בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גרעפס מסריח 
 
 מתוך הפרסומת האינטרנטית   
 
עירית אלוני

עירית אלוני מזועזעת מהפרסומת של גולדסטאר, ודווקא בגלל שהגברים בה יוצאים כל כך מסכנים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למען הסר ספק: הפרסומת החדשה של גולדסטאר, המקנחת במשפט המחץ "תגיד תודה שאתה גבר, ותשתה משהו", ועוד כחלק מקמפיין המכריז "תשתחרר גבר", היא ללא ספק פרסומת שוביניסטית מהזן המחליא, כזו שמורטת את עצביי הפמיניסטיים בכל צפייה. גם הקמפיין האינטרנטי המשלים לא מוסיף לי בריאות – גברי העולם מודים מודים מודים על היותם גברים, ומסבירים מדוע הם נעלים על נשים – לא מרגישים, לא מורטים גבות והכי חשוב – לא מטפטפים דיו כחולה על תחבושות היגייניות.

אך לא התכנסנו כאן היום למטרת ניסוח מניפסט מחודש בדבר זכויות נשים. רבות וטובות כבר משכו בקולמוס בהקשר דלעיל, ובליסטראות וירטואליות יודו בחדווה במשרדי הפרסום, בחברות השוכרות את שירותיהם, בחברה הישראלית וביקום בכללותו. ואני? היום עסקינן דווקא בדמותו של הגבר. אנחנו, מסתבר, לא היחידות שיוצא להן שם רע.

הפרסומת, למי שהצליח לפספס את מיצג האוטיזם הגברי במיטבו, כוללת בחורה בוכייה בשמלת סיסקטיז צבעונית, שעומדת על במה, עם גיטרה, ושרה על בחור כלשהו שחצה את חייה ושוכח להתקשר יום אחרי. משהו בסגנון "אמרת שנייה/עברו כבר יומיים/אין לך לב/ולי זה כואב". לרגלי הבמה עומדת חבורת פרגיות עלובות, שמהנהנות בראשן בהסכמה תוך שהן מוחות דמעה. לא רחוק משם יושבים שלושה גברברים צעירים ומעודכנים (ואם יורשה לי, כעורים למדי), ומסתלבטים עד כלות על המראות. תגיד תודה שאתה גבר, גבר. אתה אף פעם לא תבכה בגלל בחורה. בטח שלא תשתף בזה את החבר'ה.

אם נבחן את דמותו של הגבר הישראלי המצוי כפי שהיא משתקפת בפרסומות, הרי שמתגלה תמונה עגומה למדי. בעוד שדמויות הנשים מיוצגות על ידי טווח רחב של רגשות ודימויים, החל מאשת קריירה אמביציוזית, דרך דמות המשדרת מיניות ופתיינות וכלה ברעיה ואם, דמויות הגברים שטוחות וחד מימדיות באופן מדאיג. כאשר אנחנו שמחות, עצובות, מתרגשות,עושות קניות, מתלבשות (ולעיתים, למרבה הצער, גם מתפשטות), אוספות את הילדים מהגן, סוגרות עסקאות, מבשלות, מלמדות, לומדות ומנקות את הבית – אתם שותים בירה בפאב. אנחנו מתאהבות, מתאכזבות, מורידות שערות מהרגליים, מרגישות רעננות כל היום, משחקות כדורעף, אוכלות, רוקדות, עושות כביסה ומוציאות את הכלב – אתם צופים במשחק כדורגל. מקסימום יוצאים לסיבוב עם הג'יפ, וגם זה כשאני לארג'ית אתכם.

על אף היכרותי הארוכה עם בני המין החלש, ומסלול החתחתים הלא פשוט שעברתי בניסיוני לפצח את האניגמה המכונה "הלך המחשבה הגברי", אני מוצאת את עצמי מול הפרסומת דלעיל – איך לומר... סקפטית. האומנם גברים הם כה שטחיים ופשטניים כפי שמנסים להציג אותם? האם המנעד הרגשי שלהם אכן אינו רחב יותר משל ג'וק ממוצע? האם תחומי העניין שלהם באמת מוגבלים לבחורות, מכוניות וכדורגל? האם "לסרג'יו פנית – לא טעית" הוא המסר הקולנועי המורכב ביותר שיש באפשרותם לפענח?

עד כמה שמתחשק לי, ממש מדגדג לי בקצה המקלדת, לענות על השאלות שהצגתי ב"כן" רבתי, מלווה בקול תרועה גדול (תרגום לגברים: בתופים, במחולות) – איפשהו בתוכי די ברור לי, ונראה לי שגם לכם, ידידי הגברים, שלא כך הדבר. ויותר מזה – נראה לי שנורא נוח לכל הצדדים המעורבים להאמין בכך. בינינו – לא יותר פשוט להסתתר מאחורי תדמית המאצ'ו הקשוח, שלא יודע להתחבר לרגשות שלו ובטח שלא להביע אותם, מאשר אשכרה לעבוד על הרגשות האלה? לא יותר קל לשחק אותה ילד קטן, שלא מסוגל לעשות שום דבר בעצמו, במקום להתאמץ חלילה? למה לסבך את החיים – בואו נקטין ראש. נקטין אותו עד כדי כך שלא ייכנס לשם כלום חוץ מכדורגל ומכוניות. אין לך לב? I think not. דווקא יש לב, מאחורי חומת ביצורים בגודל של קו מזי'נו, אבל יש. בסופו של דבר, חברים, לכם זה יכאב הרבה יותר.

תראו מה זה – בסוף יצא לי מניפסט פמיניסטי. ועוד משתפך ורגשני. סביר להניח שהיה מזכה אותי בנחרות בוז, בדיוק כמו שלושת החבר'ה בפרסומת. רגשות? עזוב אותי, באמא ש'ך.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by