בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה: מיץ זבל 
 
 
גיא לוי

שירלי מנסון (גארבג') מעולם לא היתה הרוקרית המסתורית שהיא רוצה שנחשוב שהיא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשיצא אלבום הבכורה של גארבג' בשנת 95, אני זוכר שי. קוטנר תאר באחת מתכניות הרדיו שלו את המוזיקה שלהם כשילוב בין פורטיס-הד לנירוונה. כלומר איחוד בין שתי הסצינות האלטרנטיבית הכי מעניינות באותה תקופה – סיאטל ובריסטול, וזאת עוד בניצוחו של בוץ' ויג האגדי – מי שהיה חתום על האלבומים הכי יפים של נירוונה והסמאשינג פמפקינס. אז נכון שאפשר להתווכח עם ההגדרה הזאת, אבל אי אפשר להתווכח על כך שהתוצאה היתה אלבום חדשני באמת, שהתווה את הצליל של רוק בעשור שאחר כך.

היום, לאחר שתיקה של כמעט חמש שנים, חוזרים גארבג' עם bleed like me אלבומם הרביעי. אז נכון – שירלי מנסון הסולנית הספיקה לאבד את קולה ולזכות בו מחדש בניתוח, אצל בוץ' ויג אובחנה דלקת קשה בכבד, וזאת בנוסף לריבים ביניהם שכמעט הביאו לפירוק ההרכב. אלא שחמש שנות היעדרות, גם כשיש פתק מההורים, מעוררות באופן טבעי שאלות כמו – האם הם בכלל חסרו למשהו?

הרביעייה החליטה לענות לשאלות הללו בעשרה שירי רוק אנרגטי סוחף ומופק היטב. שירים מהסוג שנדבק לאוזן כבר משמיעה ראשונה בלי להעיק. ב- bad boyfriend, הרצועה הפותחת, מתארח המתופף דייב גרוהל (נירוונה, פו-פייטרס) – טריק שעליי לפחות, תמיד עובד. Me why do you love הפך מיד ללהיט (אגב הקליפ – מומלץ בחום), ונראה כי על פניו הכל מתקתק כמו שצריך בממלכת הזבל.

אלא שבשמיעות הבאות מגע הקסם הבוץ' ויגי מתחיל אט אט להתפוגג. המוזיקה של גרבאג' כבר לא יכולה להיות חדשנית כמו שהיתה. מנגד, מי שמחפש את הבשורה בשירים, יגלה מה שכבר עשר שנים הצליחו להסתיר מאיתנו היטב - שירלי מנסון היא לא באמת אפלה ומסתורית כמו שהיא רוצה שתחשבו.

קחו למשל את שיר הנושא - השיר מזכיר את take a walk on the wild side של לו ריד ומספר על חמש דמויות – האחת אנורקטית, השנייה לא סגורה אם היא בן או בת, השלישית אוהבת לחתוך את עצמה, הרביעית עם נטיות התאבדותיות, החמישית אומללה ושיכורה בבר קריוקי. וכולן שואלות את שאלת המחץ – hey baby can you bleed like me. בלתי אמין בעליל. ב-sex is not the enemy היא כבר ממש מתבזה עם פזמון שקורא – a revolution is the solution.

אז נכון ששירלי מנסון אף פעם לא הסתפקה בלהיות כוכבת פופ ומתחילת דרכה רכבה על פוזת האלטר-אגו-היותר-כוסית של פי ג'יי הארווי. הבעיה היא שצריך קצת יותר מאיפור שחור כבד וטקסטים שמונים את סוגי , האומללות המוכרים לאדם בשביל להיות הדבר האמיתי. האמת העצובה היא שפשוט אין לה את זה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by