בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה בחו"ל: סוף סוף עיראק 
 
 
נילי אורן

נילי אורן צפתה ב-Over There, הסדרה האמריקנית הראשונה שמעזה לעסוק במלחמת עיראק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המלחמה האמריקאית הנוכחית בעיראק החלה לפני יותר משנתיים, במרץ 2003. מאז נהרגו בה רבבות חיילים, משני הצדדים. אבל כל זה לא הפריע ליוצרי הטלוויזיה בארה"ב להתעלם ממנה עד היום כמעט כליל. זו הסיבה ששמחתי לשמוע שבערוץ FX האמריקני החלה בסוף יולי סדרה חדשה שעוסקת במלחמה המיותרת הזו.

לסדרה קוראים Over there, והיא מספרת על קורותיה של כיתת חיילים שנשלחים "לשם", כלומר לתופת העיראקית, ועל הנעשה בחיי משפחותיהם בארה"ב באותו זמן. כידוע, בניגוד לישראל, בארה"ב להיות חייל זה מקצוע לכל דבר. אמנם מקצוע בו משלמים לך משכורת כדי שתקריב את חייך, אבל עדיין מקצוע. לכן כל הנשלחים לקרב הם בעלים, אבות, אמהות, ושאר אנשים שלו היה להם שמץ הגיון בריא בטח היו שואלים מה לעזאזל הם איבדו בעיראק, ולמה נגזר עליהם למות שם רחוק מבני משפחותיהם.

אבל הם אמריקאים נאיביים, אז הם כמובן לא שואלים את השאלות הללו. אם כי בקטע אירוני אך מלבב בסדרה מדברים ביניהם שני חיילים על כך שהם הלכו לקולג' והקימו משפחה, אבל מה שהביא אותם לעיראק היה פיגוע הטרור ב-11/9. שניה אחרי כן מספר אחד מהם לשני כי רוב הלוחמים העיראקיים הם צעירים משכילים שבאים מארצות ערב השונות מאחר שהם מחשיבים זאת כמטרה נעלה להלחם בפולשים האמריקנים הכופרים. ואז השני אומר: "כן, אני לא יכול להבין אותם". והראשון מוסיף: "כן, הם ממש שונים מאיתנו".

הסדרה מלאה בקטעים כאלה, בהם הדמיון בין האמריקאים לעיראקים הלוחמים עולה וצץ על פני השטח, כשהוא נסתר מעיני הלוחמים עצמם אבל נגלה ברור להפליא לעיני הצופים. וזה מה שהופך אותה למעניינת וחשובה בעיני. למרות שלעיתים לא לגמרי נהיר האם יוצרי הסדרה אכן התכוונו לסאב טקסט הזה, או שהוא יצא להם לגמרי בטעות.

כי חוץ מזה, הסדרה בסך הכל מאוד פטריוטית אמריקנית, שלא לומר רפובליקנית. כמו שהזכרתי קודם, אף אחד שם לא שואל שאלות קשות מדי, וכולם מניחים שלהיות בעיראק זהו צורך קיומי כמעט כמו סנדוויצ'ים מבחילים עם ריבה וחמאת בוטנים. מלבד זאת, גם כל עיראקי שנורה או נשבה על ידי האמריקאים מתגלה (לאחר יסורים מוסריים מצד החיילים הינקים כמובן) כראוי לטיפול שקיבל.

אז אולי מנקודת המבט של יוצרי הסדרה המלחמה הזו מוצדקת, למרות שרק ההגיון הצמוק עד נעדר של הנשיא דבליו בוש יכול להסביר אותה, ולענות על שאלות מעניינות כמו איך בדיוק היא קשורה ל-11/9, ולאן נעלם הנשק להשמדה המונית שבעתיו היא החלה. אבל בניגוד לבוש, היוצרים לפחות לא מסתירים מהצופים את אופיה האמיתי של המלחמה - רצחנית, מדממת, דורסנית, שוביניסטית, ומגעילה.

יוצר הסדרה הוא סטיבן בוצ'ו, שעד היום יצר בעיקר סדרות משטרה וחוק כמו 'בלוז לכחולי המדים', 'פרקליטי LA', ו- NYPD. לכן הוא מן הסתם בקיא ביצירת דמויות אנושיות ואמינות של לובשי מדים, וטוויית מערכות יחסים משכנעות ביניהם, ואף עושה זאת היטב בסדרה. מצד שני, יחד איתו יצר את הסדרה עלם חמודות נוסף שאף כתב את שיר הפתיחה שלה, ולאחר הקשבה לו אני יכולה בהחלט לומר שאולי היה עדיף לו היה מתרכז בקריירה של פחלוץ נמיות, או ריתמיקה תנועתית לגיל הרך.

המלצה לזכייניות לסיום: למרות הפטריוטיות האמריקנית הנשפכת, ולמרות שסדרות וסרטי מלחמה עושים לי רע בנשמה כמעט כמו המלחמות עצמן, זו סדרה מעניינת שמצליחה לתפוס, לרתק ולגעת. לכן אנא הביאו אותה, ולו רק בגלל חשיבותה כיצירה הטלוויזיונית הראשונה שמעזה לעסוק בנושא הכאוב ומדמם הזה שעדיין ממשיך לגבות קורבנות מדי יום.

אתרים נוספים:
אתר הסדרה
קליפים מהסדרה
מדריך הטרמפיסט למשתף הקבצים
עוד טלוויזיה בחו"ל

רוצים שאכתוב על סדרה שעוד לא הגיעה לארץ? כיתבו לי ל-nilly01@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by