בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש: הסיגריות שאחרי 
 
 ענת בצר וסיגריות   
 
איתן בוגנים

איתן בוגנים שוחח עם האמנית ענת בצר על סקס, אמנות, החיים וסיגריות: "עישנתי קאמל בלי פילטר, עד שיום אחד הרגשתי שחונה לי טריילר על החזה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ענת בצר היא מלכת הכיתה של הניואנסים. עבודותיה שקטות, מינוריות כמעט, מרחפות מעל כולם ומעל עצמן.ענת בצר היא הילדה הבודדה בשכונה. עבודותיה הן בקנה מידה נרחב, מרשימות ומתפשטות כמו שלולית בתוך שלולית של מים עכורים, אוצרות את האינטימיות והייאוש בתוכן, רושמות את הזמן שהסתלסל ונעלם. ענת בצר היא הילדה הכי יפה בגן - מעשנת בשרשרת, ספקנית כרונית, רומנטיקנית ללא תקנה, מרגשת.
 
 
מה השאלה הראשונה שהיית שואלת עצמך?
"חברה טובה שאלה אותי אתמול למה אני אמנית? השאלה נורא הפתיעה אותי כי יש לי תשובה כל כך ברורה, אני ממש יודעת את הרגע בו זה קרה, רגע כל כך עוצמתי שמאז אני רק מחפשת לחזור אליו. זה היה בכיתה ב' וכבר לא ראיתי כל כך טוב אבל עדיין לא היו לי משקפיים, הייתי מה שנקרא קצת חלשה ומופנמת. היה לנו מורה לציור שקראו לו אפרים שיקרצי, מפחיד נורא עם זקן שחור וקול חזק. הוא היה נכנס, מחלק דפים קטנים והולך. תוך שנייה כל הבנים היו הולכים לשחק כדורגל והבנות החננות היו נשארות לצייר. באותו יום לקחתי כמה דפים וחיברתי אותם עם סלוטייפ. ציירתי אישה בפרופיל עם שיער מתנופף, זה היה דיון בהפשטה. בסוף השעה המורה נכנס, נורא נבהלתי, הייתי בטוחה שהוא יכעס עלי שלקחתי דפים של אחרים. הוא לא כעס, הוא מיסגר את זה ותלו את זה בחדר של המנהל. השעה שצירתי היתה שעה מדהימה, הייתי באמת בעולם אחר, שום דבר לא עניין אותי כמו לפצח את הציור הזה. מאז אני מחפשת את הרגעים האלה, בהם אין כלום, רק את העבודה."

והנסיונות לשחזר את הרגע צולחים?
"לפעמים, לא תמיד. זה קשה, ויש לי קצת טכניקות. אני חושבת שכל פריצות הדרך המשמעותיות בעבודה שלי הם בעקבות רגעים כאלה."

ויש קשר נניח ל"הצלחה" של אותו ציור אצל המנהל לאימפקט שהוא יצר?
"לא. זה בבירור התהליך שעברתי בשעה הזו. רומנטיקנים יקראו לזה השראה או הארה, אבל אלו מילים שזרות לי. יש לי בעיות קשב וריכוז לכן אני על ריטלין. החוויה שהיתה לי באותה השעה קרובה לסוג של ריכוז מוחלט. אין עולם, אין הפרעות פנימיות."
 
 
בואי באמת נדבר קצת על הפרעות.
"החיים הם הפרעה אחת גדולה, יש מעט מאוד רגעי נחת. כל הזמן צריך להתפרנס, לדבר עם אנשים, לעשות כביסה. יש מעט מאוד דברים בחיים שלי שיכולים להתחרות בהיי הטבעי שאני נמצאת בו בסוף יום עבודה טוב, וזה לא קשור לעובדה שלמחרת מה שעשיתי יראה דבילי ומכוער."

מה מתחרה באמנות בחייך?
"קודם כל התאהבות, זה הדבר הכי טוב, הדיאטה הכי טובה. לקרוא ספרים טובים זו שמחה גדולה. סקס עם מישהו שאוהבים זה גם לא רע בכלל."

סקס?
"בזמן האחרון התחלתי לעשות אז אני פחות מדברת."

יש סודות מחדר המיטות?
"אני מאוד אוהבת נשים אבל לא אוהבת לעשות סקס עם בנות אלא עם בנים, זה נורא רדיקלי, לא?"

לא ממש..
"אני לא מכירה הרבה סטרייטים, זה גם רדיקלי. אני פתאום נבוכה.."
 
 
 
מה עוד מביך אותך?
"קהל לפעמים מביך אותי. דברים שאני נמשכת אליהם מביכים אותי. הפסיכולוג שלי לפעמים מביך אותי כשהוא רואה לי, כשהוא מפשיט אותי. ללבוש בגד ים עם תחילת העונה כשאני לבנה, זה מאוד מביך אותי."

אני שם לב שאת את מעשנת הרבה.
"אני טוחנת. כשחייתי בלונדון עישנתי קאמל בלי פילטר זמן רב עד שיום אחד הרגשתי שחונה לי טריילר על החזה והחלטתי לעבור לסיגריה יותר קלה כי להפסיק אי אפשר. אני לא יודעת איך התגלגלתי לעשן את הסיגריה המפגרת שאני מחזיקה כי צריך לעשן שלוש כדי להרגיש שאתה מעשן, היא יקרה, ובגלל שהיא דקה אי אפשר למלא מאפרות איתה."

המאפרות המלאות נהפכו לסימן ההיכר שלך, איך?
"המאפרות נולדו בתערוכה שנקראה 'גברים בבית' שם שחזרתי מין חדר של גבר ננטש. הקלטתי דיסק שבו אני עושה קאברים של שירי אהבה, ערגה ונטישה בסגנון סוף שבוע רגוע. העישון והנוירוזה, היאוש ומשאלת המוות הקטנה שמתלווה ללב שבור, היו בעצם הסיבה להולדתן של המאפרות. בעבודות מאוחרות יותר, המאפרות סיכמו את הלילות הלבנים, את העיסוק שלי לאורך הרבה שנים בשאלות של פירוק שאולי נובע גם מהאוטוביוגרפיה שלי, שהבית של הוריי התפרק."
 
 
מה עושה אמנות לטובה?
"יאיר גרבוז נתן לי מחמאה, הוא כתב שהאמנות שלי היא יותר מאשר אתגר לפרשנות, היא אתגר להתרגלות. כלומר, הפרשנות מגיעה מתישהו אבל המפגש הראשון הוא תמיד מפתיע, מוזר, בין אמנות לכשלון, ומשהו על המעשה עצמו. זה המקום שאליו אני. אני מזהה די מהר מתי האמן משתעמם מעצמו, זה יכול להיות מרהיב ואינטילגנטי, אבל משעמם."

דווקא לא מזמן מישהו אמר על משהו שעשיתי שהיה משעמם, אני לקחתי את זה כמחמאה.
"יש משהו נורא פשוט בעבודות שלי. אני מאוד מכבדת פשטות, אז מישהו אחר יכול לחשוב שפשוט הוא משעמם או לא מורכב, אינטלקטואלית או רגשית. מספיק מבט אחד על העבודה שלי כדי לגלות על מה מדובר- אין חידות, יש רבדים. אחד האסיסטנטים שלי סיפר לי שהוא הזמין איזה חבר שלו לתערוכה שלי בהרצליה ושהוא נורא התבעס ממנה. מה הביג דיל הוא שאל? רהיטים? האסיסטנט ניסה להסביר לו אבל הוא היה מאוד אנטי. בדרך, הוא פתאום הבין משהו על הבית שלו עצמו, שבעצם כל הדירה שלו היתה מסודרת בבודדת. אז הוא עצר בהום סנטר, קנה אזיקונים, ופשוט חיבר את כל הרהיטים. זו בדיוק המשמעות הרגשית שמתפענחת אחרי."

אז איך זה להיות אוצרת?
"אני לא אוצרת, אני לא חושבת שיש לי את היכולת להיות אוצרת כמו שהייתי מצפה מהאוצרת שלי להיות. אני בסדר, אני יכולה לעשות דברים נחמדים, אבל אוצרות זה מקצוע רציני מדי. אבל באוצרות הבוגרים של המדרשה שאני עושה היום עם גליה יהב מאוד מעניין לי. יש הרבה עבודות מעניינות ומאתגרות בכל המדיות."

מה היית רוצה לראות בעתיד הורוד?
"לעשות תערוכות איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה, שיהיה לי הזמן והכסף. אני גם רוצה לרדת עשרה קילו במשקל."

ענת בצר ממליצה על למונצ'לו, על פי המרשם של הכוהנת הגדולה שרי אנסקי, כי זה טעים, זול וזה עושה את העבודה:
8-10 לימונים מהם מקלפים את הקליפה הצהובה - לתוך: 3 כוסות אלכוהול נקי 97%% למשך 4-6 ימים. מוסיפים 1 כוס סוכר ו2 כוסות מים, מערבבים קצת ומשאירים ל36 שעות. בפריזר לשבוע ואז להשתכר.
__________________________________________________________
ענת בצר אוצרת את תערוכת הבוגרים במדרשה לאמנות בבית ברל, שתפתח ב-19 ביולי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by