בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טיפשים וחירשים 
 
 
עמיחי יעקבי

עמיחי יעקבי חושב שמבקרי המוסיקה אפילו לא מקשיבים לדיסקים שמגיעים אליהם. הכל פוזה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני חושב שמה שהכי מבאס בלהיות ברי סחרוף, זה שאתה פשוט לא יכול להאמין לכלום ממה שכותבים עליך. המבקרים כותבים בהתרגשות שאתה מעלף, ענק, אדיר, אגדי, שאתה מצמרר, מרטיט, אפילו אלוהי – ואתה יודע שהכל צפוי, הכל ידוע מראש. אף אחד בכלל לא הקשיב אפילו עד הסוף לאלבום שלך.

אתה משחרר דיסק חדש (להאזנה הקליקו כאן) שברור לכולם שבמקרה הטוב נגדיר אותו "בעייתי" ובמקרה הרע נקרא לו "מיותר", ואף אחד לא קם כדי להגיד לך את זה. נו אתה ברי סחרוף הגדול. ממתי אתה אמור לקחת אחריות?

ב-Ynet כתבו בנימוס ובשיא העדינות ש"אי אפשר לא להעריך את סחרוף, שלא מאבד מהיצירתיות שלו וממשיך בניסיונות לבחון כיוונים חדשים". הם מתכוונים בעצם להגיד שכדאי שתמשיך בעוד נסיונות סהרוריים וחסרי אחריות על חשבון האוזניים שלנו? הרי ברדיו לא ישמיעו את האלבום החדש שלך יותר מפעם פעמיים – העורכים עובדים עם להיטים מנצחים ולא עם אמנים מוערכים שהשירים החדשים שלהם נשמעים כמו ניסיונות בוסריים שאוזן לא מקצועית בכלל לא היתה אמורה לשמוע.

ב-NRG נסחפו ל"סחרוף נשמע כיוצר שמכוון על עצמו עד לדיוק של אלפית המילימטר. כשדיוק כזה מלווה בכישרון ובכריזמה כמו שלו, התוצאה היא דיסק ברמה נדירה". הופה! אתה רואה ברי? הצליח לך. אולי תוציא רק אלבומים מבולגנים ומנומנמים כאלה. בשביל מה לך להתאמץ ולכתוב שירים טובים? תדליק את הדיסטורשן, תעשה קצת רעש, תהמהם קצת ברקע ויאללה – רמה נדירה.

פשוט אי אפשר להתייחס ברצינות לשטויות שהמבקרים משפריצים. רוצים עוד דוגמה? תסתכלו על אביתר בנאי – הבנאדם הוציא לפני מליון שנה אלבום ראשון שעשה הסטוריה, ומאז הוא פשוט לא מצליח לשחזר את הקסם.

איפה האלבום החדש עם "נוסע במונית לא זוכר את הכתובת כל כך הרבה זמן בחושך" ואיפה שורות אלמותיות כמו "תתחנני אלי הלילה", או "שמתי לי פודרה", ו-"הופס אני גומר" הפיגוזי? אביתר של היום נשמע כמו השאריות של האלבום הראשון שלא היו מוצלחות מספיק כדי לפתוח את הלב ולרגש.

האתר הרשמי של ברי

אבל למה שהאלבום הבינוני יצנן את התלהבות המבקרים הלכודים בתוך הפוזה של עצמם? בוואלה פרגנו עם "באמת אלבום טוב בכל פרמטר, סט יפה ומנומק מאוד של שירים אישיים, מינוריים ואופטימיים". אצלנו בנענע ניסו להחזיק קצת מעמד אבל בסוף לא הצליחו להתאפק וגמרו עם "אביתר בנאי מספק באלבום הזה את הטקסטים היפים ביותר במוסיקה הישראלית נכון להיום". פששש. איך הצלחנו להחמיץ את זה?

אם אתם שואלים אותי, העניין באמת פשוט מאוד. למבקרים יש קודים פנימיים שלפיהם ברור למי צריך ללקק ואת מי מותר ורצוי לכסח ללא רחמים. אתם לעולם לא תקראו ביקורת טובה על אתניקס, ולא משנה כמה להיטים יהיו להם ברדיו, ואף פעם לא תקראו ביקורת קטלנית על ברי סחרוף. אלו הכללים של המקצוע.

למבקרים אין שום בעיה למקם את עצמם מחוץ לקהל שאליו מופנים הדיסקים החדשים. הם רואים את עצמם כמבינים "באמת" את מה ששאר האנשים, ששומעים מאיה בוסקילה ורואים מרי לו, לא יצליחו לתפוס עולם. אם תגידו להם שהם צפויים ומנותקים, הם יראו את זה בתור מחמאה. הוכחה לזה שהם בני הזן הנדיר של מבקרי המוסיקה האמיתיים.

דעתם היא הנכונה, תפיסותיהם הן המדויקות ביותר ואפילו אם תכתבו מאות טוקבקים שצועקים שהם חרשים וטיפשים, הם רק ירימו את האף בהתנשאות ויגחכו בבוז.

מה אתם כבר מבינים מהחיים שלכם?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by