בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כוכב נולד: נפש יהודי או נייר 
 
 
מיכל זמרני

כמעט אין ספק שיהודה סעדו הוא ה'כוכב נולד' הבא. אז איך זה שהוא לא מפסיק לטעות במילים של שירים, והאם הסלסולים שלו מסתירים זיוף?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יותר מהכל, הזכירה 'כוכב נולד' אתמול טקס מלכות יופי אמריקני, בו צריכות המתמודדות להוכיח שהן לא רק יפות - הן גם מוכשרות. אי לכך, לא הסתפקה ההפקה בביצועי שירים סטנדרטיים, אלא הוסיפה לכל מתמודד משימה, שיר שעליו לבצע בתוספת טוויסט. הדר עוזרי רקדה בסגנון ראפ, יהודה סעדו ניגן בארבע ידיים עם מיטלמן, ועמרי רוטברד הצטווה לתופף על דרבוקה. כדי להפיג את צחנת המתנ"ס, שעלתה מערב זה למרחוק, הצטיידה ההפקה ברביעיית כלי מיתר שליוותה את הזמרים, וקיימה את החזרות לקטעים הללו במלון תל אביבי. המתמודדים התאמנו, הביצועים ניתנו, ובסיומו של קרב מותח כסרט של זאב רווח, העפיל יהודה סעדו, בהפרש קולות עצום, לגמר התוכנית כוכב נולד 3.

עכשיו, כשכבר ברור שדרכו של סעדו אל הטייטל 'כוכב נולד' סלולה, ואיש איננו מסוגל לתת לו פייט ממשי, מן הראוי להקדיש כמה מילים לסינדרלה מקרית עקרון. אני מכנה אותו סינדרלה, למרות שהיה ברור כבר משלב השלישיות הראשון שסעדו לוקח את הגמר בהליכה, מכיוון שסעדו הוא לא סתם סינדרלה - הוא סינדרלה אנדרדוג. הוא עלה היישר מגלגל ההצלה הראשון של התוכנית (מתוך מי-כבר-סופר-כמה), למורת רוחם הבולטת של השופטים, שלא מצאו אותו ראוי לכניסה אוטומטית לתוכנית, ונישא על כנפי בחירת הקהל לאורך כל הדרך. ויסלח לי הקהל - אבל באמת שלא ברור לי למה.

סעדו מצטיין אמנם בקול טוב, סגנון ייחודי וחספוס מסוים, שהעניקו לו שנים של השתופפות על הבמה בצילם של זמרים, במסגרת עבודתו כקלידן. מצד שני - הוא לוקה בכריזמת מינוס, שגורמת לכך שהוא אפילו לא מסוגל להישיר מבט אל המצלמה. נטייתו המעצבנת לסלסל כל שיר למוות עשתה אמנם חסד עם שירים ספורים ('יש לי סיכוי' של אביתר בנאי הוא הדוגמא הטובה ביותר לכך), אבל החריבה לחלוטין שירים אחרים, כמו 'מקום לדאגה' שביצע אתמול. בנוסף, אני חושדת בסעדו שהוא מחביא תחת הסלסולים הללו נטייה לזייפנות בקצוות. אבל הבעיה העיקרית שלו, מבחינתי, היא שכחנותו הכרונית, הגורמת לכך שמתוך כלל השירים שביצע, לא היה אפילו אחד שכלל את כל המילים המקוריות שאליהן התכוון המשורר. סעדו הודה בכך בעצמו, ואף הפליא להדגים אמש, כששר על העולם ש"קרה" לאלוהים, במקום על העולם שברא. וכך הוא שוחט, שבוע אחר שבוע, את עבודתם של יוצרים כמו יהונתן גפן, אביתר בנאי ("על העיר ועל העיר ועל אשה"), דני רובס. לעזאזל, שתי שורות משיר של דני סנדרסון הוא לא היה מסוגל לבטא כמו שצריך. והעם, העם נותן לו גיבוי.

אני יודעת שאני מסתכנת בכך שאני אומרת את זה, אני חוזה מראש את אורכו של שובל תגובות הנאצה שאקבל, אבל הסמס שלי הלך אתמול, כמו בשלושת השבועות האחרונים, לעמרי רוטברד. מעבר לסקס-אפיל ההורס של החייל הקרבי, מעבר לעיניים הכחולות, רוטברד הוכיח את עצמו שוב ושוב כזמר מקצועי, מגוון ובוגר, שמסוגל לקחת בלדות רוק עמוקות או הפלצות פופ קלילות, ולבצע אותן באותה מידה של ריגוש ודיוק. הו, כמה ראויות היו 40 האגורות שהשקעתי בו השבוע. מה חבל שזה לא עזר. היה שלום, עמרי. יהה הכוח עמך. וביום שתחליט לעזוב את הפקאצה המעצבנת ונטולת הנשמה שאיתה בחרת להצטלם בכל מדורי הרכילות - ובכן, אל תהיה זר, כמו שאומרים. חזור הביתה, אני אסלח לך על הכל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by