בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כתום והעיר הגדולה 
 
 אוהד אלישע. יח``צ (הקשר בין המצולם להתנחלות מקרי בהחלט)   
 
רוני מיכאל

נגיד שאתה מתנחל שזה אך פונה, ובמקרה נחתת בתל אביב. אז מה עושים עם הסרט הכתום, הנשק החם, הכיפה והכשרות? רוני מיכאל מגישה את המדריך המלא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לידידי המתנחל לשעבר, שלום,
אז פינו אותך. בא צה"ל אל ביתך הדו-מפלסי שבהתנחלות כלשהי, ביקש יפה שתצא, או גרר אותך בכוח. בתור אדם בעל עקרונות, איכפת לך מבעלי החיים בשמורת ניצנים, אי לכך סרבת לקבל את הקרווילה הנאה שהכינו לך שם, ויצא שמצאת את עצמך בתל אביב. עיר זרה ומשונה, בעלת חוקים וקודים שונים לחלוטין מאלו שאתה מכיר. טראומת מעבר הדירה בשילוב הניסיונות להסתגל לכלליה של העיר החדשה עלולים אמנם להפחיד, אבל אל חשש! בתור עוקרת ותיקה, שעברה גם היא לעיר הגדולה ממש לא מזמן (אמנם ממקום בו יש מים זורמים ואין בו חיילים עייפים בחזיתות הבתים וגדרות תייל, ובכל זאת), אני שמחה להגיש לך מספר טיפים ועצות, שיסייעו לך להתחבר אל עירך החדשה בצורה אופטימלית, וכל זאת באמצעות הדברים שהבאת איתך מהבית.
 

סרט כתום

 
אין צורך להיפטר ממנו, עכשיו כשקרה הדבר שהמחאה נגדו סומלה בסרט כתום. במקום, צרף אותו אל הסרט הכחול, שמסמל את הקבוצה המתחרה. עכשיו, גזור לך סרטים נוספים בצבעים אדום, צהוב, ירוק וורוד, תפור את כולם ביחד – והרי לך דגל גאווה כשר למהדרין, בו תוכל לנפנף לך בגאון, ולהשתלב מצוין בעיר הגדולה. ואם אתה חושש מהסטיגמות הנלוות להתהדרות בדגל כזה - הסר דאגה מליבך. היום לגיטימי לחלוטין להפגין הזדהות עם אלו האוהבים את בני מינם, מבלי שיחשדו בך שאתה אגזוזן. גיי פרינדלי, קוראים לזה. גזור, שמור ושנן לשעת הצורך.
 

כיפה

דו כיפות. עבודה של האמן נעם הולדנברגר
 דו כיפות. עבודה של האמן נעם הולדנברגר   
אמנם, רובם הגדול של תושבי תל אביב אינם חובשי כיפה. אבל אין זה אומר שאינך יכול להשאיר אותה על ראשך, אם רק תעשה לה אדפטציה מסוימת. הסר אותה מראשך, תן אותה לאחת מידידותיך, או טול מסרגה בעצמך, וסרוג עליה את המילים 'נערי עפולה' מצד אחד, ו'אוהד אלישע המלך!!!1' מצד שני. כעת תוכל להתהלך ברחוב בגאווה, כשהכיפה משדרת את המסר שאתה צופה בטלוויזיה, מעודכן במצב תוכניות הריאליטי, ואינך מהסס לנקוט עמדה גם בנושאים החשובים באמת, כמו מי יעלה לגמר 'כוכב נולד' (אם כי ייתכן שיתעוררו שאלות לגבי טעמך המוזיקלי, או תקינותו של עצב השמיעה שלך).
 
 

שרשראות ודבק מגע

אם אתה תוהה מה לעשות עם שרשראות הברזל ושאריות דבק המגע, שבאמצעותם נצמדת לאבנים במהלך ההתנגדות הפסיבית - תשמח בוודאי לגלות שגם בעיר הגדולה ניתן לעשות בהם שימוש. הצטייד במגפון, פסע לך אל האוניברסיטה הקרובה למקום מגוריך, קשור את עצמך אל שערי הברזל והחל לצעוק בקולי קולות שאתה מוחה. במהרה יצטרפו אליך סטודנטים צעירים ומצווחים, שישמחו לקשור את עצמם לצידך ולהפגין, גם את המטרה איננה ברורה להם. אין כמו חברויות הנרקמות בין אנשים הקשורים זה לזה. בנוסף - אולי תצליח להוריד את שכר הלימוד, או למנוע פיטורי מרצים. ככה, על הדרך.
 

טלית

בוודאי תשמח לשמוע, שגם בתל אביב מסתובבים ברחובות אנשים עטופים בבדים. רק שמדובר בבדים צבעונים, לא לבנים עם פסים שחורים, והולכים עם זה לרוב בחורף, לא בשעת תפילה. וזה נפוץ בעיקר בקרב חוזרי הודו, וקוראים לזה של. כדי להפוך את הטלית שלך לשל אפנתי ומעודכן, טבול אותה בגיגית של כל צבע שתבחר, תפור עליה מגוון של חוטים צבעוניים, גזור את קצותיה לשוונצים עליזים. או לחילופין - זרוק אותה, קנה לעצמך טלית כזו באחת מהחנויות המייבאות זבל מהמזרח הרחוק והתעטף בה בששון בזמן התפילות. אם המתפללים בבית הכנסת ירימו גבה – נחם את עצמך בכך שאתה הו-כה-הרבה יותר מעודכן מהם.
 

נשק חם

בוודאי תופתע לגלות שבניגוד לבית שאותו עזבת, ועליו נשבעת להגן עד טיפת דמך האחרונה - עוזי איננו פריט נפוץ במיוחד בשינקין, אלא אם כן מדובר בעוזי וייל. במידה וקשה לך להיפרד מנשקך האישי, לאחר שנים של הרגל - קפוץ לחנות ריקושט הקרובה לביתך, וקנה לך מדים כחולים, כנפי טייס ושני ארונות. כעת תוכל להסתובב ברחוב בגאווה, ומובטח לך שלא רק שאיש לא יחשוד שזה תמוה - בחורות יסובבו אחריך את הראש בהערצה. שלא לדבר על השמועות בדבר היהלום...
 

כשרות

קטע מסובך במקצת, שניתן לפתור באחת משני דרכים. האחת – הכרז על עצמך כצמחוני. כך רוב הדילמות של הכשרות ייעלמו מאליהן. החיסרון הוא שצמחונות לא תציל אותך מגבינות צרפתיות, למשל, שנמכרות במבחר מעדניות העיר. היתרון הוא שהסביבה תעריך אותך עד אין קץ על רגישותך הגבוהה ואהדתך לבעלי חיים.

אם לא מתחשק לך לוותר על בשר - המשך בכל מנהגיך, אבל אם חבריך החדשים יתמהו - הסבר להם, בליווי הרמת ראש קלה, כי לאחרונה אתה מתעמק בקבלה ובצעדים של התקרבות ליהדות. מובטח לך כי במקום להיתפס כפרימיטיבי – תיתפס כרוחני ועמוק. אושר גדול.
 

הפגנות

ההתקהלות ההמונית, נשיאת השלטים, הצעדות, הצרחות בגרון ניחר למען מטרה מוגדרת - את כל זה אתה יכול לעשות גם כאן. הרי תל אביב היא העיר שהמציאה את ההתכנסויות לצורך הדברים המהותיים ביותר, כמו הפגנה כנגד הפסיפלורה או מלחמת כריות עצומה. מצא לך נושא הקרוב אל לבך, אקסצנטרי במידת האפשר, שאליו אתה מתנגד בתוקף. בנה אתר אינטרנט או פמפם את הרעיון במערכות החדשות, וביום ובשעה היעודה - צא לרחוב והפגן. ההמונים יצטרפו מאליהם. נושאים הרי לא חסר: החום, הלחות, הפקקים, העובדה שלא מכניסים כלבים לבתי קפה מסוימים, הצלחתה של רוני סופרסטאר או השתלטותם של הפלפלים על כל חלקה טובה. כולן סיבות אקוטיות, ראויות מספיק כדי להוציא את ההמונים לרחובות, הכל שאלה של איך אתה מציג את זה. בסופו של יום – אתה תהיה האדם היצירתי שיזם, ארגן והפיק את כל העניין. המקומונים ימותו עליך.

לסיכום:
אם כן, ידידי המתנחל, מעבר הדירה אינו צריך להיות טראומתי כל כך. עם קצת רצון טוב, נכונות להסתגל, ויציאה זריזה לשירותים בכל פעם שמתפתח לידך ויכוח פוליטי – השתלבות בעיר הגדולה היא עניין של שבועות ספורים. כל עוד תזכור לא לחסום כבישים, לא לפנצ'ר גלגלים, לא לאיים בפריצה ולא להשוות אף אחד לאייכמן – מובטחת לך שהות נעימה למדי בתל אביב. כמובן – לא באוגוסט, אבל גם מהלחות נתנתק בשלב כלשהו, עד לשנה הבאה.
שיהיה בהצלחה!

הכתבה פורסמה לראשונה בשישבת, מגזין הפנאי והאקטואליה לסוף השבוע של חברת נטוויז'ן. להזמנה לחץ כאן
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by