בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
גומרים והולכים  
 
 
לילך וולך

בצער לה, לילך וולך נפרדת מ'הכי גאים שיש', שהפכה מביכה וסרת טעם בעונה החמישית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גם מסטיק משובח צריך לדעת מתי להוציא מהפה ולזרוק, ועם המטאפורה האוראלית הזו והטעם התפל, נשארתי לאחר הצפיה בעונה החדשה של 'הכי גאים שיש'.

'הכי גאים שיש' היא סדרה חשובה, או אם לדייק, הייתה סדרה חשובה. האופן הלא מתחסד, הבוטה והלא מתנצל שבו היא העלתה את ההומואים (הלסביות הן עניין קצת שונה) לבמה הציבורית היתה מרעננת, חשובה וסוללת דרך מבחינה טלוויזיונית. לא עוד ההומו שחובב ורוד, מנפנף בידיים כאילו היה לייזה מינלי ומחזיק פודל עם קוקיות בארנק הנשי שלו, אלא גם, בין היתר, הומו גברי, עם אישיות חזקה, שיודע מה הוא רוצה ומה מגיע לו, ולא מתבייש לבוא ולקחת את זה.

כל זה היה טוב ויפה לפני כמה שנים. היום, כשאפילו רועי בר ('השיר שלנו') יצא מהארון לפני האבא הצבאי שלו, ואף אחד, כולל סבתא שלי, לא מתרגש מזה, אולי הגיע הזמן להרחיב קצת את התמונה. כבר הבנו שיש הומואים שאינם מצווחים כמו ג'ק מ'ויל וגרייס', ואפילו סלחנו ליקום על היציאה המפדחת של הסדרה הישראלית 'סטרייט ולעניין', (תפשפשו בזיכרון, זה יגיע), לא הגיע הזמן להתקדם למקום בו יצוגי הומואים בטלויזיה אינם חושבים רק דרך הג'ונסון שלהם?

בעונה החמישית והאחרונה, ניכר שהתסריטאים של 'הכי גאים שיש' נלחצו והתחילו ללקט מכל הבא ליד - שילוב קומיקס כחלק מהעלילה וטכניקות שכוללת הקפאת התמונה ויציאה ממנה, כביכול אל הבנה גבוהה יותר של המתרחש. למי שפיספס: בריאן עושה יותר כסף ממה ששרי אריסון היתה יכולה לבזבז וקונה את ה'בבילון'; ג'סטין עובד באל.איי. על סרט הקומיקס שלו ומתפלש בגופות ערומים של שחקנים צעירים ולהוטים; תיאודור שתמיד היה כבשה שחורה, משמין והופך לאפילו יותר מנג'ס; מלאני ולינדזי נראות מעולה מתמיד, אבל נפרדות ומעמידות פנים לפני כולם שזה לא באמת קרה; וכל השאר פחות או יותר באותו המצב.

אולי מהתקציר הכל נשמע בסדר, אבל עם כל זאת, אם היה אפשרי למנן את כמות הגופות מרוחות הווזלין, וההצהרות ההיפר-דרמטיות – " אני הומו, אני מוצץ זין, זה מי שאני..." אולי הסדרה היתה מתקדמת אבולוציונית למקום טוב יותר. אם מתעלמים לרגע מכך שמדובר בציטוט של בריאן המשובח עד להתפקע - מדובר בגבר שמתקרב לגיל 40, מתרכך קצת בקצוות, לא מסוגל להביע רגשות, ודופק כל מה שזז, שעומד ומכריז הצהרות שמביך לשמוע אפילו מפי מתבגר מחוצ'קן. העובדה היא שבריאן, כמו שאר הדמויות, נשאר קצת תקוע בעונה השנייה, ואנחנו כבר לא.

כמו בכל מערכת יחסים, לפעמים צריך לדעת מתי להסתובב ולסגור אחריך את הדלת. אחת הסיבות ש'סיינפלד' תשודר לנצח, היא שלארי דיוויד ידע מתי לסגור את השיבר. מעט מאוד סדרות יודעות לעשות את זה, לשמור על הטעם הטוב, להישאר רלוונטיות עד הרגע שבו החריקות והזיופים מתחילים להעיר גם את הצופה המנומנם ביותר.

חבל ש'הכי גאים שיש' בחרה להיפרד מאיתנו באקורד כה צורם. עם כל הצער והכאב, היה עדיף אילו הייתה מתרחקת אל אופק ה'בבילון' כבר בעונה הרביעית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by