בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על עכברים ואנשים 
 
 
אסף אביר

אסף אביר שמח ש'באטמן מתחיל' לא סתם מנסה לשבור קופות, אלא גם עושה כבוד למסורת איש העטלף. ויש גם וידאו

 
 
 
 
 
 
 
 
 

וידאו: באטמן - מאחורי הקלעים

ימשיך כבודו

 
אם 'באטמן מתחיל' היה מצולם לפני שמונה או עשר שנים, בטח היה יוצא ממנו עוד סרט קיץ נבוב. זה בדיוק מה שקרה עם 'באטמן ורובין' ששבר ב-1997 את שיאי האיוולות של קודמו, 'באטמן לנצח' מ-1995, והביא לגניזת הסדרה.

אלו היו השנים שלפני שר הטבעות, המטריקס וספיידרמן. סרטי מד"ב ופנטזיה קיבלו אז בהוליווד את הטיפול של זיבלונים עתירי תקציב: הרבה כוכבים, הרבה אפקטים דיגיטלים, אבל אף פירור של שאר רוח, או רגישות לסיפור. עקביות בין סרט להמשכון שלו היתה חובה מציקה שהאולפנים ניסו לחמוק ממנה, ועל חלוקת סיפור אחד על פני מספר סרטים לא חשבו אפילו בצחוק.

לפני כמה שנים התחילו להבין בהוליווד שסרטי פנטזיה יכולים להצליח גם בלי להיות מפגרים. הדבר הראשון שעשו היה להיפטר במכוון מכוכבי הענק: בעוד של'באטמן ורובין' דחסו את ג'ורג' קלוני, ארנולד שוורצנגר, אומה טורמן ואלישיה סילברסטון, ל'מטריקס' דחסו את קיאנו ריבס. פיטר ג'קסון השריע שנתיים וחצי בבריאת הארץ התיכונה, אבל השכיל ללהק לתפקיד הראשי את אלייז'ה ווד, שהסרט הגדול האחרון שלו היה 'הורים בהזמנה' מ-1994.

לאחר שפונו המגה-סטארים מהתמונה, חזרו בהוליווד לפתוח את הספרים והקומיקסים, ולנסות ליצור סרטים שלא רק מרסקים כמה קופות לרגל הטרנד החדש, אלא מספרים סיפור מעניין, או מהווים גרסה קולנועית שתוכל לעמוד בכבוד ליד היצירה המקורית, כמעין עוד דרך לספר את אותו הסיפור. מטריקס, מלחמת הכוכבים, הארי פוטר, ספיידרמן, וגם סדרת סרטי 'נארניה' שחלקה הראשון 'האריה, המכשפה וארון הבגדים' צפוי לצאת בחורף – כולם גם מנסים להצליח בשוק, וגם מנסים לתת כבוד לחובבי הז'אנר, ולזכות בהערכה שלהם.

ל'באטמן מתחיל' יש סיכוי להיות ניסיון מוצלח כזה. הסרט מתחיל את הסדרה מחדש, תוך התעלמות מארבעת הסרטים הקודמים. לאור הרוח החדשה של סאגות הפנטזיה, האיתחול הזה היה בלתי נמנע. הוא גם דומה להחלטה שיוצרי באטמן, די.סי קומיקס, עשו ב-1984 לכל העולמות בסיפוריהם: עצירת הברדק של הסתירות הפנימיות והעלילות המגוכחות, ובריאה מחדש של כל הגיבורים, באופן עקבי ומסודר.

כמו 'באטמן: השנה הראשונה', הקומיקס מ-1987, גם הסרט 'באטמן מתחיל' משקיע בהעמקת דמות הגיבור. הוא מקדיש חצי סרט לעלילות ברוס וויין בשנים שלפני הפיכתו לבאטמן, ומרחיב יותר מכל סרט גיבורי-על אחר על המאבק הפנימי בנפשו, מאבק שמתבטא בהתחבטותו של וויין-באטמן בין הנקמה והחמלה, ובין שתי דמויות האב שהיו לו בחייו: אביו האמיתי, שנרצח לנגד עיניו ושנחרת בזכרונו כאב-מלאך, נדיב וסובלן; לבין מורה אמנויות הלחימה העוצמתי והאפל ראס אל גול, שהדריך את ברוס וויין בדרכי הנינג'ה והיווה לו השראה בהחלטתו להפוך לבאטמן. הבימוי האינטיליגנטי והצנוע - במושגי סרטי קומיקס - של כריסטופר נולאן, מאפשר להעמקה הדרמטית להיות מספיק משכנעת מצד אחד, אך לישמור על החוקיות הסיפורית של עולם הקומיקס מהצד השני. הסרט משכנע, מבלי להיות ריאליסטי; פנטסטי, מבלי להיות מגוחך; כמו מיתוס המסופר היטב.

למרות שהסרט הוא מעין פרק מבוא המודע לעצמו ככזה, אין בו רגע מייגע, טרחני או מיותר. המתח, הקצב והפנטזיה הדרושים לסרט קומיקס נמצאים בו, כמו גם הקרבות, הטריקים והקטעים הבלשיים שכל באטמן מחוייב בהם. גותהאם סיטי נבראת כעיר פסיכופתית וכמעט ריאליסטית, שתוכל להישאר משכנעת גם כשגלריית הנבלים הצבעוניים של באטמן תביא אותה לכדי טירוף. בקיצור, התחלה טובה. ימשיך כבודו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by