בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
השרת הוא עיוור 
 
 עטיפת האלבום פולארויד    
 
עינת אגסי

אוסף האינדי הישראלי שהוציא 'השרת העיוור' הוא אמנם יוזמה מבורכת, רק חבל שאין בו שום דבר ישראלי. אתם מוזמנים להוריד ולשפוט בעצמכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה להורדה בחינם זה רעיון נפלא. מוסיקה להורדה בחינם לאמני שוליים זה כבר סוג של הכרח. היוזמה של השרת העיוור לשלב בין אינטרסים של אמנים שמוגדרים או שמגדירים את עצמם כאמני שוליים, היא אפילו יותר מברוכה - ככה כולם נהנים. אנחנו הצרכנים מקבלים שירים חדשים שלא הכרנו להורדה בחינם, עם עטיפה מצורפת ומידע על כל אמן, והאמנים זוכים לחשיפה שאולי לא היתה ניתנת להם באמצעים המקובלים.

פולארויד, לפי הגדרת עורכיו, הוא אוסף אינדי ישראלי, המקבץ תשעה עשר שירים של מיטב האמנים בסצינת השוליים המקומית. התשובה המתבקשת לשאלה "מהו אינדי?", היא "כל דבר שלא נכנס תחת אף קטגוריה אחרת". התשובה לשאלה "מהו ישראלי?" היא כבר עניין אחר לגמרי, שנוי במחלוקת, וכוללת הרבה יותר תת-תשובות משהייתי רוצה לקבל.

האוסף כולל תשעה עשר שירים, וניתן למצוא בו מגוון רחב של אמנים - מוכרים (דן תורן וטל גורדון) ואנונימיים (יהודה לדג'לי ואורן זילברשטיין), נשים (הדרה לוין ארדי ונעמה) וגברים (גוטל בוטל וסגול 59), תל אביביים לחלוטין (The Girls) וגם להקה קטנה מב"ש (מריונטה סול).

גם סיגנונות לא חסר - סרף, רוק, ביטים אלקטרוניים, פולק, מטאל, היפהופ ועוד. למעשה זה קצת נראה כאילו מישהו עבד שעות נוספות כדי ללהק את קבוצת האמנים הכי מגוונת שנראתה. אם זה לא היה אוסף אינדי ישראלי, הייתי משערת שמדובר במיונים ל'סוף הדרך' של המוסיקה - הכל מכל וכל, ושלא ישאר אף מגזר מקופח.

אבל בניגוד לריאליטי שמטרתו איחוד העם והישראליות היפה לשמה, באוסף הזה אין אפילו לא טיפה של זה, נו... איך קוראים לזה? אה! מוסיקה עברית. יותר ממחצית השירים הם באנגלית, חלק מאלה שאינם באנגלית, מדברים על איך זה היה אם היינו בחו"ל וכמה טוב היה לנו (ולא מדובר בטלביזיה מצויינת ובאנשים יותר אדיבים), ולמעשה מלבד הבלחה קטנה או שתיים, אין אפילו שמץ של ישראליות באוסף הזה.

למי זה משנה בכלל? למה לעזאזל דברים צריכים להיות ישראליים? או בגירסא הפחות מצונזרת -"תגידי, קיבלת 19 שירים בחינם ואת עוד מקטרת?"

הסיבה העיקרית שזה מפריע לי, קשורה לעובדה שמלבד אותם אמנים שזכו לחסד ההשתתפות בפרויקט (הכה חשוב, ונפלא, ונהדר הזה), יש עוד כמה מאות שכן רוצים להשאר בארץ ולהם מגיעה הבמה. יש פה עוד אמנים ישראלים שהיו מעדיפים לשיר בעברית ואולי על הארץ הזאת, לא לרצות להשמע כמו שום דבר אחד שמריח כמו חו"ל ובעיקר לנסות להבין ביחד עם הקהל שלו מיהו הישראלי, או מהי מוסיקה ישראלית. רוב האמנים באוסף מלגלגים על השוק בארץ, ומתייחסים אליו כמו אל עוד ביצה קטנה שיש לצלוח, רגליהם על במת הג'ה פן, אך ליבם בארצה של המלכה האם.

ובנימה חיובית: הנעימה של האסטרוגליידס נעימה עד מאוד, טל גורדון מוצלחת כתמיד, הטקסט של סגול 59 שמספק אתגר לכל מאזין, The Genders עשוי מעולה לסגנונו, ושמתם לב שככל ששרון קנטור וניצן חורש נהיים דומים במראה החיצוני הם גם מתחילים לשיר בצורה דומה?

וכמובן שיש לי גם דברים קצת פחות חיוביים להגיד, אבל מתוך כבוד לאמנים ולאלה שעסקו במלאכה הלא קלה - אומר זאת - לכו תורידו ותשפטו בעצמכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by