בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה: דרוש ערבי טוב 
 
 הזוכה. מירב בן ארי   
 
לילך וולך

לעביר קובטי הגיע לזכות ב'דרוש מנהיג'. אבל היא לא זכתה, בגלל שהיא לא עמדה בהמנון ובגלל שמדובר בתכנית מפגרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
'דרוש מנהיג', נראתה רוב הזמן כמו הצצה לא רצויה לישיבת צופיפניקים שבלעו בטעות אקסטאזי. הם טפחו אחד על השני שלא לצורך על השכם בתדירות של אחת לדקה, ציינו בגאווה על עצמם שיש להם לב והם גם בולדוזרים. העלו רעיונות הזויים ומבולבלים, וכמו בסרטים המצויירים רצו שוב ושוב אל התהום הפעורה, בקריאות 'הסתער', עם ארשת אווזית וזחוחה על פניהם. והם נפלו. אוהו, כמה שהם נפלו חזק.

התוכנית שהיתה אמורה להציל את התחת של טלעד התגלתה כעוגן כבד שנקשר לצוואר שלה – ביחס ישיר למשתתפים היתה התוכנית רעיון תלוש ועילג, פוליטיקה במסווה של כוונות טובות, ובעיקר מאוד משעממת. ולא שזה לא אפשרי, באמת, לפעמים אנחנו כל כך טפשים שמספיק לזרות לנו אבקת סוכר על איזו לחמניה עבשה ואנחנו נזלול אותה בשמחה ועוד נבקש עוד . תראו את 'השגריר' – שבועות ארוכים היינו צמודים למסך כדי לעקוב אחרי מעלליהם המטופשים של צביקה המתקתק, מהרטה הרפטטיבית ויעל הביצ'ית. זה רק עניין של שיווק וכריזמה. ולמשתתפים ב'דרוש מנהיג', תודה שהתעניינתם, אין כריזמה. למעשה, לפיסת הזכוכית שמשיתם מן הים יש יותר ברק ממה שיש לכל אחד מהמשתתפים וגם לזוכה המאושרת.

אף אחד מהפרקים לא היה בזוי, מוסרני, צדקני וחשוך כמו פרק הגמר. כאילו לא היה לנו מספיק לראות את בני גאון, מנהל בית הספר הזועף תמידית, משך עונה שלמה, הפעם תיגברו אותו בלא פחות ולא יותר אלא בגילה אלמגור ובאריה עמית – פוליטיקה ישראלית מורכבת בלאו הכי מגנרלים וליצנים, אז למה שלא נביא את נציגיהם למקצוע.

באופן ברור וחד משמעי, לא היה לאותו פסאודו "חזון" של המשתתפים, שום חלק בהגעתם לגמר וכפי שמתברר גם לנצחונם, וזה עניין לא לגמרי ברור. היחידה מאלו שהגיעה לגמר עם תוכנית ברורה ומציאותית היתה עביר קובטי, יותר מזה, היחידה שהגיעה לגמר עם איזשהו עמוד שידרה ועקרונות, היתה עביר קובטי. עם כל זאת, עביר עשתה את הטעות הקלאסית של כל מיעוט – היא לא כופפה את הראש. כאשר הסבירה קובטי את הסיבה שבחרה שלא לעמוד בזמן השמעת ההימנון, לטשה אליה גילה אלמגור עיניים רושפות שחשבתי שבעוד רגע היא פוצחת במונולוג מ'מדיאה'. בני גאון איים עליה שהתשובה שהיא נותנת ו"חוסר הכבוד שלה לסמלי המדינה", (ואתם חשבתם שמוסוליני מת...), עשוי לחרוץ את גורלה בתוכנית. אבל עביר – כמו ערביה רעה, סירבה להמשיך לצחצח לו את הנעליים. וזו באמת בעיה – איך היא תקים מרכז ליזמות עסקית לנשים אם היא לא מצדיעה בזמן ההימנון? כל זאת ועוד במסעו של בני גאון לחינוך הכושים סמבו בערבות ישראל.

אני יודעת שאתם לא רוצים, אלוהים יודע שאני לא רוצה, אבל בואו נדבר קצת על הזוכה המאושרת. מירב בן ארי עקפה בסיבוב את שי בן יעיש, וזה באופן עקרוני דווקא נחמד – ההבנה האיטית והכואבת, שאתה לא חייב שיהיו לך ארונות על הכתפיים ויד במכנסיים כדי שתוכל להיות מנהיג או פוליטיקאי. מה שפחות נחמד, הוא המניעים העלובים והקלושים לכך – "את בולדוזרית". (בהזדמנות הזו, אני רוצה לציין, באופן אישי, שגם השכנה מוועד הבית שלי היא בולדוזרית לא קטנה ולעולם לא עוזבת עד שאין בידה את העשרים שקל של אותו חודש ושגם יש לה ניסיון מצטבר של כמה שנים בזה – אולי גם היא מנהיגה, ואם אפשר לשקול את זה בטלעד ולתת לה תוכנית משל עצמה, כולנו בפלורנטין מאוד נשמח, תודה).

אם עילגות וזחיחות עצמית הם פרמטרים למנהיגות, בן ארי באמת מצטרפת לחברה טובה וותיקה שמוכיחה את עצמה בשטח – ככלות הכל, אנחנו חיים בשלום עם כולם, וחובצים חמאה בשעות הפנאי, כי כל כך רגוע ופסטורלי לחיות פה.

אך מאחר וברור לי שאני נרעשת מעובדה שעניינה אתמול בערך ארבעה צופים, שניים מהם קרובי משפחה של יוסי בן דוד, אני אפסיק עכשיו. כי בסופו של דבר, מזמן לא נעשתה תוכנית עם פרס כספי כל כך גבוה, שכל כך לא עניינה את קהל היעד שלה.
דרוש מנהיג? Who The Fuck Cares?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by