בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה: הבנתם? 
 
 
לילך וולך

המתנחלים טוענים שהוא שמאלני קיצוני, אבל לילך וולך סבורה שחיים יבין ב"ארץ המתנחלים" מצטייר בסך הכל כאזרח שפוי מן השורה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבירותי ורבותי – מהפך! חיים יבין, מר טלויזיה, מר ממלכתיות, מר פוקר פייס, יצא מהארון והודה שהוא שמאלני. יותר משהוא הזדהה כשמאלני, כי זה באמת פחות מעניין, ניתנה לנו דמותו של חיים יבין, לא כקריקטורה רבת הוותק בעובי קרטון ביצוע, אלא כאדם אמיתי, חי ונושם, שמתפלק לו מפעם לפעם טון שאינו סמכותי ודיווחי– כמו שאר בני האדם, גם יבין מאבד עשתונות, מתרעם, חסר אונים.

קשה לומר ש'ארץ המתנחלים' מחדש דברים ברמה העובדתית תחקירית, יותר מהכל הוא מצליח לעמת את מה שנתפס בעינינו כקונצנזוס, סמל הנורמליות, עם הגדות הקיצוניות של הקיום הישראלי. ודוקא בכך הוא מרענן – חיים יבין מגיע עם המטען התרבותי הכבד שהוא מייצג, כדי לבחון את הסוגיות הקשות של קיום – 2005, עצם הבדיקה האישית של יבין את שאלות המוסר שלו כאדם פרטי,היא שמרתקת. ולא רק כאושיה טלויזיונית. כדבריו - לתעד, כי אין ביכולתו לעשות משהו אחר, לתעד כדי שאף אחד גם לא הוא, לא יוכל לומר שהוא לא ידע ולא ראה. האמירה הזו, שמתכתבת במודע עם אמירות הסטוריות אחרות, מזעזעות, מלמדת אותנו משהו על מצבו של עם ישראל וקשה להאמין שיבין היה מעז לצאת למסע כזה עם פינוי ימית, או נסיונות פינוי סבסטיה.

חיים יבין אינו שמאלני קיצוני, הוא מעיד על כך בעצמו, וגם אם לא היה מעיד על כך, הרי שהראיון שלו עם דרור אטקס, פעיל שלום-עכשיו, בו הטיח יבין, שהוא "פנאט שהדת שלו היא "שלום עכשיו", היה נוקב לא פחות מהראיון שלו את נצר וינטר, המתנחל, שהציע ליבין בחביבות ש"אחרי שיגיעו להבנה (יבין והוא עצמו), מוחמד יעשה לשניהם קפה". למרבה ההקלה יבין לא נשאר חייב לנוכח האמירה המתנשאת והגזענית הזו וענה – "אני לא רוצה שמוחמד יעשה לי קפה".

חיים יבין שמצטייר כרגע, כאזרח ישראלי מודאג מהנעשה סביבו ( שאינו שונא, ואפילו מעריך ומחבב את המתנחלים, גם אם "חושב שהם טועים"); מייצר מקום קטן של שפיות ונורמליות. הוא לא יביא את השלום, גם אין לו יומרות כאלו, הוא אינו מרטיר שיסכן את חייו בשיירות משלוחי מזון לשטחים, הוא גם לא יסרב לכוס קפה בבית של מתנחלים, אבל הוא כן יזדעזע אל מול אותו חייל קפוא מבע שיאמר ש"הוא רק ממלא פקודות" וינסה לקדם במחסום את התור של הפלסטיני הפצוע, גם אם לא יצליח בכך.

לאחר שנים שהוא רק מדווח על המציאות, חיים יבין יוצא לעשות סוג של חשבון נפש שכל אדם מבוגר יצטרך לעשות בסופו של דבר עם עצמו, רק שההבדל במקרה זה, הוא שאת חשבון הנפש הפרטי הזה יוצא לכולנו לראות על המסך הקטן שלנו. הקריאה המגוחכת והפשיסטית של ראש מועצת יש"ע להביא לפיטוריו של חיים יבין, היא לא יותר מפחדנות של מי שהיו רגילים לשלוט במהלכים הפוליטיים והמדיניים, לעיתים בעזרת התקשורת, ומרגישים שמשכו להם איזה שטיח מקודש מתחת לרגליים.

צירוף מקרים מעניין הדגיש את אותה שמאלניות חיים-יבינית מתונה: בהפסקת הפרסומות הראשונה שקטעה את 'ארץ המתנחלים', הופיעו פרסומות שונות שהשתמשו במונח הבית (בנק הפועלים, קוטג') כדי לציין איזו סולידיות ישראלית, פסטורלית.

אותו מושג שחוק פרסומות, פשוט וממילאי של בית, הוא משאת נפש של שני פלגים אויבים שחולקים שלא ברצונם את אותה פיסת אדמה ומככבים באותו תחקיר של חיים יבין – בסופו של דבר כולם רוצים מקום שיוכלו לקרוא לו בית,אז איך, לעזאזל, איך הצלחנו לסבך את זה עד כדי כך?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by