בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בחורה חמה אש 
 
 
אורית פוקס

אורית פוקס מתה להתחתן, מתרחקת ממדורות כמו מאש ונעלבת מלהבות השנאה של המגיבים. טור לכבוד ל"ג בעומר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפעם אני רוצה לפתוח במכתב שנשלח אלי:
שלום. אני אייל ואני בן 15 מירושלים. רק רציתי להגיד לך שאני ממש ממש ממש ( טוב לא כזה ממש. אבל ממש!) מעריץ אותך ומעריך את הפעילות שלך נגד ניסויים בבעלי חיים, ורק העובדה שאת רושמת את זה בנענע, במקום שהרבה גולשים נכנסים אליו, מגבירה את המודעות של אנשים. רק חבל שיש מספיק אנשים מפגרים בעולם בשביל להגיב תגובות כמו "איזה איקיו נמוך".. כאילו שלהם יש גבוה. לילה טוב, אייל:)
תודה רבה אייל, אני מאד מעריכה את זה. לגבי התגובות שכינית "המפגרות" – אני ממש מסכימה איתך. לרגל ל"ג בעומר, ועם כל הריח של המדורות באוויר, יצא לי לחשוב הרבה על הלהבות שאני חוטפת מהתקשורת ומהקוראים באינטרנט; לפעמים זו ממש אש וגופרית, אש רעה וארסית. אבל לפעמים, כמו במקרה של המכתב הזה, האש היא כמו להט חמים ומתוק. אז אני שמחה שמול כל אותם אכזריים, שאין לי הסבר לדברים שהם כותבים, יש בניכם מפרגנים ואוהבים, שהחום שהם מביאים מצית את ליבי לטובה.

האמת היא שאני מפחדת מאש. עד היום אני מפחדת נורא ממדורות, מבהילה אותי אש גלויה וגם זיקוקי די-נור. אני נזכרת שכשהייתי בת שש עשיתי פאדיחה גדולה לאמא השלי. יצאנו יחד כל המשפחה לראות זיקוקים, זה היה באור עקיבא וכשזיקוקי הדי-נור התחילו להתפוצץ באוויר השתטחתי על הרצפה ותפסתי לה את הרגליים. תפסתי אותה כל כך חזק, שהיא לא הצליחה לשחרר את הידיים שלה. עד היום זיקוקים משרים עלי תחושה של עצב, כאילו געגועים.

אם כבר מדברים על עצב. ביום הזיכרון האחרון טסתי ללונדון, יש לי איזושהי שריטה בראש, קשה לי לעזוב את הארץ. כעסתי על עצמי – איך אני יכולה לעזוב את הארץ ועוד ביום עצוב שכזה? המטוס המריא, רציתי לצעוק "רגע, רגע". הרגשתי מחנק בגרון מרוב דמעות ורציתי שהמטוס יעשה פרסה ויוריד אותי. אני כל כך אוהבת את ישראל, שאפילו לעזוב ליומיים קשה לי.

מה שמדהים הוא שגם שם תשומת הלב שקיבלתי היתה חזקה ביותר. אנשים לא הבינו מי זאת הבלונדה עם הבגדים הוורדרדים שנוחתת להם בעיר האפורה. איך שנחתתי, כולם נעמדו דום, בוהים בי כאילו אין מחר. נראיתי בעיניהם כמו איזו בובה. מצחיק ששואלים תמיד: זה אמיתי? זה לא יכול להיות אמיתי.

והנה שאלה ששלח אב מהצפון: אורית פוקס המהממת, תסבירי לי, מה עושה אותך כל כך לוהטת?
אז ככה: קודם כל, חשוב הצבע ובגלל שאני מטבעי בהירה, אני מפקירה את גופי לאור המנורות של מכונות השיזוף. כמובן שהבלונד זוהר מתמיד. חשוב למצוא צבעים של איפור כמה שיותר זוהרים – אך בגבול הטעם הטוב. בנוסף לכך, יש לי נטייה להקפיד ללכת עם בגדים מאד בהירים, אורזת את עצמי בבגדים ורודים ופרחוניים. והשיער, הכי בלונדיני ובולט שאפשר. לפני שטסתי ללונדון נסעתי במיוחד למגדל העמק, שם חברים שלי, דודי ואתי יפרח, עבדו איזה חמש שעות על השיער שלי והוציאו אותי לוהטת מתמיד. חבר את הכל יחד ויש לך דינמיט מסוכן.

אני מודה שאצלי הכל ההגזמה, אם כבר אז כבר. לדוגמה: חזה עשיתי - עשיתי כבר גדול מדי, הציפורניים ארוכות-ארוכות ושיזוף עדין אין אצלי – אני חייבת לצאת כהה מאד.

אבל עכשיו ל"ג בעומר, ואני לא האש היחידה בסביבה. אני זוכרת שכשהייתי קטנה אבא שלי תמיד עשה לנו מדורה בשדה מאחורי הבית. הכי כיף, לפי זכרוני, היה לאסוף עצים ומה שאני זוכרת מהמדורה עצמה זה המרשמלו, התפוחי אדמה. היום אני כבר לא הולכת למדורות בל"ג בעומר. זה מצחיק כי זה נראה כאילו החגים מיועדים רק לילדים וזה לא נכון. אם מישהו עושה איזו מדורה מעניינת – תזמינו אותי, אשמח לבוא.

אולי אצל המבוגרים החתונות של ל"ג בעומר מחליפות את המדורות. אני אוהבת חתונות ומה זה מתחשק לי גם, לא רק הטקס, עצם הנישואים. בא לי לפעמים לעזוב את כל השטויות האלה, לבנות בית ולהביא לעולם איזה תינוק חמוד שיגדל ויצלה מרשמלו במדורת ל"ג בעומר. אני רואה מדי פעם את הנשים הצעירות הללו עם העגלות, שיוצאות לטייל ויש לי דמעות מרוב התרגשות. איזה יופי זה.

חג שמח,
שלכם
אורית פוקס
כתבו לי ל: oritf@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by