בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ראש אינדיאני 
 
 `עשרה אינדיאנים קטנים`. עטיפת הספר   
 
מיכל רגולנט

מיכל רגולנט על שני ספרים חדשים שיראו לכם איך נראית המציאות שלכם מבעד עיניו של הזר, השונה, האחר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"שאלה: מה ההבדל בין שמורה אינדיאנית לעיר של חוטבי עצים הומופוביים, סקסיסטים וגזעניים, לבנים סוג ד', שמאוכלסת כולה בילדים עם מוטציות עקב נישואי דודנים מדרגה שנייה?
תשובה: לאינדיאנים יש צמות". (מתוך: 'עשרה אינדיאנים קטנים')

יש משהו קסום בנקודת המבט הצינית שמסגלים לעצמם אלו החיים בשוליים. משהו במבט המלוכסן הזה, כאילו מתנשא, שמשקיף על הדברים מהצד, רואה לא רואה את המתרחש. רק מי שמרגיש לא שייך ושייך בו זמנית יכול להבחין בכל הפגמים הקטנים שאנו חולפים על ידם בכל יום. שני ספרים חדשים 'השיבה' של מייקל קולינס (זמורה ביתן) ו'עשרה אינדיאנים קטנים' של שרמן אלקסי (חרגול) מתמקדים בסוגים שונים של שולי ארצות הברית, ליתר דיוק, צפון מערב אמריקה. בהבדל אחד מהותי, בעוד קולינס מביא את סיפורה של בני משפחה לבנה בני המעמד הנמוך שנאבקים במציאות מסריחה כנגד כל הסיכויים, עוסק שרמן מתח שבזהות הכפולה עמה צריכים להתמודד ילדי אמריקה, שנדחקו לשוליים בניגוד לרצונם.

'עשרה אינדיאנים קטנים', בדומה לשיר הילדים האמריקאי, שסופר עשרה אינדיאנים עד הסוף ובחזרה, אבל לא באמת רואה בהם מעבר לאובייקטים, מביא תשעה סיפורים קצרים שגיבוריהם הם אינדיאנים. בני שבט הספוקיין שהם או הוריהם עזבו את השבט ועברו להתגורר בעיר. כל אחד מהגיבורים מפתיע את הקורא באור האחר שהוא שופך על מה זה להיות אמריקאי, אינדיאני, בן מיעוטים או בנאדם. הספר מספק תשעה סיפורים, לא אנקדוטות או סיפורים מהירים שבסופם פאנץ' מטלטל, אלא תשעה סיפורים שמתפתלים בתוך עצמם ומציירים תמונה אנושית אמיתית ונוגעת ללב. אלקסי לא מוותר לאף אחד, מטעין את סיפוריו במתח הזהות הכפולה, וחופר בתוך הפצעים המדממים. מצד אחד ילדי הארץ, מצד שני הם אינם חלק מהתרבות השלטת.

גיבוריו של אלקסי מודעים לעצמם, ומלהטטים בזהותם. מצד אחד הם מתענגים על ההילה הרומנטית ולא מהססים לנצל אותה, מצד שני הם בזים לה. מפעם לפעם הם גם נאבדים בתחום האפור שבין שתי הזהויות המנוגדות שלהם. הדמויות בספר רואות בשיוכן האתני תכונה נוספת, מהותית משהו, שבדומה לתכונות אחרות שלנו יש לה היתרונות והחסרונות שלה, אך היא בעיקר שם, מעצבת את חיינו בניגוד לרצוננו. כל הדמויות בספר אוחזות בתפיסה אירונית של מצבן, ומצליחות להאיר אנקדוטות שוליות מחיי היום יום בזווית קצת אחרת, ובעיקר עושות שמות בתדמית האינדיאנית הרומנטית שייצר בינתיים הכובש האמריקאי.

מעבר לאירוניה השוהה בכל פינה יש בספר לא מובטלת של מכובדת של הומור, אלקסי מטבל את הייאוש במנה גדושה של התרחשויות שיגרמו לכם לצחוק או לפחות לחייך, בחיוך עקום של ציניות. ביד אמן בטוחה ויציבה, משרטט הספר תמונה פשוטה אך כואבת. של אנשים שהתרחקו מביתם במטרה למצוא בית חדש, ומצאו עצמם חסרי בית בהצטלבות בין שתי תרבויות מנוגדות.
 

משכורת מינימום במערב הפרוע

'השיבה'. עטיפת הספר
 'השיבה'. עטיפת הספר   
הספר השני, ספרו של מייקל קולינס, עוסק בשוליים מסוג אחר. 'השיבה' הוא סיפור על חיים בצל סוד משפחתי אפל, המתעורר לאחר שנים רבות ומשוך את כל הקשורים אליו לחור שכוח אל, בצפון מערב ארצות הברית. רומן חניכה מהזן הגוטי, בו הגיבור מתפתה לצאת למסע בחיפוש אחר עתיד טוב יותר אך מגלה מציאות עגומה וקשה אף יותר. פרנק קסידי הוא פועל קשה יום מהסוג הפשוט ביותר, המתפרנס מהעבודות המזדמנות הבזויות ביותר. לאחר שהוא לומד על מותו של דודו, מידיעה מסתורית משהו בעיתון, הוא אורז את אשתו ושני ילדיו וסוחב אותם חזרה לעיר הולדתו.

במציאות של סיגריות מסריחות, ארוחות טלוויזיה קפואות ובגדי פוליאסטר זולים, מנסה קסידי להיחלץ מהזוהמה שהפכה להיות חייו. כל שיש לו הוא זיק של תקווה, תלושה משהו, להשתחרר מהעבר הרודף אותו ולבנות את לעצמו את החיים שהיה אמור לחיות. הוא מסרב להשלים עם הסיפור שסופר לו בילדותו, כי הוא אחראי למות הוריו והוא חוזר העירה במטרה למצוא תשובות לשאלות שנותרו חסרות מענה שנים. בחקירת העבר משתלבת גם החקירה הנוכחית, המעוררת שאלות נוספות לגבי דברים שהתרחשו בעבר, ואירועים תמוהים לאורך השנים.

גיבורו של קולינס מצליח לעורר אמפטיה בעיקר בגלל שחיפושו איננו אחר ההצלחה המסחררת, אלא רק אחר סיבה להמשיך לסחוב הלאה. כל רצונו הוא קצת נחמה, והוא מוכן להסתפק בגרסה דלת התקציב ביותר, כל עוד היא אמיתית. הקורא לא לומד לאהוב אף אחת מן הדמויות בספר, אבל מצד שני משתוקק לדעת מה יעלה בגורלם העלוב. אולי בכל זאת ניצוץ של מזל טוב יחצה את מסלולם הרעוע.

בצורתו המטרידה מצליח הספר לספק תיאור נוקב ושנון על ניסיון לזכות באושר כנגד כל הסיכויים. בתוך כתב האישום נגד התנהלותה האכזרית של החברה האמריקאית, שזור סיפור רחום על אדם המתאמץ להכניע את נטל העבר ולמצוא בין כל רסיסי החלומות שסביבו מעט נחמה. זהו גם ספר מתח וגם רומן חניכה בגלל הדמויות שבו, והתהליכים שהן עוברות. הספר מוצא את המתח בהתקדמות האיטית, לרוב מטרידה מאוד שאיננה חושפת את שנקבר עמוק בעבר. שאלות רבות נשארות ללא מענה, ממש עד הדפים האחרונים של הספר. רק לאחר שנראה שהליך החניכה הסתיים והדמויות השכילו להפנים את השיעורים שלמדו, נחשפת האמת המכוערת.

לסיכום, על אף השוני המהותי בין שני הספרים. הם מצליחים להאיר בזווית שונה את האירועים הבנאליים ביותר, ולהעמיד סימני שאלה מעל הדברים הברורים ביותר. שני הספרים המצוינים מצליחים לטלטל את הקורא ולגרום לו לפקפק באמיתות הברורות ביותר. הם מציעים, כל אחד בדרכו הרהוטה והמרתקת, הסתכלות מעט אחרת על מה שקורה פה מסביב. חיים אה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by