בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הופעות: יהונתן גפן שונא בחורות ערומות 
 
 
תרבות נענע

אמיר עמרמי ביקר במופע של יהונתן גפן השמעון פרסי ודנה עדיני ה-"מרגשת בצורה יוצאת דופן". וגם דודי לוי ובציר 76

 
 
 
 
 
 
 
 
 

יהונתן גפן – 'רק דגים מתים שוחים עם הזרם'

החוזר הטרי עולה לבמה לבוש בחליפה שחורה, נראה טוב טפו טפו טפו ומטיף לקהל על קשיי ההתאקלמות מחדש במדינה שהוא כל כך אוהב לשנוא. מיד הוא מדבר על נהג המונית ששאל אותו "להפעיל מונה אח שלי?" ועל איך שאותו נהג שאל אותו אם הוא מכיר עוד מדינה שהיו מרשים לנו לחיות בה.

חלקים מהמופע כבר שמענו בתוכניות קודמות כמו 'זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל', 'שיחות סלון' ו'מכתבים למערכת'. יחד עם זאת לא הייתה הרגשה של מחזור על הבמה בסגנון חזרתי לארץ-אני חייב כסף-בוא נריץ הופעה. על הבמה פוגשים את יהונתן גפן של שנת 2005. אותם עקרונות רק חדים יותר, אותם כעסים רק מפוקסים יותר, ואותן הברקות, שהאמת היא שעליהן אין מה להוסיף. צריך ללכת ולשמוע.

יהונתן גפן הוא השמעון פרס של היוצרים בארץ. בין טקסטים פוליטיים חריפים, לשירי אהבה מלבבים ודרך דברי ייאוש ואכזבה, נדמה שכל אחד יכול להתחבר לאבן התרבות הזאת. הוא מדבר על מלחמות ישראל, המעיל שלו, האהבות שלו, מדליק סיגריה אחת בהופעה, פעם אחת אומר את השם 'יגאל עמיר' וחוזר בו. הוא שואל מי זה יהודי ולא מבין למה הנוצרים כל כך שונאים אותנו ("אם לא היינו רוצחים את ישו, לא הייתה להם דת ולמל גיבסון לא היה סרט").

הקהל משתתק, ואני קצת מתמכר ולא מרגיש נעים מהנשמה שלידי כשדנה עדיני שרה מרפרטואר השירים של גפן (בעיבודים ונגינה של ורד פיקר המוכשרת). בין היתר היא שרה את "אבא סיפור", "הילדה הכי יפה בגן" ו"מה יש לך גברת לוין". המדור רוצה לציין שדנה עדיני מרגשת בצורה יוצאת דופן והיה רוצה לשמוע עליה יותר. היא מרגישה בבית כשהיא על הבמה, יש לה קול מצויין וחם, ויש בה סוג של תמימות שכבר לא יוצא לראות אצל זמרות חדשות היום (שגם מי יודע איפה הן יהיו מחר).

יהונתן גפן מדבר על כך שאפשר להירגע אחרי גיל 50, וזה בדיוק מה שהוא לא עושה. הוא מתלהם על הבמה, כואב עם כולנו, אומר את האמת שלו משתדל להצחיק לפעמים. הוא מתגעגע לארץ ישראל הישנה בה החיים היו הרבה יותר איטיים, שונא את הבחורות הערומות של היום, מתגעגע לתקופה בה "אישה לבשה שמלה ארוכה, ורק היא ידעה שהיא בלי תחתונים". בחלומות הרטובים שלו הוא חולם על אנה קארנינה. למי מבינכם שלא חולמים עליה היום, ורוצים להבין את יהונתן גפן, המופע הזה מומלץ במיוחד.

יהונתן גפן "רק דגים מתים שוחים עם הזרם": יהונתן גפן – הגשה ; ורד פיקר – קלידים ועיבודים מוסיקליים ; דנה עדיני (אחח..) – שירה ותוף מרים.
 

דודי לוי בהופעה – 'החיים הם חלום'

 
משהו טוב קרה לתרבות המוסיקה הישראלית מאז חזר דודי לוי לקונצנזוס הרדיופוני כשפרץ הסינגל 'דוד' (מלים: מאיר גולדברג לחן:דודי לוי) מעל גלי האתר לפני כמה חודשים. לוי החל את הקריירה המוסיקלית באמצע שנות ה-80 עם להקת הנוער המיתולוגית 'נוער שוליים', שהתפרקה אחרי 3 אלבומים. בעוד הסולן מיקיאגי פרש לאיפור, המשיך דודי, הגיטריסט בנשמה, בדרכו המוסיקלית. (אגב, מיקיאגי עצמו הוציא סינגל לא מזמן בשם body&soul, ועדיין עוסק מדי פעם בעיבוד והפקה מהצד האחורי של הבמה).

דודי לוי עלה על הבמה כשהוא לבוש במכנסיים אפורים וגופייה צמודה, תחילה חומש לחיקו גיטרה אקוסטית וחולק עם הקהל את הרפרטואר שלו במסע של 90 דקות. ההרכב המוזיקלי שליווה אותו ישב טוב מאוד ביחד – מסיבות טכניות – פשוט כי כל הנגנים מקצועיים. הטקסטים שלו מיוחדים ומגוונים: "אם ארצה אהיה חופשי / אבל אם אתאהב בך / אהיה מי שתרצי", "ברור כאור היום / שבמרוץ לשום מקום / הירח תמיד מנצח", כמו כן הוא משלב שירים מפרוייקט חנוך לוין (2000) וכשהוא שר "לא הצלחתי בחו"ל אמא" לא נשארים זוג שפתיים נטולי חיוך בקהל.

עובדה קיימת היא שלוי הוא אמן ייחודי בעל אמירה משלו וסאונד מגובש ומשכנע, ועקב כך, היו כמה נקודות בהפקה שהמדור מרגיש שלא היה מקל עליהם את הדעת:

מסתמן שאת רוב ההעיבודים וההפקה הטיל לוי על מחלקת הגיטרות, שעה שתפקידי הבס היו אמנם איכותיים ומהוקצעים, אך נדמה כי הכלי לא מוצה עד תומו. בנוסף משלב לוי בהופעה כלי נשיפה (בעזרתו האדיבה של אילן קורן), ובינהם הסקסופון לא תמיד יצא החוצה בצורה הטובה ביותר. לפעמים בגלל שיקולי רגיסטר נמוך, עד שלפעמים נדמה שהוא מכפיל את הבס, ועל הבס כבר דיברנו. במאמר מוסגר נוסף אציין שסאונד קלידים בהחלט היה תורם כאן.


דודי לוי הוא בעיניי אחד היוצרים היותר איכותיים של ז'אנר הרוק בארץ. סוג של עמיר בניון רק מהצד השני של המתרס. שילוב מיוחד של כשרון גדול, סאונד שירה מיוחד, הבנת סאב-טקסט איכותית ושוב המון המון יצירתיות. באלבומו האחרון 'החיים הם חלום' הוא שיתף פעולה בהפקה עם משה לוי (ד"ר משה לוי בשבילכם), רק יעשה לו טוב אם הוא ייקח מרמת ההפקה באלבום ויביא אותה לבמה.

דודי לוי "החיים הם חלום": דודי לוי – שירה וגיטרה ; יניב דדון – גיטרה ; שי חלמיש – בס ; אילן קורן – כלי נשיפה (כולל שופר!!) וקולות ; דני מקוב – תופים

קישורים נוספים:
האתר הרשמי
 

בציר 76 בהופעה

 
במסגרת פינתנו "היינו שם קודם" המדור מבקש להציג בפניי הקוראים והקוראות היקרים את להקת 'בציר 76'. מדובר בהרכב מוסיקלי שמנגן חומר מקורי בסגנון הפולק והרוק, הכולל 6 חברים, רובם, איך לא, ילידי 1976.

הוזמנו להופעה שלהם במועדון 'הייניקן הבימה קלאב' . למי שכבר יצא לראות שם הופעה, ולאלה שהופיעו בה, ראוי לציין שיש במקום אווירה של מחתרת. מעלינו נמצאת הבימה, המועדון נמצא מתחת לאדמה, והאווירה מאוד מיוחדת.

על הטקסטים והלחנים אחראי סולן הלהקה, אוהד לוי, ושם המופע שהם מריצים נקרא 'למצוא את האחת'. במשך כל ההופעה לוי וחבריו באמת מחפשים אותה. בחיפוש אחריה לוי שר לה "אישה יפה / כל כך יפה / שכל כך מאוהבת בעצמה / שלא מסתכלת על היופי מסביב". באותו חיפוש לוי ולהקתו עוסקים בתהיות קיומיות כגון "מדוע זה לחולם קוראים הוזה?" ו"אמנות זאת מחלה קשה / תהפוך אותך למשוגע / אמנות זה כמו אישה / תנסה להבין אותה". כיסוי אחד מצויין ביותר היה לשירו של אריאל זילבר 'ואיך שלא' ובהדרן התיישב לוי מאחורי פסנתר ושר את 'עד שתסלחי' שכתב בשיתוף עם אהוד מנור המנוח.

הלהקה על הבמה ישבה מצויין ולוי ריגש מאחורי המיקרופון. הלחנים, העיבודים של הלהקה וההגשה של לוי משרתים נאמנה את הטקסטים שלו. הבעיה הייתה האווירה-מאוד-של-הופעה-מול- חברים. למען האמת, זו בעייה נפוצה בקרב להקות חדשות ומה שקורה הוא שלמרות שהמועדון מפוצץ, רוב הקהל מורכב מחברים של חברי הלהקה, חברים שהם גררו איתם ומבקר מוסיקלי נודניק, כמו עבדכם הנאמן.

מדוע בעצם טובעים יוצרים חדשים במעגל הקסמים הזה? העניין הוא שכדי להופיע, לכל מועדון יש את המינימום עלות שלו, נאמר למשל 40 כרטיסים, וחברי הלהקה מסכימים בינהם שכל אחד יביא 5-6 אנשים וכך הם יכסו את המינימום. אמנות, למרות שהיא מחלה קשה כדבריו של אוהד לוי, גם התרופה שלה מאוד יקרה. כדי לצאת ממעגל הקסמים צריך להשקיע ביחסי ציבור, באתר אינטרנט וכדומה, וקשה מאוד להתחרות מול תעשיות האינסטנט שרצה בטלוויזיה.

להקת בציר 76 בהופעה : אוהד לוי – שירה ופסנתר ; עופר מלי – גיטרה אקוסטית ; יוגב בועז – גיטרה חשמלית ; רוני קלימובסקי – בס ; אודי קראוס – תופים ; לירון פלד – קולות ; יובל לולב – סקסופון (הופעת אורח)

להקות חדשות, יוצרים חדשים ומי מכם שרוצים לפרוץ, נשמח להיות חלק מאלה שינסו לעזור לכם לשבור את מעגל הקסמים הזה (בשמירה כמובן על האתיקה המקצועית) ולתת לכם מקום. אפשר לשלוח לנו מייל בכתובת: New_shows@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by