בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לאן נעלמה הטלוויזיה החינוכית? 

לאן נעלמה הטלוויזיה החינוכית?

 
 
טל היינריך

טל היינריך בדקה לאן נעלמו גיבורי הילדות פיסטוק, דודלי וקישקשתא

 
 
 
 
 
 
 
 
 

קצת נוסטלגיה

'הילדים משכונת חיים' - אחת התוכניות המובילות
 'הילדים משכונת חיים' - אחת התוכניות המובילות    
המסע הנוסטלגי שלנו מתחיל ב- 24 למרץ 1966, אז נערך שידור הטלוויזיה הראשון בישראל. 'ניקולודיאון', 'פוקס-קידס' ו'ערוץ הילדים' עוד לא נראו באופק, ושחור-לבן היו הצבעים השולטים במרקע.

הטלוויזיה החינוכית קמה בשנות השישים מתרומה של משפחת רוטשילד, ולא של ארקדי גאידמק, למי שהתבלבל בעקבות גל התרומות האחרון. בשנות השבעים היא עברה להיות חלק ממשרד החינוך, ושם היא נשארה עד עצם היום הזה, למקרה שתהיתם. היא לא נעלמה, אלא חיה ובועטת. אולי בעצם, חיה וגוססת.

הרעיון הראשוני של הטלוויזיה החינוכית, היה להתאים את תכנית השידורים בבוקר לצפייה בזמן השיעור, ואף לספק מערכי שיעור למורים. היא היוותה מוצר לימודי שלם: שיעורי מתמטיקה, גיאולוגיה, אזרחות ושפה. כולנו וודאי זוכרים את לימודי הקריאה עם אלפי ועיתון-איש מ'בלי סודות' או את לימודי האנגלית עם 'neighbors', 'here we are', 'שריף גודמן', ו- 'גבי אנד דבי'. גם התוכנית 'קריאת כיוון' נוצרה למטרת עידוד הקריאה בקרב ילדים, לפני ש'הארי פוטר' נכנס ללכסיקון.

לא מעט ילדים זייפו מחלה כדי לא ללכת לבית ספר, ולהישאר בבית לצפות ב 'רגע עם דודלי', 'פיסטוק', 'קישקשתא' ו'הילדים משכונת חיים'. ילדי שנות האלפיים, ראו הוזהרתם – אם תישארו בבית בשביל טלוויזיה, עופר שכטר עלול להפליץ עליכם בשידור חי!
 

סוד ההצלחה

 
בשנים הראשונות של הטלוויזיה נוצר מצב יוצא דופן, בו היו מעט מאוד מקומות בהם ניתן היה לעסוק בתעשיית הטלוויזיה. לכן, על הפקת התכניות בחינוכית עבדו מיטב הכישרונות, היוצרים והשחקנים. השירים, הבימוי והמשחק היו ברמה גבוהה, ואף אחד לא חש פחיתות כבוד בלייצר תכנים לימודיים. נהפוך הוא, הדבר נעשה באהבה וכישרון.

האנשים הבולטים בטלוויזיה החינוכית, הם אסתל פרידמן, עדנה, מ'דן ועדנה' וארוו קפלן, אבא של ירמי. ארוו הגיע לישראל בסוף שנות השישים, כחלק מגל עלייה לאחר מלחמת ששת הימים, והחל לעבוד בתור מורה בתכניות אנגלית. הוא גם ביים את 'here we are' ו- 'neighbors', בהן השתתפו שני בניו.

ספי ריבלין, שהשתתף בתכנית 'רגע עם דודלי' ולאחר מכן ב'הבית של פיסטוק', מספר על העבודה הקפדנית על הסט: "על כל תכנית בחינוכית עבדו מומחים, פסיכולוגים, מורים, מחנכים ורעיונאים. הזמינו גם מורה ללשון עברית, על מנת שלא תהיינה טעויות, ועל כל דבר היו מתווכחים בצוות, מתקנים וכותבים מחדש". על השינוי שחל בטלוויזיה של ימינו, הוא אומר: "היום אין זמן. הטלוויזיה היא כמו לוויתן גדול, עם המון תחנות וערוצים, צריך להזין אותה בתוכניות במשך 24 שעות, ואין זמן להשקיע בכל פרט כמו פעם. בעבר, לכל דבר הקדישו המון מחשבה, לא כמו בתוכניות של היום, בהן פשוט מקריאים מהדף או מהמסך". הסיבה לכך, על-פי ספי, נעוצה בהתפתחות התקשורת המהירה, ובעקבות כך, גם קצב החיים של הילדים השתנה: "הם יותר מתוחכמים. נכדתי בת השש שולטת במחשב בצורה מדהימה. אין להם סבלנות לראות משהו עד הסוף". ריבלין מספר שעד היום הוא זוכר מערכונים ושירים מהתוכניות בלימודית.

בדומה לערוץ מוסיקה 24 של היום, החינוכית נתנה חשיפה לאמנים רבים. 'תיסלם', 'בנזין', 'גזוז' ואריק אינשטיין, מצאו במה בתכנית המצליחה 'זהו-זה', ששידרה קליפים. גם הופעתה הטלוויזיונית הראשונה של הזמרת עפרה חזה הייתה ב'הילדים משכונת חיים', בבימוי של חיים שירן. התכנית הייתה ניסיון לייצר לילדים בשכונות מעדות המזרח ייצוג טלוויזיוני להזדהות עימו, ונעשתה בהמון רגישות והומור.

תכנית מופת נוספת, שהציבה סטנדרטים לכל תכנית ילדים שבאה אחריה, היא 'רגע עם דודלי'. המשחק המוקפד של ציפי מור, ספי ריבלין ושלמה ניצן, בשילוב עם השירים הקליטים, העבירו את המסרים הדידקטיים בהתאמה לילדים עם ירידה לגובה העיניים שלהם, ולא ירידה ברמה דרך חנפנות לכבישת ליבם.
 
 

עולם עולם, הולך ונעלם

אז לאן כל זה נעלם לנו? האם נגמרה נאמנותה של הטלוויזיה החינוכית הלימודית? או שמא נעלמנו אנחנו? ערן דינר, עורך תכניות הנוסטלגיה של החינוכית, מסביר, עם ניצוץ בעיניים: "המכה הרצינית שהחינוכית חטפה, הייתה עם כניסתם של הערוצים המסחריים והטלוויזיה הרב-ערוצית. לילדים של היום יש מגוון שלם של גירויים. פעם היה ערוץ אחד, וכולם גדלו על אותם הדברים".

היו ניסיונות מאוחרים יותר לשחזר את הפורמט הלימודי, אך הם לא צלחו כבעבר. ביניהם, תכניות האנגלית: 'candy can do it' ,'radio fever' ו- 'seven in heaven'. ערוץ ההיסטוריה נחל הצלחה גדולה יותר מאשר החינוכית, כששידר לאחרונה תכניות הכנה לבגרות.

אז החינוכית כנראה לא תשוב לעולם להיות מה שהייתה, אך במידה והתגעגעתם לדודלי, סוזי סורפרייז ופיסטוק, תוכלו למצוא אותם בקטע הוידאו שערכנו עבורכם, או אחרי החגים בחינוכית 23, יחד עם אבן הדרך של ההומור הטלוויזיוני בארץ – 'זהו זה'. גליקמן, קושניר, מושונוב ובראבא, עוד הרבה לפני 'ארץ נהדרת' ו'משחק מכור'.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by