בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אתה נחמד, אתה  
 
 
שירה גל

שירה גל, צינית אדוקה, יצאה לבדוק מה הקטע של יום הנחמדות עם יוזמי הרעיון, וחזרה קצת יותר נחמדה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם להיות כנה עם עצמי, היום בו אצליח להיות נחמדה בלב שלם רחוק ממני כמו ברזיל. זה לא שאני טיפוס אנטיפת, או סוציומטית חסרת תקנה. באמת שלא. זה פשוט עניין של מצב רוח. ומי מאיתנו לא מכיר את זה? בימים בהם אני קמה על צעד שמאל אני שונאת את כל העולם עוד לפני שהמים בקומקום רתחו. אני שונאת את השותפה לדירה שלא עשתה כלים, אני שונאת את השכנים שאני פוגשת בחדר מדרגות, אני שונאת באופן אישי את כל מי שמחכה איתי בתחנת אוטובוס ובאופן ברור גם את מי שמתיישב לידי במהלך הנסיעה. השנאה הזו, שבמהרה הופכת לקלחת עצבים טהורה, לא נראית לעין ברגעים הראשונים, ולכן מסוכנת אפילו יותר. למעשה, אי אפשר לדעת שאני עצבנית בכלל, אלא אם כן שואלים אותי איזו שאלה פשוטה ובתגובה אני מתחילה פתאום לנבוח. אבל חוץ מזה באמת שאני בסדר גמור.

כן, יש גם ימים כאלו, ובסופם אני מוצאת את עצמי עם בוא הערב עייפה מרוב עצבים ומיוסרת על ידי רגשות אשם, מנסה להציל את נפשי המוטרדת על ידי היאחזות בכל מיני אמונות פאנג-שווי, ליטוף קריסטלים, שינון מנטרות יוגה וגירוד כרטיסי מזל לפי מזלות (בתאומים אני חזקה במיוחד). אך נשאלת השאלה – בשביל מה אני מתאמצת בכלל? הרי מותר לי להתפרק קצת לפעמים, לא? למה לי להשתדל ולהיות נחמדה לכל האנשים האלו, שאת חלקם אני בכלל לא מכירה? מה ייצא לי מזה?
 
 
וכאילו משמיים, נפל עלי יום הנחמדות הבינלאומי, שבהתחלה נשמע לי כמו המצאה של חבורת היפים יפי נפש המתגוררים במושב עיזים שבגליל. כי במדינה כמו שלנו אין אנשים נחמדים, במיוחד לא בקיץ. יש רק פראיירים המתחלפים מידי עונה. אם אתה נהג אדיב – יחתכו אותך. אם אתה סוחר הגון – יסדרו אותך, ואם אתה סתם נחמד – ידפקו אותך. אם כך, מה גורם לקבוצת אנשים רגילים לגמרי להאמין כי כל מה שהמדינה שלנו צריכה זה את 'העמותה לקידום הנחמדות' ? מה הקטע שלהם, או יותר נכון – מה הם מנסים למכור לנו? אין ברירה, במקרה כזה חייבים לחקור.

מייסדי העמותה - תומר קרמן (41) ורן עדיני (40) הם חברים טובים עוד מתקופת הצבא. לפני כשש שנים יצא רן ליום סידורים וחזר ממנו בשן ועין – הפקידה בבנק ובמשרד הרישוי, האנשים בסופר ובבריכה – כולם היו עצבניים ואנטיפתים בצורה בלתי רגילה, דבר שכמובן השפיע גם על המצב רוח האישי של רן עצמו. בסופו של אותו יום ישבו שני החברים לשיחת חולין, והגיעו למסקנה שאנשים בארץ פשוט לא נחמדים, וצריך לעשות איזה יום נחמדות כדי להזכיר להם שאפשר גם אחרת. מה שהתחיל כחצי בדיחה יצר הזדהות אצל הרבה אנשים, וכך, בעצם, באה לעולם העמותה לקידום הנחמדות.

המטרה של העמותה, אומר תומר קרמן, היא בעצם להעלות לדיון את נושא הנחמדות, שזה אומר בעצם הגינות, סובלנות, התחשבות, ועוד מצוות דומות שבין אדם לחברו. במשך שש השנים האחרונות הם הסתובבו בארץ בין בתי ספר, קייטנות, יחידות צבאיות ומספר חוגי בית למבוגרים, והפיצו את בשורת הנחמדות כפי שהם רואים אותה. בכל שנה הם חוגגים את יום הנחמדות ב-31 לאוגוסט, ומקימים עמדות בקניונים ברחבי הארץ, שם הם מסבירים לעוברים ושבים את אמנת הנחמדות ומחלקים להם תשורות קטנות כמו מדבקות עם הכיתוב "נחמדות- שווה לנסות". היות ולא יזיק לי להידבק במעט נחמדות, הצטרפתי לדוכן בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, שם פגשתי את קרמן עצמו, את המתנדבת מירי החייכנית והרוחנית, ואת גדליה, חקלאי מתל עדשים ומתנדב וותיק על גבול אחד מהמייסדים.
 
 
קניון שבעת הכוכבים היה עמוס למדי ביום הנחמדות, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. גדליה ותומר מקימים את הדוכן המאולתר של העמותה מול המעליות, פורשים עליו את המדבקות והפליירים ומחכים. לא מעט אנשים מיהרו לשופינג היומי שלהם וחלפו באדישות על פני הדוכן, כי בכל זאת – הרצליה, סוג של מעוז הצפוניות, ואין כמו צפונים כדי לדגמן אדישות מקסימלית. חלק מהעוברים ושבים נראו כאילו אכפת להם יותר מכמות הגושים באייסקפה שלהם, מאשר מקבוצת האנשים המוזרים האלו, שלא לבושים במותגים ומתעסקים בפליירים צהובים, כשכל ילד יודע שצהוב זה הכי 2004.

אבל הדאגה הראשונית הייתה לשווא. על כל 10 אנשים שהתעלמו, 2 עצרו והתעניינו, ועל כל שניים כאלו התווספו עוד כמה שבאו להציץ ולבדוק על מה ההמולה. חלקם ידעו כבר על יום הנחמדות מדיווחים בעיתונים או באינטרנט, וחלקם נתקלו במושג בפעם הראשונה. כל מי שהתקרב, הגיב מייד בחיוך ואמר "כמה נחמד", כאילו שזה לא ברור. ילדים דרשו וקיבלו סטיקרים, מורות דרשו וקיבלו ערמת פליירים לחלק בכיתה. הגברים שנעצרו להסתכל אמרו מייד "אני תמיד נחמד" וכפרס על התנהגות טובה קיבלו פתקית עם הכיתוב "הבאת אותה בנחמדות" או "יצאת נחמד – תודה, עשית לי את היום". את הפתקיות האלו, אגב, הם אמורים להעביר הלאה, לנחמד הבא. את הסטיקר מדביקים על הרכב, את הפלייר שמים לשכנה בתיבת דואר, וככה הם עוזרים להפיץ את בשורת הנחמדות ברחבי הארץ, חינם אין כסף. ככה זה כשאתה ארגון המסתמך על רעיון פילוסופי, לא פוליטי, לא מסחרי ולא ממומן - צריך לסמוך גם על נחמדות של אחרים.

למעשה, המדבקות והפתקיות, בשילוב עם פליירים הנושאים את אמנת הנחמדות, הם מוצרי המרצ'נדייזינג היחידים של העמותה. בלי פרסומות בטלוויזיה, בלי חלוקת בלונים ופרסים, ובלי למשוך תשומת לב מרובה. הם מנסים להחדיר את הנושא לתוך המודעות הציבורית בשקט בשקט. לא בכפייה. בנחמדות. בהתחלה זה נשמע לי קצת מוזר, כי אם כבר עליתם על דרך או שיטה שעשויה לתרום לאנושות – למה לא לפמפם יח"צ בכל מדיה אפשרית, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים?

"אני מאמין שאם אתה מקדם משהו באגרסיביות יש לו חיים קצרים", מסביר תומר קרמן את משנת יחסי הציבור שלו – "נחמדות זה לא אופנה, ועדיף שאנשים יבואו מיוזמתם מאשר לדחוף להם את המידע בכוח, כי אז הם פחות יתחברו אליו".
 
 
 
ואנשים לא באים ואומרים לך – למה לי להיות נחמד? מה ייצא לי מזה?
אומרים, ויכול להיות שהם לא טועים. אולי להיות נחמד זה באמת אומר להיות קצת פראייר, אבל אנחנו מאמינים שזה משתלם. אם תגיע לאיזה פקיד והוא יהיה איטי ואנטיפת – אתה יכול להתעצבן עליו, אבל מה זה יעזור לך? זה רק יעכיר את האווירה. גם הוא עובד קשה כל היום מול אנשים שונים ומשונים, אולי אם תבוא אליו בחיוך ותביא איזו הלצה לשבירת הקרח – זה גם יעזור, וגם ישפר את ההרגשה של שניכם".

זה נכון שבארץ אנשים עצבניים ולא נחמדים באופן מיוחד משאר העולם?
"אני ממש לא חושב ככה. זה לא רק הישראלים, גם במקומות אחרים בעולם יש חוסר נחמדות, שפשוט מתבטא בדרכים אחרות. אולי אנחנו פחות רואים את זה כי אנחנו לא חיים שם, אבל בכל מקום יש אווירה אלימה. הבריטים למשל קרים ומרוחקים. האמריקאים יכולים להיות מאוד אדישים. העניין הוא שזה לא כל כך רלוונטי לנו, כי אנחנו חיים כאן, בארץ, ומה שחשוב זה איך לשנות את הגישה הזו".

זה איזה קטע רוחני כזה? שדרג את הקארמה על ידי נחמדות?
"לא.. לא.. זה ממש לא קשור. רוחניות זה משהו אישי, ואנחנו מדברים כאן על משהו חברתי. זה לא משנה במה אתה מאמין ואיך אתה מחובר לעצמך, זה לא עניין של דת או של מודעות אלא של אנשים מול אנשים".

לעמותה יש הרבה דרכים להסביר מהי נחמדות ואיך אפשר בעצם להיות נחמד. באתר האינטרנט שלהם, הפשוט למראה, הם מגדירים את הנחמדות במנטרה "לתת לזולת את ההרגשה שאתה מרוצה מן העובדה שהוא קיים, ללא קשר עם חילוקי הדעות הקיימים תמיד בכל מקום בו אנשים באים במגע". נחמדות היא גישה לחיים, ולא תכונת אופי, הם חוזרים ומדגישים, זאת אומרת שכל אחד יכול להיות נחמד, גם אם הוא מיזנטרופ מוצהר או אנס פוטנציאלי. העיקר הכוונה. אכן מדובר במושג ערטילאי למדי, מהסוג שגורם לך להגיד "בסדר, אבל מה אני צריך לעשות עכשיו?". מספר פעמים ניסיתי להוציא מחברי העמותה עימם נפגשתי כמה טיפים לנחמדות פעילה. מה צריך להגיד? האם יש משפטי קסם אשר יכולים להרגיע ערס עצבני או מוכרת לא נחמדה? גדליה החביב חשף בפני את עיקרי הנחמדות שלו – "קודם כל תהיה נחמד לעצמך, אחר כך תהיה נחמד גם למישהו אחר, ובסוף אל תשכח שלפעמים אנחנו לא נחמדים, וצריך לדעת לקבל את זה".

מה, לפעמים אתה באמת לא נחמד?
"ברור, בימים קשים – אני לא נחמד. בסדר, לא נחמד. אבל אני תמיד משתדל לא להוציא את זה על אחרים. אני עושה ספורט ופורק אנרגיות בדרכים חיוביות. אי אפשר כל הזמן להיות נחמד", הוא מתנצל בנחמדות אין קץ, "אבל אפשר רוב הזמן להשתדל".

בעצם, אפשר להגיד שהשתדלות היא מילת המפתח האמיתית במקרה הזה. לא בטוח שתצליח להיות הכי נחמד ביום אחד, אבל רק הניסיון עצמו יכול כבר לשפר לך ולסביבה שלך את המצב רוח. קבוצת בני 14 משועשעים שנעצרו ליד הדוכן להתעניין, הודו שאין סיכוי שהם יצליחו להיות נחמדים לגמרי במשך השנה, אבל הבטיחו להשתדל, כי זה נראה להם חשוב. ניסיתי לאתגר אותם בשאלה "איך אפשר להיות נחמד לערסים?" והם מצידם אמרו שהפיתרון היחיד הוא לא להתקרב לאנשים כאלו, ולהימנע מעימותים.

בכלל, לכל אחד יש את הדרך שלו להיות נחמד, בין אם זה לחייך, לעזור, או פשוט לקום וללכת ברגעי משבר. "התקשורת בין האנשים – זה מה שחשוב", אומר קרמן. "לא תהיה פה מהפכה, אנחנו גם לא בונים על זה. זה לא כאילו עוד 10 שנים אני אוכל להגיד שהעליתי את אחוז הנחמדות ב 0.012 אחוז". אווירה נעימה יותר, זה כל מה שהם מבקשים ליצור, ומול בקשה כזו פשוטה, איך אפשר בכלל לסרב? אפילו אצלי הציניות התחילה להתפוגג במהירות, ובמקום לעשות פרצופים חמוצים מצאתי את עצמי מסבירה לאנשים אחרים מה זה נחמדות, ושומו שמיים, גם נהנית מכל רגע. סך הכול אנחנו, הישראלים, חברים טובים. לפעמים מסוכסכים קצת, לפעמים כועסים ומעוצבנים, אבל כמו אצל זוג נשוי שישים שנה, האהבה עדיין מסתתרת במקום כלשהו.

הכתבה פורסמה לראשונה בשישבת, מגזין הפנאי והאקטואליה לסוף השבוע של חברת נטוויז'ן. להזמנה לחץ כאן
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by