בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כל ה-ז' בבת עין  
 
 
לילך וולך

לילך וולך מוכנה להפקיר את שכלה הישר על מזבח סכנת הראליטי, לטובת הסצינות של אביב גפן וגיא מרוז בהתנחלות בת עין ב'החיים על פי y'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם להודות על האמת, לא היו לי תקוות גדולות מדי לפרוייקט החדש שלקח על עצמו ערוץ Y להשקת ריאליטי חדש (פשוט, באמת, מזמן לא נתקלנו באיזה ריאליטי חדש, והמחסור בהם עוד יעביר אותנו על דעתנו).

הנסיון ליצור עירוב של תודעה חברתית-פוליטית - גיא מרוז ואביב גפן קופצים לוויקאנד בהתנחלות), יחד עם חיקוי של תוכניות אחרות - שרית חדד במפגן של אימהות מאולצת, נוסח 'חילופי נשים', ומיכל אמדורסקי, עדי נוימן ומורן גרוס, משתובבות עם פרות ברפת ונראות יותר כמו שרתון מוריה מאשר פריס הילטון, בניסיון חסר ברק לחקות את 'החיים האמיתיים', לא נראה לי מבטיח.

אבל, בסופו של דבר, גם סוסות טלוויזיה שכמותי יכולות לטעות ולעקם את החוטם אל מול דשא אכיל בהחלט. ההפתעה הגדולה היא שהתוכנית באמת נסבלת, ולפרקים אפילו יותר מכך. מה שהיה נדמה בתחילה כבעיות ליהוק חמורות אל מול ארץ קטנה ודלת היצע, נראה, לפחות מטעימה ראשונית, כמו יציאות משובחות ולמעלה מזה. בסקציית ה"כוסיות על עקבי סטילטו שעם לחץ מתון עוד ידחפו את הידיים לתחת של פרה", אפשר למצוא את כל התפקידים המרכזיים של המין הנשי, כפי שהוא נוטה להזדהות בזוועות הריאליטי. בתפקיד הביצ'ית, קבלו את מיכל אמדורסקי שכבר בדקות הראשונות לאיחוד המשולש, הזהירה את נוימן הרכה שתצניע את ההתלהבות שאינה במקומה; בתפקיד הקלולס שעוד לא ממש הבינה שלא יחכו לה בונבוני מנטה על הכרית בכל בוקר – עדי נוימן; ובתפקיד הלא מריחה ולא מסריחה, שבטוח עוד תביא אותה באיזו יציאה מפתיעה, (או שלא, בכל זאת, למל"מית) – מורן גרוס. (ועוד פעם, מי???).

ובסקצייה הבודדה וכפוית הטובה של "למה שלא תהיי אמא למאתיים ילדים שמנמנים שמתגעגעים להורים שלהם ותוך דקה ישכחו שאת כוכבת ויעשו לך את המוות" – הגברת חדד. שרית מעולם לא נראתה יותר מבוהלת וחסרת ביטחון, ובצדק, כבר עדיף לשיר שוב בבית הנשיא, לפחות אף אחד לא ידרוש שתדעי כמה חלב הוא אוהב בקורנפלקס.

גם ביגי ושורטי, (אני מראש העין מדבר בחית ועין), דילגו לקיסריה לשכשך את בהונות הפרולטריון שלהם בחיים הטובים והעשירים ושיעשעו ביציאות אמריקן פאי-שיק. ודווקא מהגיזרה ההזויה הזו צפויים שיצאו כמה יציאות משעשעות שישמשו את התיכוניסטים בשיחות ברזייה.

והדובדבן שעל הקצפת, או שמא הכיפה שעל השמאלני – אביב גפן וגיא מרוז, שני טיפוסים ששונאים את הבוקר ואוהבים את כיכר רבין, שמפקירים את תל אביב לטובת התנחלות הזויית שם, (אלוהים עדי שרשמתי לי, אך הוא לא היה לצדי מספיק זמן כדי שגם אמצא את הפתק). השניים מכירים כבר בכניסתם להתנחלות נער צחקן ונעים סבר, שמשווה את חמור המשא שלו לראש הממשלה הרצוח וחובב השלום - רבין. או אז נרשמו שיאי דרמה אמיתית, מהסוג שבגללם כדאי לפעמים להפקיר את השכל הישר והעיניים הטרוטות לסכנות הריאליטי. גיא מרוז ביקש שיוריד את התיקים הכבדים מעל החמור, והוא וגפן נשאו אותם על ידיהם עד הבית (שאגב, היה ויהיה סטרילי מערבים, כפי שהבהיר בעל הבית).

הזעזוע האמיתי שיוצרת התנגשות העולמות הזו, היא הדבר המעניין ביותר בתוכנית והסיבה העיקרית להמשיך לצפות בה.

לפעמים כדי לייבא מוצרים מארץ אחת לאחרת, צריך לעשות אדפטציה לטעם המקומי. למדו זאת הסיניים שפתחו טייק אווי בכל קרן רחוב ניו יורקי, וכן למדו אנשי עסקים מתחומים שונים, בדרך הקשה, שיש דברים שאוכלים רק בבית. בסופו של דבר, ביצירה טלוויזיונית מקומית, לא תמיד נכון להעתיק אחד לאחד את מה שאנחנו מעכלים בבריטית או באמריקאית.

בוטום ליין, תשאירו את נערות העאלק-זוהר בבית ואל תכריחו אותם לדשדש בקקי של פרות רק כדי שיהיה להן על מה לספר אצל "היי, גיא". תשאירו לנו את הנושאים הבוערים, המרתקים באמת, כמו אייקוני שמאל שחיים באמת את החיים אה- לה-כהנא. אנחנו כבר נצביע ברגליים ובאצבעות שעל השלטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by