בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה: יהודי לא מפנק יהודיה 
 
 
לילך וולך

הנשים נראות כמו אנדרואידיות והגברים כמו קריקטורות, אבל לילך וולך לא קונה את מלחמות הג'נדר שמנסה לכפות עלינו 'המוח' של ארז טל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאז קייטנות עיריית תל אביב, בהן צווחנו עד צרידות שירי צ'רלי קצ'רלי רק בשביל לקבל איזו טרופית ענבים חמה מדי בטעם שאפילו צופית גרנט היתה יורקת, לא נראתה תעמולה כל כך עיקשת להתסיס מלחמה על רקע הג'נדר.

התוכנית 'המוח' מעוררת בעיקר השתאות - למה להטריד את מנוחתינו בשביל הדבר הזה, למה יש כך כך הרבה סירבול, ולמה, לעזאזל, למה חווה דיסטלפלד מפחידה כל כך?

למי שעוד לא היה העונג, התוכנית בנויה משיסוי ממוקד ואפקטיבי בין קבוצת בנות לבין קבוצת בנים. הבנות נראות כמו הכלאה מטרידה של 'כסף קטלני' ו'נשות סטפפורד' - לכאורה הכל בסדר איתן, אבל יש סיכוי שהן אנדרואידיות, והן אמונות היטב על נפנופי שיער ביצ'יים ואמירות מהסוג שיכול לגרום לגברים את אפקט הטבילה בבריכה הקרה מדי.

אגב, לא מדובר בקושי שלנו לקבל גם יופי וגם חוכמה כפי שמיהרה לטעון דיסטלפלד, אלא בכשלון המהלך הקוגניטיבי הנשי המקובל, שכדי לנצח גברים בתחום מסויים יש לנכס לנו מניירות של בה"ד 12 וחינניות של אמסטף.

באשר לקבוצת הגברים, הם מתנהגים כמו תינוקות שמנדנדים להם שוקולד קשור בחוט אל מול הפנים, כמות האנחות, פילבולי העיניים וחישוקי הלסתות שהולכים שם, יחד עם החיוכים המריירים וסימני הדולרים שמצלצלים להם קצ'ינג - קצ'ינג בעיניים, הם מתנהגים כמו קריקטורה אנושית. הבנים לעומת הבנות, מתביישים פחות לשלוף את התת-מודע הקולקטיבי השב"כניקי בדוגמת אמירות כמו "מה שעשית פה זו תקלה...." ודיבור בקול שקט ועמוק תוך כיווץ גבות מלא משמעות נסתרת.

בסופו של דבר, התוכנית עצמה עובדת על סטנדרט שעשועוני הטריוויה, עם מעט מידי טריוויה ויותר מדי השראה מ'קח סיכון' המיתולוגית. עד עכשיו, חוץ ממירוץ בתוך בלונים והתגלצ'ות בקצף, המשתתפים די מיתזזים בתוך משימות חסרות שחר וגם ההתלהבות השכלתנית של ארז טל מלהיבה רק אותו: "אתם שמים לב שבלחיצה על הכפתור הזה אני מדבר רק אל הילה ובכפתור שני רק אל עופר?" באמת מרתק, אני בטוחה שנאס"א יקפצו על הפטנט...

מרמת ידע מפעימה ואמיתית נוסח 'הכספת' לא נהנה פה, השאלות, עד לרמות מתקדמות למדי, הן דביליות עד מביכות. מי שיחבב את משימות האסטרטגיה השונות, כולל רמאויות, תככים והסכמים בין המשתתפים, אולי יהנה מזה. בסופו של דבר, אם נחפש אמירה כאילו אנתרופולוגית, מי יותר חכם וממולח, מי עושה לנו בתחבולות ובתכסיסים, נשים או שמא גברים - לא ממש נמצא אותה כאן.

מה שאולי נצא איתו בסוף העונה זו הידיעה הברורה הבאה: בני האדם, ואולי אלו הישראלים, הם זן מכוער ונקלה, שנהנה לתחמן, לדרוך ולהשפיל. כסף מעוור, תאוות כוח משחיתה, והתקווה הזעירה לזכות מן ההפקר, גורמת לאנשים מבוגרים לוותר על שנים של ריסון עצמי ופסאודו עקרונות כדי לעשות את "המכה הגדולה" ולהראות לכולם מה זה. אולי יצאנו עם ההבנה הכללית שבישראל 2005לנשים ולגברים ממעמד סוציו-אקונומי זהה אין הבדלים משמעותיים בדרכי חשיבה או אסטרטגיה, אבל גם עם המסקנה המעציבה הקודמת – הם יכולים לשמש דוגמאות גרועות מאוד של בני אדם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by