בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מוסיקה: חופשי זה לגמרי לבד 
 
 ילד שלעולם לא יתבגר, וחסר לו אם כן (צילום: יח``צ)   
 
אמיר עמרמי

ההפקה של רן שם טוב גורעת מסנדרסון, אסף אמדורסקי מיצה את מכסת הקאברים, האלבום של ניסו סימן-טוב הוא סלט הפקתי והמיני-אלבום של 16poly לא רע

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דני סנדרסון – קונגו בלו (הד ארצי)

 
כבר הרבה זמן שלא שמעתי מדני סנדרסון, והאמת היא שהתגעגעתי. האלבום האחרון שלו, 'תולדות המים' (2000), היה מבחינתי אחד האלבומים המוצלחים ששמעתי בתחילת המילניום. והנה 'קונגו בלו' מגיע אחרי חמש שנים.

ישבתי מול המערכת, והידיים הזיעו מרוב התרגשות. המוסיקה החלה להתנגן וגילתי סנדרסון שונה. מי שיגיד שהוא התבגר, שיגיד. אני לא אאמין לו.הטקסטים הם אותם טקסטים משעשעים ועמוקים גם יחד, כמו שסנדרסון יודע לייצר: "הנמלה החרוצה את ביתה תבריש / עד שתפגוש בטעות כף רגלו של איש / אלה חוקי הטבע" (חוקי הטבע: סנדרסון מלים ולחן). השיר שחותם את האלבום נקרא 'בא בקלות' וסנדרסון כותב בסיום: "בקוסמוס יש סדר / הכל זורם בלי נדר / כל עוד לא מסתבך לך החוט".

הפקת האלבום משותפת לסנדרסון ולרן שם טוב ('איזבו'). לטעמי, החיבור הזה לא מוצלח והסאונד של שם טוב דומיננטי מדי. שלא תבינו לא נכון, לשם טוב יש מה לתת.לדקלה ('אהבה מוסיקה', 'עולם'), או לתומ"ש ('בלוזר'), למשל, הוא הפיק אלבומים מוצלחים, אבל עם סנדרסון זה לא ממש עובד. שירים שרוצים להישמע קלילים, לא מצליחים להגיע לשם.

לא ברור לי למה מישהו ייחודי כמו דני צריך את עזרתם של אחרים. שילוב מקצועי ברמת הכתיבה או ההפקה רק גורע במקרה שלו. בתוכנית 'סוף עונת התפוזים' של יואב קוטנר, בה חקר קוטנר את שורשי המוסיקה העברית, דיבר אלון אולארצ'יק על המוסיקה של כוורת, וציין שלדעתו כוורת הפסיקה לשמור על עצמה כשכל חברי הלהקה התחילו לקחת חלק בכתיבה, ולא נתנו לסנדרסון להמשיך להיות הכותב המוביל.

אבל נעזוב את דבריו של אולארצ'יק מלפני כמה שנים, האמת היא שפשוט התגעגעתי, ואני רוצה רק סנדרסון. כותב, מפיק ושר. אני בחור סנטימנטלי, מה לעשות?

לאתר הרשמי של דני סנדרסון
 

אסף אמדורסקי - קדימה אחורה (הד ארצי)

 
מצד אחד, החדש של אמדורסקי מעולה. ממש ככה. אלבום כפול, מושקע מאוד עם הפקה (של אמדורסקי) מרתקת. העיבודים, ובמיוחד תשומת הלב למחלקת כלי הנשיפה, נהדרים. הביצוע ל'שוכב לי על הגב', למשל, נשאר אצלי בריפיט כבר כמה ימים.

מצד שני, די. כבר שנים שלא שמעתי משהו חדש ומקורי של אמדורסקי. אי אפשר לומר שהוא לא עשה כלום - בשנים האחרונות הוא כתב את הפסקול לסרט 'אסונות של נינה' (שבי גביזון), עבד עם שלמה ארצי על האלבום 'אהבתיהם', הוציא את אלבומו 'לייב' שהגיש את הצד האלקטרוני כ-Dj וגם עבד עם מוסיקאים אחרים - אבל די, הגיע הזמן לכתוב שירים חדשים. עם מלים חדשות. משהו חדש שיתקע לי בריפיט.
 

ניסו סימן-טוב – לי (Y-not music)

 
במבט ראשון על אלבום הבכורה של ניסו סימן-טוב, הרגשתי שמצפה לי האזנה לאלבום מזרחי כבד. ניסו מסתכל למצלמה, מבקש לפזר במבטו רומנטיות, עצב ומסתוריות. התחנה המרכזית הישנה מלאה בפרצופים כאלה, שלא היית רוצה להיות חייב להם כסף, אבל מפייטים בבכי ונשמתם רכה כנוצת אווז. קיבלתי דיכאון רק משם השיר 'חזק אשא אותך'. עם זאת, שמתי את מקדם האנטי שלי בצד והקשבתי.

ניסו הבטיח שינוי, ולא מהסוג שאביב גפן צעק בהופעות לפני עשר שנים. הוא דיבר על שינוי תרבותי, על משהו שעוד לא שמענו. ובכן, זה לא קורה בשירים הראשונים, אלא רק בהמשך, בשיתופי הפעולה עם Henree. ההפקה והשירים של Henree מוציאים מהקול של ניסו משהו מרענן. אולי כאן אפשר להצביע על סוג של שינוי, ואם כן, אז בקושי. ומדוע?

על הפקת האלבום אמונים לא פחות מחמישה מפיקים: ארכדי דוכין, ירון בכר, Henree, ליאור שושן ואודי תורג'מן. איך לא יהיה סלט? איך אפשר לבנות קונספט לאלבום שיש בו חמישה כיוונים שונים? מה שנקרא 'תפסת מרובה, לא תפסת'. אם היו מבקשים ממני להפיק את ניסו, הייתי מתקשר ל- Henree, ואומר לו שיפיק אותו לבד. על הדרך הייתי מבקש ממנו להרים טלפון לסנדרסון, שיסביר לו שחופשי זה לגמרי לבד.

במוצ"ש הקרוב נפרסם ראיון עם הזמר העולה
לאתר הרשמי של ניסו סימן-טוב
 
 

16Poly מיני אלבום (עצמאי)

 
ההרכב 16 Poly השיק מיני-אלבום בכורה הנושא את שמו, וכולל שישה שירים קצרים. מדובר בהרכב ישראלי ששר באנגלית, הכולל את גיא לוי, גיל מנור, רוני אלטר ואיתמר ברק. מה אני אגיד לכם - אני מוריד את הכובע בפני הרכבים צעירים ששרים באנגלית ומוציאים אלבומים, בעיקר על התעוזה והאמונה בדרך. מצב המוסיקה בישראל לא בדיוק גורם למפיקים בחו"ל לפזול לכאן בקנאה של בעלים מכים.

ההרכב נשמע טוב ביחד. התחושה מהדיסק היא שהם ישבו הרבה זמן על החומרים ולקחו את עצמם ברצינות. אציין לטובה גם את ההפקה של לוי ומנור, שקושרת את החומרים טוב. רוב הרצועות נמשכות כשתיים וחצי דקות, מה שאומר שאין לך מספיק זמן להתרגל או לשכוח. אני יכול לומר בכנות שאין באלבום שירים שלא אהבתי, ובמיוחד אהבתי את 'Somebody New'. בקיצור, מיני אלבום בהחלט לא רע. מצד שני, אם כבר רוק אנגלי, אני מעדיף את אואזיס.


רשימות לעצמי

לשלוח SMS לאמדורסקי.
לא לבקר בתחנה המרכזית הישנה בקרוב.
לדבר עם הטכנאי שייתקן לי את כפתור הריפיט בסטריאו.
מקסימום לקנות סטריאו חדש.
וגם דיסק של אואזיס.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by