עוד זמר שכתב שיר עם כל כך הרבה רגש וכנות. זה משהו שלא תמצא בשום מקום".
 

"העולם כמנהגו נוהג והגלגל תמיד מסתובב"

 
קוואמי דה לה פוקס, גרסת 2005, נטול ערימת שיער על הראש ולירון תאני, הוציא עד כה שלושה סינגלים מתוך הדיסק - "ימים שחורים", "הכל פה זה קומבינה" ו"לך תדע", שזכו להתעניינות רחבה ולהשמעות רבות ברדיו ובערוץ 24. על הפקתו המוסיקלית של הדיסק הופקד מומי לוי, ובין המשתתפים בו נמנים MC שירי, קוט'ג, שלומי שבן, תאמר נאפר, פורטיס ואפילו אבא של קוואמי, שמנגן באקורדיון בשיר "ימים ריקים", המוקדש לסבו המנוח.

בסינגל הראשון, "ימים שחורים", אתה מדבר על פרשת השחיתויות של נתניהו, מאסרו של דרעי ועל התנגדותו של יגאל ביבי לערוץ הפורנו. מאז לא היו דברים מחאתיים שהציקו לך?
"זו בעיה מאוד רצינית. חלק מהשירים הוקלטו מזמן, ובגלל שהוצאת הדיסק התעכבה, הם נראים כבר לא רלוונטיים. יש בעיה רצינית בלהוציא שיר מוכן מהבוידעם ולשנות אותו. מבחינה כלכלית, זה פשוט לא הגיוני לבוא ולקחת שיר גמור, שעבר את כל ההקלטות והעיבודים, ולהוציא ממנו חלקים ולהקליט אותם מחדש. זה פשוט הון תועפות, ואני לא מסוגל לעמוד בזה. אבל אני חייב להגיד לך, שלמרות שזה ישן, זה תמיד רלוונטי, כי העולם כמנהגו נוהג והגלגל תמיד מסתובב".

פרשן את הקלישאה.
"תראה, לפני יותר משנה כתבתי את 'הכל פה זה קומבינה', ושם נאמר: 'ואם ג'ודי ניר מוזס קיבלה תוכנית בטלוויזיה, מה אפשר עוד להגיד, הא?'. כתבתי את זה כי אני באמת אני לא מבין מה הקשר. והנה, רק השבוע קראתי בעיתון שהיא קיבלה תוכנית חדשה, הפעם דו-שבועית. אז אני אומר, תמיד היו ויהיו שחיתויות. הרי אם הייתי כותב דיסק על השחיתויות העכשוויות, אז עוד שנה הן לא יהיו רלוונטיות. או בעצם כן?".
 

"חברות התקליטים הן הצרה הכי גדולה שיש למוסיקה"

לפני יותר משנתיים אמרת שאתה עובד על דיסק חדש, והוא יצא רק עכשיו. באיזה מסילה הוא נתקע?
"אני אפילו לא רוצה להיזכר בזה. היו מלא עיכובים טכניים מצד חברות התקליטים. אין לך מושג איזה ביורוקרטיה דיסק צריך לעבור כדי לראות אור. הם פשוט הורסים אותנו, עד כדי כך שכבר לא היה לי חשק להוציא אותו. פשוט זוועה מה שהולך שם. חוץ מאת הכסף, גם את הכח הם לוקחים וזה פשוט הורג".

צץ כאן עזר כנגד עמיר בניון?
"אני לא ממש מכיר את הסיפור שלו מקרוב, אבל אני יכול להזדהות איתו בכמה דברים. אין לי שום דבר נגד אקו"ם, אלא נגד החברות תקליטים. תראה, אני באתי כדי לשיר, לקפוץ, לרקוד ולעשות כיף, ובמקום זה הם תקעו אותי לגמרי. כל יום הם באו עם סיפור חדש, פעם ככה ופעם ככה. הם מבאסים לך את הצורה. חברות התקליטים הן הצרה הכי גדולה שיש למוסיקה".

אחרי שקוואמי ניסה להוציא את האלבום בכל החברות הגדולות וראה שזה לא הולך, כל פעם מסיבה אחרת, הוא החליט להביא להם מוצר מוגמר, אותו הוא הפיק לבד. "לא הייתי מוכן שאף אחד ייגע או יתערב בשיקולים האומנותיים שלי", הוא אומר "מבחינתי זו תפיסת עולם. כל חברה רוצה למסחר אותך יותר, ולי זה ממש לא מתאים. לבסוף חתם נחתם הסכם עם B.N.E, שתפקידה היחיד הוא הפצה".
 
 

"הביקורת שאני הכי שונא הן הביקורות שמגיעות ממקור ברנז'אי"

חוץ מראפר שמופיע כל 24 דקות בממוצע בערוץ המוסיקה, קוואמי משמש גם כשדרן בגלגל"צ ("הקצה") ומבקר מוסיקה ב"העיר" ובאתר "וואלה".

בשיר "שיידברו", אתה מבקר בעצם את מבקרי המוסיקה, כשאתה בעצמך נמנה עם אותם רשעים, לא תמוה?
"קודם כל חשוב להבהיר - אני בחיים לא ביקרתי, מלבד שלוש פעמים, מוסיקה ישראלית. אני יודע מה ההרגשה שאתה נקרע על דיסק במשך כמה שנים, משקיע ים של כסף, מנסה להגשים את החלום שלך, ופתאום בא איזה פלצן, שלא יודע כלום מהחיים שלו, וקוטל אותך ואת כל מה שעשית. הוא הורס תוך חמש דקות מה שעשית ב-5 שנים. אבל הביקורת שאני הכי שונא הן הביקורות שמגיעות ממקור ברנז'אי. הן הכי מרתיחות אותי".

מה זאת אומרת?
"תראה, לפני כמה זמן התפרסמה עליי ביקורת באתר NRG (אתר האינטרנט של מעריב – ש.כ) שלדעתי נובעת מכך שלא אמרתי מספיק שלום לאותו מבקר. פשוט ככה. אני גם חושב שיש מבקרים שעוד לפני ששומעים את הדיסק, יודעים בדיוק איך יהיה הפתיח לקטילה הבאה שלהם".
 

"הייתי רוצה לשמוע דואט של סאבלימינל עם סגול 59"

העובדה כי בדיסק מתארחים קוט'ג, תאמר נאפר, MC שירי, רק מחזקת את העובדה שז'אנר הראפ בישראל מתחיל להתקטלג למשפחות ולקבוצות, ע"ע ת.א.ק.ט, שב"ק מיוזיק, ואתם, הראפ השמאלני שלך, של מוקי, קוט'ג, סגול 59 והדג נחש.

למה אין דואטים, למשל של פישי וסאבלימינל, או של הדג נחש וצ'ולו?
"שאלה מצוינת. אני אגיד לך את האמת: בהתחלה היינו מגובשים ומאוחדים - אני מתכוון לכל הראפרים בישראל, כי הדבר היחיד שעמד לנגד עינינו הוא הצלחת הראפ בארץ ותו לא. לאט לאט, עם ההצלחה, כולם התפלגו וזה נראה לי ממש חבל. פעם כל אחד היה דואג לפרגן לשני, כי רצינו להרים את הסצינה. אני זוכר אותי בראיונות של בויאקה אומר 'סאב, כבוד', וכל זה, אבל היום זה כבר איננו. אבד התום. בתכל'ס גם אני הייתי רוצה לשמוע דואט של סאבלימינל, שאגב, לדעתי הוא הראפר הכי טוב בארץ, עם סגול 59".

אפרופו סאבלימינל, לו, כמו לעוד הרבה שותפים לעסק, יש את הלוק, הפוזה, העינטוזים בידיים, ובעצם את היכולת לשחק את המשחק הנכון. אתה, ההרבה יותר מופנם, עדין, ונראה כי אין לך בכלל בטחון עצמי על הבמה. תקן אותי.
"אני מודע, מודה ומתוודה. אני מכיר מקרוב מאוד את התכונה הזאת שבי, ואני גם לא מתבייש להגיד שאני עובד עליה חזק. זה בתהליכים. לאט לאט נתקדם".

את בדיחת פאנקי-ראפ הנקראת 'בויאקה' הוא מעדיף לשכוח. "זה לא שהיה רע או משהו כזה, אבל כל הסחבת של חברות התקליטים פשוט הרגה אותנו. משהו שתכננו כמה שנים לפני נדחה ונדחה, עד שכבר לא היה לנו חשק להחזיק את המיקרופון", ולא, אין מצב לקאמבק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by