בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש: חייך, יראו אותך במוזיאון 
 
 
איתן בוגנים

ראיון עם אמן שמסתובב ברחוב עם מצלמת וידאו ומסריט אותנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איתות ידני  (מתוך וידאו) 2005
 איתות ידני (מתוך וידאו) 2005   
אם נתקלתם בשנים האחרונות באדם צעיר וחייכן שמסתובב ברחובות עם מצלמת וידאו ומקליט כל מה ומי שנקרה בדרכו, זה בטח היה אליסף קובנר. אליסף המשוטט מלקט דרמות סמויות ורגעים שקטים שהיו עוברים מן העולם בשלווה אלמלא העדשה שלו. אליסף התייר מנציח את הזמן הזוחל, לוכד זיכרונות שאף אחד לא היה מתאמץ לזכור, כאלה שהתאדו עוד לפני שנרשמו. לאליסף האספן יש מזוודה עם מאות חיים בתוכה, אלפי שעות של אירועים קטנים שמעיזים להגדיר מחדש את המושג יומיומי. אליסף האמן לא זקוק למיליוני דולרים להפיק סרט, מספיקה לו האמונה המלאה במעשי ידיו, החיפוש המתמיד אחר רגעי הקסם, מצלמה, קלטת והעולם.
 
הדינמיות של תא הטלפון 2004
 הדינמיות של תא הטלפון 2004   
"בוא נתחיל מהעצבנות, מהרחוב, מה'תנו לי לעבור את היום הזה,' מהזין שאנשים זורקים פה אחד על השני, בוא נתחיל משם. קישלובסקי אמר פעם בראיון שמבחינתו העשייה האמנותית היא בדיוק כמו מזון, שזה לא איזה משהו מחוץ לדברים שהוא צריך. ואני איתו בעניין הזה."

זה טוב ויפה אבל המציאות מכה בפנים, לא?
"שנה ושלושה חודשים גרתי בליבה של שכונת מונטיפיורי בין המוסכים ובתי הזונות, שילמתי חמישים דולר שכירות וזה היה בסדר. זה הרגיש חרא אבל את התגמול קיבלתי ממקום אחר, לא הייתי צריך לחיות באיכות חיים בשביל למצוא איכויות."

ספר לנו איך אתה עובד.
"מהתבוננות, סיטואציות בתוך היומיום שאני יכול לזהות בתוכן משהו נשגב. משהו קורה בפני השטח, מין זרם תת קרקעי כזה שכאילו קורא אלי."

מה הוא אומר?
"הוא אומר בוא, בוא אלי... יכול להיות שאם מישהו היה מתבונן מהצד הוא היה חושב שאני רואה דרך הדברים, וזה נכון כי זה סוג של קשב. זו חוויה של חזיון ואחד המאפיינים שלה הוא שאתה שומע את התמונה מדברת ורואה את הצלילים."
 
אליסף קובנר
 אליסף קובנר   
אם היית צריך ליצור דימוי חזותי לנשגבות, איך הוא היה נראה?
"אלוהים לא נמצא בהכרח היכן שאנחנו מצפים שהוא יהיה. הנשגבות הזאת לפעמים נמצאת במקומות הכי מעופשים ובמקומות של מצוקה, הייתי אומר שיש המון יופי בתוך הלכלוך."

האם לנשגבות הזאת יש ביטויים בחיים שלך?
"האמנות לא מנותקת, אבל היא רק עשרה אחוז, השאר זה החיים ומדי פעם אני מפריש קצת למקום הזה שמקפיא את הדברים, שמייצר מהם אובייקט. כשהייתי בן עשר התחלתי לכתוב יומן חיים ובמשך השנים הצטברה ערימה גבוהה מאוד שכרגע אין לה שום משמעות בחיי. הדברים לא יכולים להתנסח ברמה המילולית. היום אני מרגיש שיש בשפה משהו מסוכן, דווקא עבודה עם מוזיקה ודימויים היא הרבה יותר רלוונטית."

פחות מקרי אולי?
"אני חושב שאין מקריות ובגלל זה אני עובד בצורה אינטואיטיבית. הגבולות שלי מול העולם מתמוססים, יש משהו שאני רואה בחוץ שנמצא גם בפנים, אני לא מפריד בין הדברים. נורא חשוב בעיני שהחברה תוכל לעשות שימוש ביכולת שלי, שזה לא יהיה לשווא, כי אני מציע סוג של תובנה או אולי נבואה."

נבואה?
"אמנות היא רק אמצעי לייצר תקשורת, או להיות במצב של חיבור עם הרגשות הכי בסיסים שלנו, או עם האמת שבתוך הדברים. ישבתי פעם על הר, שאלתי את השאלות הכי עקרוניות ואני עדיין יושב על ההר ושואל את השאלות האלה. אבל החיים ממשיכים והחיים חזקים יותר מכל משהו שאפשר להגיד עליהם. אני לא נגד דת או אנשי ניו-אייג', אבל משהו אומר לי שהדרך שלי היא לא בכאן ועכשיו. זה כמו שאני מתרגל יוגה כבר 11 שנה ולא זיקקתי את זה למקום שהפכתי ליוגי, למורה. אני לא מוכן להיות חלק מהנחות היסוד המובנות מאליהן, להיות חלק מהקונפליקטים הרגילים. אני לא שמאל ולא ימין, לא נגד ערבים ולא נגד דתיים."
 
 
טריפטיך הודיני 2005
 טריפטיך הודיני 2005   
בעד מה אתה?
"אני חושב שאנחנו חיים במקום נהדר, לפעמים קצת מטורף, אבל עם כל כך הרבה קסם. נורא מרגיז אותי שהדברים האלה לא מדוברים, זה משגע אותי. למשל, כשהיינו ילדים היו בטלוויזיה פרסומות שעודדו שתית מים. כיום, יש לי תחושה שהמון אנשים מסתובבים עם הרגשה של גרעון במים בגוף שלהם, עולים חדשים למשל. הסיטואציה בה אנו חיים לא מאפשרת לאף אחד לעמוד מאחורי פרסומת כזאת בגלל שהכל נע בתוך הכלכלי."

העולים החדשים חשים בצמא בגלל חוסר בפרסומות?
"ברגע שמגיע הקיץ צריך לשתות הרבה ואף אחד לא מדבר על זה, אז נוצר חוסר מודעות."
 
כרי דשא 2003
 כרי דשא 2003   
גם אהבה סובלת מחוסר פרסומות, מה עם שלך?
"אני חושב ששברתי לכמה בחורות את הלב בזמן האחרון. את הלב שלי אני שולח לחופשה בקאריבים או להודו. בהקשר הזה אני רוצה לדבר קצת על אמן על האש."

למה?
"כי התרשמתי לטובה מהמדור שלך, הרגשתי שאתה נותן לאנשים להיות. זה משהו שכל כך חסר לי וזה משהו שאני עושה בעבודות שלי גם, אני פשוט נותן לדברים להיות. יש הרגשה שיש כל כך הרבה מניפולציות במדיה ובחיים שלנו ונורא קשה לי עם זה, פשוט תתנו לאנשים לחיות, זה כל כך הרבה לבקש?"

תודה, אבל בין אם תרצה או לא וגם אם נורא תשתדל, בעשיית סרטים אתה חייב להפעיל מניפולציות.
"נכון, אבל אני לא בא עם כוונה של לעשות מניפולציה אלא להיפך, הכי חשוב מבחינתי זה להעביר משהו שנמצא שם בחוץ ושהוא לא בשליטתי, אני מוכן בלב שלם להתמסר לזה. צילמתי מאות על גבי מאות של סיטואציות, השתמשתי במצלמה כסוג של כתב יד, והקלטות ספגו משהו ממני לתוכן. דרך העשייה מאוד סקרנה אותי והיום אני יודע שאנחנו שותפים לדו שיח בו אין לאף אחד מהצדדים שליטה על המצב. זו פעולת גומלין בה הדרך צועדת עלי ואני מפנה לה מקום ללכת בתוכי."
 
מסביב לאש 2003
 מסביב לאש 2003   
יש מישהו שצועד איתך בדרך?
"אבא שלי הוא אחד האנשים הכי מדהימים שפגשתי בימי חיי. הוא חזר ללודג', עיר מולדתו, לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שהרגו את ההורים שלו, והצטרף לאקדמיה לאמנות. איך אוכל להודות לו על כל הקסם בו הוא הציף אותי, איך אוכל ליישר איתו קו?"

מה עם בחורות?
"כל זמן הראיון הזה ישבו פה בחורות מדהימות בבית הקפה. חשבתי לתומי שאולי כל המילים האלה שלי הם בעצם שיר הלל לבחורות של בית הקפה. אני באמת ובתמים מאמין באהבה."

נותרה בך מין התמימות?
"כנראה שכן."

מה היית רוצה לראות בעתיד הוורוד?
"למצוא סינתזה בין כל רגעי הקסם לבין משהו מוצק וקונקרטי: אהבה אחת, משפחה אחת ונכדים שבאים עם מושגים שבחיים לא שמעתי עליהם."
 

מהגליצ'ים של אליסף קובנר:

 
האתר שלי
של התערוכה
הגרפיטי שלי
No Org Site
אירית אדר
שני קידר

אליסף קובנר מציג את תערוכת היחיד - '15' - במוזיאון חיפה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by