בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלווויזיה: שיהיה לך יום כתום 
 
 
לילך וולך

לילך וולך סבורה שהסכסוך הוא בעיה אנושית הנוגעת לכולנו - מהמשפחה ששלחה את בנה לפוצץ אוטובוס ועד אחרון המתנחלים. חיים יבין מצליח להראות את זה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ב'דילמת האסיר' המוכרת, יושבים שני אסירים בחדרים נפרדים ועליהם להחליט החלטה קריטית – אם שניהם ישתקו, שניהם יצאו לחופשי, אך אם האחד יסגיר את השני, אסיר א' יקבל עונש מופחת ואסיר ב' יקבל מאסר עולם. המציאות מראה שהסיכוי שאסיר אחד יבטח בשני, נמוך מאוד, כך שכולם מפסידים. בסיפור הזה, אם זה עדיין לא ברור, אנחנו האסירים. הדילמה של ההתנתקות מדירה שינה מעיני כולם, שיהיה ברור באופן חד משמעי, לא רק למי שיושב בגוש קטיף יש את הפריבילגיה, להביע דיעה, להיות מודאג ולכאוב.

חיים יבין בפרק השיא של הסדרה שלו 'ארץ המתנחלים', על ההתנתקות, לאו דוקא הביא מידע חדשני במיוחד, אבל הוא הבין נקודה חשובה, שרצוי שתהיה ידועה לכולם: הסכסוך הישראלי – פלסטיני, הוא בעייה אנושית ולא פוליטית, מראשון אנשי חד"ש ועד אחרון המתנחלים, מהמשפחה ששלחה את בנה לפוצץ אוטובוס, ועד האם חסרת האונים שעומדת עם ששת ילדיה במחסום כבר שלושה שבועות. לא משנה אם קניתם גרדרובה כתומה חדשה וחילקתם פלאיירים עד שנפלה לכם היד, או שאתם מאלו שמרוב אסקפיזם זרקו את הטלויזיה ומקשיבים רק לשנסונים של ז'אק ברל כדי שלא לשמוע, אפילו בטעות, על מה שקורה מרחק 10 ק"מ מכם. אם תהיתם מה זה הריח המסריח הזה, תהיו בטוחים שאתם יושבים באמצע הערימה המהבילה שהמציאות בה אתם חיים הפרישה לפני כמה עשרות שנים.

הסיבה שזו לא בעיה פוליטית היא הסיבה הפרוזאית, שזה לא יצחק רבין ז"ל שמפנה את גוש קטיף - אלא אריק שרון, כמו בבעיות מתמטיקה אתם מוזמנים לסכום את העובדות : מ.ש.ל. (מה שרצינו להוכיח) – בשנת 2005, המצב ירד לקאנטים עד כדי כך, שלא משנה מי נמצא בשלטון – הדרך היחידה להמשיך ולשרוד, היא לנסות ולקוות שהאסיר בחדר השני רוצה בחופש שלו, לפחות כמה שאנחנו רוצים.

אפשר לשבת ולצפות ב'מסמכים אנושיים' עד שיקפצו לנו העיניים מהמקום. יש בהם כאלו קורעי לב, תושבי ניסנית חסרי האונים שלא יודעים לאן לפנות, לחלקם אין שום אלוהים שמגן עליהם ורק מוסך מתפורר עוד מקרקע אותם - הם כבר לא יכולים לחכות שרק יראו להם את הדרך, הם כבר החלו לארוז. יש את האנשים שגורמים לך להצטער שיש לכם את אותו קוד גנטי, כמו הגברת המלומדת דתיה יצחקי שטענה בלי להתבלבל ש"אנחנו מדברים אשכנזית, מערבית. אנשים צריכים להבין שזה לא ככה במזרח התיכון." ובמחי יד מחקה יחד עם כל הערבים, שאיתם ממילא התכוונה לרפד את תחתית הים של עזה, גם את כל הנושא הפעוט של קיומם של יהודים וישראלים שלא אוכלים גפילטע פיש בערב שבת.

ההחלטה הטלוויזיונית הנבונה ביותר של חיים יבין, היתה להביא את עצמו, על שיערו המתנפנף, להחזיק מצלמה דיגיטלית מול המרואיין התורן שלו, אחד על אחד. לא להתחבא מאחורי דסק אולפני, חנוט בעניבה, אלא להפוך את הכותרות הריקות לשברירי מציאויות. המציאות הפלסטינית, מציאות המחסומים, מציאות כפר דרום, מציאות הקסאמים. הוא גם לא מנסה להסתיר את הבלבול שלו, והמבוכה אל מול האין-תשובות. כי אין באמת תשובות ברורות, כמו בדילמת האסיר, אתה מהמר ומקווה לטוב.

זו סוגייה אנושית, כי בימי ההתנתקות אני אתפלל שלא יהיה זה בן הדוד שלי שצריך לפנות מתנחלים, ואני אשמח על כל משפחה פלסטינאית שתחזור למסוק את הזיתים שלה בשקט. אני אצהל כשהחבר של אחותי לא יצטרך לדרוך יותר בעזה, או לסכן את חייו באבט"שים ואני גם אכאב את כאבה של שלה שורשן שצריכה להעביר את קבר ביתה הקטנה מכפר דרום, ושלא בטוחה בשביל מה נהרג בעלה בפיגוע ירי. וכל אלו לא סותרים זה את זה, כי לאף אחד מאיתנו אין החוברת למשתמש, שאמור להסביר לנו איך להתנהג או להרגיש כשאתה ממולכד.

במבחנים סוציולוגיים שנערכו על 'דילמת האסיר', התוצאה הטובה ביותר מושגת כאשר פועלים בשיטת 'מידה כנגד מידה'. כל סיבוב נקבע ע"פ התוצאה החיובית או השלילית של הסיבוב הקודם. תבינו את הרמז.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by