בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שלי הכי גדולה 
 
 
אורי ברקוביץ`

אורי ברקוביץ' נבחל מהפרסומת חסרת הרגישות של שארפ. תראו בעצמכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כבר הרבה זמן לא נראתה על מסך הטלוויזיה העלוב שלי פרסומת כל כך מקוממת, וכל כך מרגיזה, שכל אימת שאני צופה בה, מתחשק לי לשבור את הטלוויזיה. הפרסומת החדשה לטלוויזיות LCD של שארפ, בבימויה של מלכת הפרובוקציות ('תפוזינה') נירית ירון, כל כך צורמת וסרת טעם, עד שהיא מהווה תחרות ראויה לתכנים הטלוויזיוניים שבין הפרסומות.

בפרסומת מופיעה עובדת משק בית לא צעירה, הנמלטת כל עוד נפשה בה, אחוזת פאניקה, מן האחוזה בה עבדה. בדרכה החוצה היא מסתכלת באימה על דיוקן השמן של אבי המשפחה ומזילה דמעה על תמונה ממוסגרת של בני משפחה שאותם כנראה לא תראה עוד לעולם. הדלת נטרקת מאחורי המשרתת האומללה, המצלמה מתמקדת על טלוויזיית LCD מרוסקת והקריין שואל בקול עמוק (באנגלית) ובטון מתגרה: "שארפ LCD, האם אתה יכול להרשות זאת לעצמך?".

בתקופה בה הפערים בין עשירים לעניים גדולים מאי פעם, שאלפי מורים נבעטים אל משק מוכה אבטלה בשיטת דפוק וזרוק, שחוסר הביטחון התעסוקתי מגיע אף אל פתח מקצוע העיתונות, שצעירים בעלי מקצוע טוחנים שעות בשביל שכר עלוב וללא תנאים סוציאליים, יש הרבה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות טלוויזיית LCD של שארפ. במקרה הטוב הם יכולים להחליף ערוץ לכמה שניות כדי למנוע מהפרסומת לירוק שוב ושוב על פרצופם.

במובן הזה מגדילה לעשות גירסת האינטרנט של הפרסומת, שבסופה לא מסתפקת המשרתת במנוסה בהולה, אלא תולה את עצמה מן התקרה כשלמרגלותיה הטלוויזיה השבורה. התשדיר נפסל, ובצדק, כבר על ידי הזכייניות, ואפילו לא הגיע לשולחן הצנזור במועצת הערוץ השני. אם בעבר היו מתאמצים הפרסומאים להפיק בכוונה תחילה סרטונים שייפסלו על ידי מועצת הערוץ השני, על מנת לעורר פרובוקציה ואגב כך להרוויח פרסומת חינם, היום חייהם קלים בהרבה ולאחר הפסילה הם יכולים לרוץ לספר לחבר'ה בפס רחב.

באתר הרשמי של הקמפיין מוצגים זה לצד זה, התשדיר "שצונזר" והתשדיר שאושר – בסדר הזה. גלישה לאתר מציגה כברירת מחדל את התשדיר המצונזר כשהכיתוב "נפסל לשידור" מרוח עליו. הסרטון הפסול נועד לעבור מפה לאוזן (מתיבת דוא"ל אחת לשנייה) כשמי "שחושב שהוא לא יכול להרשות לעצמו" מוזמן להפיץ את הקישור ובתמורה להגריל טלוויזיה. אגב, מי שמשלה את עצמו כי מדובר בטלוויזיית ענק כמו בפרסומת יכול להמשיך לחלום, מדובר במסך זעיר של 15 אינצ' בלבד.

בנוסף לכל, הידיעה על עליית הקמפיין, מבית משרד ראובני-פרידן, התפרסמה ערב חג הפסח. בחג בו חוגגים בני ישראל את יציאתם מעבדות לחירות יוצאת עוד עובדת אחת מעבדות לאבטלה (או לעולם שכולו טוב, על-פי הגירסה "המצונזרת"), ואני כבר לא יודע מה יותר גרוע.

יש הרבה דרכים למכור טלוויזיה, בפרט שהיא איכותית כמו הטלוויזיות בטכנולוגיית LCD. אפשר לדבר על המחיר, ניתן לנסות להמחיש את חדות התמונה; יכולים היו בראובני-פרידן לנגן על הדימוי היוקרתי של הטלוויזיה, לשוות לה נופך סקסי, אבל יודעים הצדיקים נפש בהמתם.

הפרסומאים שלנו כנראה בדקו ומצאו, שהקהל העשיר באמת, לא צריך את הפרסומת של שארפ כדי להוציא עשרות אלפי שקלים על טלוויזיה. קהל היעד שלהם הוא צרכנים שהדימוי של "לי יש ולך אין" מדבר אליהם עברית שוטפת. זהו קהל שיעדיף מוצר שיוציא לשכנים את העיניים מאשר מוצר שיענג לו את העיניים בשעות הפנאי. זה הקהל הישראלי שבו כל שכיר הוא מנהל בפוטנציה, וכל שוכר דירה הוא בעל אחוזה רדום שרק מחכה להתעורר ולרדות בעובדיו.

על אף שהפרסומת שלנו דוברת אנגלית, היא מתארת מציאות ישראלית שבה אין פרופורציה בין שכר לעונש ועובד חשוב כקליפת השום לעומת כסף ורכוש. עובדת משק הבית שבפרסומת, הלבושה כמשרתת בטלנובלה, יודעת בדיוק מה צפוי לה כשהצופה הממוצע, בתפקיד בעל הבית, יגלה את הנזק לו היא גרמה. ולא. את זה היא באמת לא יכולה להרשות לעצמה. ולא משנה שבבית עשיר אמיתי הטלוויזיה הזו וודאי מבוטחת ובמקרה הגרוע היא היתה נקנסת בעלות דמי השתתפות הביטוח. אבל היא לא עבדה בבית עשיר באמת. היא עבדה בבית שלי ושלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by